נשים חד הוריות בשוק העבודה תוכן עניינים
מבוא
3
1 .1 נשים חד הוריות בספרות הכללית 5
1 .2 נשים חד הוריות בישראל
6
1 .3 מקרה ויקי קנפו- מאבק אם חד הורית
8
1 .4 היבט דמוגרפי של נשים חד הוריות בישראל 9
2 .      הדילמות והקשיים של נשים חד הוריות בשוק העבודה
1 2
3 .      התייחסות המדינה לנשים חד הוריות והשלכותיה משפטים
3 .1  תחיקה ותכניות ממשל שהשפיעו על אימהות חד הוריות
1 6
תחיקה ותכניות ממשל להטבת מצב אימהות חד הוריות
1 6
תחיקה ותכניות ממשל שהחמירו את מצב אימהות חד הוריות
2 0
3 .2 תחיקה ותכניות ממשל ושילוב חד הוריות בשוק העבודה
2 1
3 .3 תכנית ויסקונסין/ תכנית מהל"ב:

5 ממצאי מחקר שטח
2 9
סיכום מסקנות ודעה אישית
3 2
ביבליוגרפיה
3 6-39
1 .      מבוא
בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת התופעה , ובייחוד, בעולם המערבי ובישראל ,לפיה מבנה המשפחה המסורתי (משפחה בה זוג הורים נשואים וילדיהם) משתנה לסוגים אחרים של משפחה, של חיים במשפחה חד-הורית, כלומר משפחה שבראשה עומד יחיד, בדרך כלל אישה המגדלת את ילדיה, תופעה שבישראל קיבלה חיזוק נוסף עם גלי העלייה מברה"מ בשנות ה-90 (טולידנו ואליאב,2011). הנתונים מצביעים על כי לאורך השנים
1 995-2010חלה בישראל עליה משמעותית במשפחות חד הוריות כאחוז מתוך סך המשפחות עם ילדים, מ 9.3 אחוז בשנת 1995 ועד ל 12.4 אחוז בשנת 2010 (טולידאנו ואליאב,2011). שינויים שחלו לאחרונה בדפוסי הרכב משפחות בעולם המערבי הובילו לעלייה במספר המשפחות שבראשן הורה יחיד, כשהשכיחות הגדלה לאשר מכונה "משפחה חד הורית" נובע בעיקר משתי התפתחויות דמוגרפיות בתוך המדינות המתועשות; ראשית כל המדינות הללו חוות עליה דרמטית בשיעורי הגירושים, עם שיעורים גבוהים במיוחד בקרב משפחות עם ילדים צעירים; שנית, רוב המדינות המערביות היו עדות לגידול משמעותי באחוז הילדים שנולדו מחוץ לנישואים, והייתה עלייה יציבה של נשים שגידלו ילדים אלו בכוחות עצמן (2011,Stier). במדינות מערביות מתרחבת האוטונומיה של נשים ועולה לגיטימציה החברתית לגירושין, זאת כאשר הנשים כיום משכילות יותר, עובדות יותר ופחות תלויות בגברים (אחדות,2010).
התפתחויות אלו חלו במקביל לשינויים אחרים שהתרחשו בספרה הסוציאלית, ביניהם גידול יציב ברמות השכלה, במיוחד של נשים, עליה בגיל הנישואים הראשונים, לנשים ולגברים כאחד, וגידול משמעותי בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה (2011,Stier). בראש רוב המשפחות החד הוריות עומדת אישה, זאת בהתאם לתפיסה השכיחה ברוב המדינות, לפיה נשים הן נותני הטיפול המובילות לילדים והצד הנושא באחריות עבורם בעת גירושים (2011,Stier).
לפי Stier  (2011) נשים חד הוריות מושכות תשומת לב ציבורית רבה כקבוצה, בעיקר משום הפגיעות הכלכלית שלהן ובדומה Sa’ar (2009) מציינת כי הקטגוריה התרבותית של " חד הוריות" בלטה במישורי דיונים רבים בעולם וכן בישראל. בקרב אוכלוסיית המשפחות בישראל החיות מתחת לקו העוני, משפחות שבראשן חד הורים הן בין העניות ביותר, תופעה שאינה ייחודית רק לישראל (2011,Stier).
