יחידה
1 – מושגי יסוד בחקירה המדעית, חלק א' יחידה
2 – מושגי יסוד בחקירה המדעית, חלק ב' יחידה
3 – עקרונות המדידה יחידה 5 – הסקר יחידה 7 – הנסיבות החברתיות של המחקר ההתנהגותי יחידה 1 – מושגי יסוד בחקירה המדעית, חלק א'
1 .1
הגישה המדעית לבדיקת המציאות צ'ארלס פירס טען כי אנו בוחנים את המציאות באמצעות ארבע דרכים שונות, דרכן אנו רוכשים את הידע:
שיטת הדבקות – אדם מחזיק בדעה לפיה מה שהוא יודע, זה הדבר הכי נכון ולכן אין סיבה לבחון ידע אחרי, כוון שהוא לא ישנה את הידע שלו. הוא דבק בעמדתו ולא משנה מה יאמרו לו, כיוון שלדעתו זה הידע הנכון.
שיטת הסמכות – אדם מקבל את דעתו ודבריו של מקור הסמכות מבלי להטיל בה דופי, ללא ביקורת או שאלות. אם הסמכות תגיד משהו אחר, אז האדם ישנה את הידע בהתאם למה שהסמכות אמרה. מקור הסמכות יכול להיות הורה, רופא, רב, עו"ד, אנציקלופדיה ועוד. השיטה האינטואיטיבית – אדם מאמין במשהו על בסיס השכל הישר, כלומר במידה שהוא נראה לו מתקבל על הדעת או נתמך באמונות הקיימות בקרבו. אדם הנעזר בשיטה זו יניח הנחות מבלי לנסות לבחון אותן ועל פיהן יתפוס את המציאות (כאשר לאנשים שונים, אינטואיציות שונות).
השיטה המדעית לרכישת ידע השיטה המדויקת מבין כולן, לפיה אדם צובר ידע באמצעות כלים מדעים המאפשרים לשקף את העולם באופן מדויק. שיטה זו מתאפיינת בשני תכונות:
·      אובייקטיביות: זהות החוקר אינה משפיעה על המחקר, ללא שיפוטים ערכיים והעדפות סובייקטיביות ולכן חוקרים שונים יגיעו לאותן התוצאות.
·      אמפיריות: השאלה עוסקת במציאות, כלומר בתופעות שניתנות למדידה ולצפות בהם לא עוסק בתחומים שאינם ניתנים להוכחה ובדיקה.
מטרת המחקר המדעי הינה ניסוח חוקים כלליים (הקושרים בין תופעות במציאות), תוך מיזוג וגיבוש ידע קיים וניבוי אירועים עתידיים. המדע חותר להבין את העבר ולהסבירו, לנבא את העתיד ולשלוט בו.
חוק כללי הוא השערה החלה על מגוון רחב של מצבים, התנהגויות, אנשים ומנסה להסביר התנהגות מסוימת.
החוק מנסה לחזות אירועים עתידיים. דוגמא לחוק כללי: "תחושת תסכול יוצרת התנהגות תוקפנית" (דוגמא לחוק לא כללי: "כשקארין מתוסכלת היא נהית תוקפנית").
על-מנת שחוק כללי יהווה הסבר מדעי, עליו לעמוד ב-2 דרישות:
·      דרישת הרלוונטיות: מן המידע המסביר ניתן יהיה לחזות את המאורע המוסבר – דהיינו, הסבר מדעי טוען לקשר בין שתי תופעות ולכן החוק חייב לדבר על קשר (מתאם סטטיסטי) בין משתנים. טיפ לזיהוי משתנה ולהבדיל מביטוי קבוע הוא אם למשתנה יש רמה/כמות/מידה שונות.
·      דרישת הבחינות: טענה שלא ניתן להעמידה במבחן אמפירי, איננה מהווה הסבר מדעי. דהיינו – החוק מדבר על קשר בין משתנים ברי מדידה (לכל אחת מהתופעות תינתן הגדרה אופרציונלית).
משתנה הינו ביטוי בעל שני ערכים משתנים לפחות (למשל מגדר: גבר/אישה, גיל, צבע שיער), כאשר אנו מכנים משתנה אחד מסביר (בלתי-תלוי) ומשתנה שני מוסבר (תלוי) – הראשון מסביר את התופעה/הגורם, והשני מוסבר על ידה/התוצאה.