משפחות חד הוריות הן בעלות מאפיינים ייחודיים בקרב האוכלוסייה הענייה והנזקקת לתמיכה: הן נשענות על הכנסה של מפרנס יחיד ולכן חשופות יותר לעוני ובשל ההכנסה הנמוכה הן עלולות להיקלע למשבר במידה והמשכורת היחידה תיפגע כשאין בהן אפשרות להישען על שכר בן זוג  (אחדות, 2010).
אחד הממצאים הבולטים במחקרה של Sa’ar (2009) הוא כי למונח חד הורי ישנן משמעויות רבות, בהן הרבה משמעויות לוואי, חלקן סותרות, החל ממשמעות של תלות, פאסיביות וקרבן, עד לעצמאות, בחירה עצמית ועצמה נשית. לפי Sa’ar   (2009)האופי הדו-ערכי של המונח מופגן בשיח הציבורי על נשים חד הוריות וכן בפערים שבין המסגור החיצוני של דמותן וההבנה העצמית של הנשים על מצבן. תפיסת החוזה המגדרי מעלה סכמה תרבותית המעצבת את הנורמאליות הגברית/ נשית בחיתוך עם משפחה, שוק העבודה והמדינה כשהטיפוס האידיאלי המאושר הוא של גבר מפרנס ואישה מטפלת, למרות שעם השנים הטיפוס האידיאלי נעשה רב-צדדי ומתיר כיום אפשרויות שונות של ציפיות מגדריות ,2009) Sa’ar).
בישראל ישנן נשים שהן חד הוריות, חלקן מבחירה ואחרות מכורח נסיבות חייהן.ישנם ארבעה סוגי אימהות חד הוריות: 1.פרודה,2.גרושה,3.אלמנה,4.מבחירה בשנת
2 008, כ 12.5% מהמשפחות בישראל הן חד הוריות ובראש למעלה מ 90% מהן עומדת אישה; כ 74%  מהנשים הללו גרושות או פרודות כ,
1 3%  אלמנות ו כ  13%  לא נישאו מעולם; בקבוצת הרווקות נמצא כי אחוז אחד בלבד הוא נערות תחת גיל 19 ו
4 0% מהנשים הן רווקות מעל גיל  30 ,  נתונים שמצביעים על בחירה מרצון של מבנה משפחה חד הורי (2009
Sa’ar) .
 נראה כי יש שכיחות גוברת של דפוס משפחתי זה בדור האחרון ומכך ניתן ללמוד על שינויים במעמד הנשים בשוק העבודה  ועל ההתחברות הבין-זוגית. בעשורים האחרונים נראה כי יש שיפור במעמד האישה, רמת השכלתה עלתה ובעקבות כך עלה שיעור השתתפותה בשוק העבודה ובכך בעצם האישה הפכה עצמאית ולא תלותית . בעבודתי בחרתי לעסוק בנושא זה כיוון שמדובר בדפוס שהולך וצובר תאוצה, כולנו מכירים משפחות חד הוריות וכולנו עדים להתמודדות הקשה ולמאבקים אותם הם מנהלים.
הכרות קרובה עם אם חד הורית דחף אותנו לעסוק בנושא זה, להתעניין ולחקור, להבין את הצרכים של המשפחות וכמובן לנסות לקבל תשובה על שאלת המחקר; שאלת מחקר:
איך מתייחס שוק העבודה בישראל לנשים חד הוריות?
שאלת המחקר היא האם האימהות החד הוריות זוכות להבטחת קיום מינימלי בישראל?
מטרת המחקר:
לבדוק את השינויים בעשור האחרון בשוק העבודה בישראל לנשים חד הוריות. מטרה המחקר זה היא להאיר את הדילמות והקשיים של נשים חד הוריות בשוק העבודה וגם את הסתכלות השוקמעביד כלפי נשים חד הוריות.
שאלת המחקר היא האם נשים החד הוריות זוכות להבטחת קיום מינימלי בישראל?
איך המדינה מתייחסת לנשים חד הוריות?מעסיק?מדינה?
איך אם חד הורית אשר עובדת מסתדרת עם גידול ילדים מבחינה כספית?חברתית?