** ביטוי קבוע הינו ביטוי בעל משתנה אחד בלבד (למשל שם של מישהו – לעדן יש חולצה סגולה).

1 .2
דגשים מרכזיים בביצוע מחקר מדעי כאשר נרצה לרכוש ידע בעזרת הגישה המדעית עלינו לפעול לפי ארבעת השלבים הבאים:
1.       תהיה וניסוחה – ניסוח הבעיה או השאלה המחקרית על בסיסה נתחיל את תהליך המחקר (למשל: מדוע אנשים מתנהגים בתוקפנות?).
2.       השערה וניסוחה – ניסוח השערת המחקר כחוק כללי המקשר בין שני משתנים. ההשערה הינה תשובה לשאלתנו לעיל. נקרא ספרות מדעית (תיאוריה ומחקר) בנושא ונמצא בה את התשובה לשאלתנו (למשל: נגיע למסקנה שתסכול עלול לגרום לתוקפנות. בהתאם, נגבש את ההשערה: תסכול גורם לתוקפנות).
3.       היקש וניסוחו – המשמעות האמפירית של ההשערה, כלומר עלינו לנסות להפוך מונחים תאורטיים (מופשטים, שאינם ניתנים לתצפית ישירה) למונחים ברי-מדידה, מונחים שקיימים במציאות.
4.       בדיקה ומסקנה – בחינת ההשערות באופן אמפירי (במציאות) והסקת מסקנות בהתאם. בשלב זה נריץ את המחקר בפועל ונערוך ניתוחים סטטיסטיים שיעזרו לנו להסיק האם השערותינו נתמכות או לא.
אי הקפדה על התהליך המוצע עלולה להוביל את החוקרים להסקת מסקנות לא רלוונטיות. ישנן מספר בעיות שעלולות להוביל למצב כזה:
·         חשיבה לא לוגית על נושאי המחקר – אם לטענה (השערה) שהצגנו אין הסבר לוגי של סיבה ומסובב הניתן לבדיקה אמפירית, הרי שללא רלוונטיות של בדיקה אמפירית, לא ברור מה הטענה מודדת כלל.
·         ביצוע תצפיות לא מדויקות – שאלון שלא נוסח כהלכה, תצפית שממוקמת במקום לא יעיל, חוסר הבנה בין מרואיין למראיין על נושא הריאיון, פרוטוקול דיון שהושמטו ממנו נושאים מרכזיים – כל אלה יכולים להוביל לבדיקת קו מחשבה מדעי והגיוני אך להוביל למסקנות לא רלוונטיות.
·         שימת דגש יתר על מקרים מסוימים הן בבחירתם והן בניתוחם – נקיטה בתאוריה וטעינת טענות תאורטיות כלליות על בסיס מקרים שאינם מייצגים את הכלל אליו לכאורה הם שייכים. למשל המקרה הבריטי שבו הוצגה שיטת הממשל כטובה ביותר, שלמעשה לא התאימה למדינות אחרות – מקרה קלאסי בו על בסיס מקרה אחד מגיעים למסקנות תאורטיות מרחיקות לכת, שכמובן ניתוח השוואתי שלהן מראה כי אינן מדויקות.

1 .3
ממושגי היסוד אל השערות המחקר הגדרה נומינלית – הגדרה מדויקת וחד משמעית ברמה התיאורטית, הגדרה מופשטת המנוסחת במילים אחרות להגדרת המושג (כמו במילון – פחד = חרדה; בהלה; חשש; אימה).
הגדרה אופרציונלית – פירוט האופרציות (הפעולות) שהחוקר יבצע כדי למדוד/לתפעל את המשתנים במחקר. לדוגמא, המושג התאורטי: מעמד ß הופך למשתנה: רמת השכלה ß אופרציונליזציה: זכאות לתעודת בגרות ישנם שני סוגים של הגדרות אופרציונליות:
·      הגדרה נמדדת – כוללת פעולות שעל החוקר לבצע כדי למדוד את המשתנים במחקר, מבלי להשפיע עליהם. כלומר, לא מתבצעת מניפולציה במדידה זו. ·      הגדרה ניסויית – כוללת את הפעולות שהחוקר מבצע בכדי להפעיל את המשתנים במחקר. כלומר, מתבצעת מניפולציה במדידה זו. –