סמינריון בהטרדה מינית במקום העבודה

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 15077
מספר מקורות 66

תקציר העבודה

תקציר- סמינריון הטרדה מינית במקום עבודה ציון 100 תוכן עניינים
מבוא -…4
פרק ראשון: רקע אקדמאי –.6
1 .     הטרדה מינית- הגדרה –..6
2 .     מאפייני הטרדה מינית –…6
3 .     טיב ההתנהגות המטרידה –7
4 .     הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה -..8
5.     הסיבות להטרדה מינית –.8
5.1       התיאוריה הפמיניסטית 8
5.2       הבדלים בין המינים בתפיסת ההטרדה המינית –…9
6 .     דגמים של הטרדה מינית -.9
6 .1       תפיסת ההטרדה המינית על פי הדגם הארגוני 9
6 .2       תפיסת ההטרדה המינית על פי דגם הכוח החברתי- תרבותי–.9
6 .3       תפיסת ההטרדה המינית על פי דגם הכוח הכלכלי -..10
6 .4       תפיסת ההטרדה המינית על פי הדגם הביולוגי- המיני …10 7.     התפתחות ההכרה בהטרדה מינית כבעיה חברתית 10 פרק שני: הטרדה מינית במדינת ישראל- רקע היסטורי 11
1 .     התפתחות חקיקתית 11
2 .     גורמים שהביאו לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית 12
פרק שלישי: החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998 –מנהל עסקים
1 .     מהי הטרדה מינית? –…מנהל עסקים
2 .     מסגרת יחסי עבודה –…16
3 .     יסוד ניצול המרות 17
4 .     איסור הטרדה מינית והתנכלות –.17
5.     חובות המעסיק …18
6 .     שלושת המסלולים המשפטיים של החוק ..20
6 .1     הקדמה –20
6 .2     המסלול הפלילי –…20
6 .3     המסלול האזרחי –…21
6 .4     המסלול המשמעתי –21
7.     סעדים ללא הוכחת נזק –22
8 .     דיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום -.23
9.     נטל ההוכחה -…23
1 0.                        יישום החוק למניעת הטרדה מינית -…24
פרק רביעי: המחלוקת סביב יסוד ההסכמה ..
5
1 .     חיזור לעומת הטרדה ..
5
2 .     כוונת המטריד –.
5
3 .     יסוד ההסכמה בחוק למניעת הטרדה מינית .26
4 .     פסק דין פלונית והביקורת סביבו .26
5.     הפולמוס סביב האשם התורם של המוטרד -28
פרק חמישי: הטרדה מינית במשפט האמריקאי –.29
1 .     התפתחות הסוגיה של הטרדה מינית במשפט האמריקאי 29
2 .     סוגים שונים של הטרדה מינית -30
2 .1                        הטרדה מינית מסוג "זה תמורת זה" -..30
2 .2                        "הטרדה מינית סביבתית" -.31
3 .     אחריות המעביד –32
4 .     נטל ההוכחה 33
פרק שישי: השלכותיה של הטרדה מינית במקום העבודה –…35
1 .     השלכותיה של ההטרדה המינית על מצבה הבריאותי והנפשי של המוטרדת –35
2 .     השלכות על תעסוקת האישה 35
3 .     השלכות ההטרדה המינית על הארגון שבו בוצעה ..36
פרק שביעי: דיון ומסקנות -…37
ביביליוגרפיה –39
מבוא
הטרדה מינית רווחה כתופעה חברתית כבר מימי בראשית בתחומים שונים של החיים, והיא הוחרפה מאז כניסתן של הנשים למעגל חיי העבודה. למרות זאת, מהבחינה המשפטית החל מושג ההטרדה המינית להיות מוכר רק בשנות השבעים, לאור פסיקת בתי המשפט בארצות הברית, שטבעה לראשונה את המונח הטרדה מינית בעבודה לתיאור התנהגות בעלת אופי מיני הפוגעת בשוויון בעבודה. בתרבויות שונות יש הגדרות משפטיות ומחקריות נבדלות לתופעת ההטרדה המינית, אך המשותף לכולן ברמה המהותית הוא הגדרת התופעה כהתייחסות מינית בלתי רצויה, המופנית כלפי האישה ללא הסכמה.
כשמדובר בהטרדה מינית בעבודה, ניתן להגדירה כהתייחסות מינית בלתי רצויה בסביבה של יחסי כוחות בלתי שווים. אף כי שני המינים עלולים להיות קורבן להטרדה מינית, המחקר בתחום מראה כי נשים הן הרוב המכריע של נפגעי עבירה זו. במבנה הרווח של שוק העבודה הגברים הם בעלי הכוח להטריד, מאחר שהם העומדים בראש הפירמידה ואילו הנשים ממוקמות, בדרך כלל, בתחתיתה ולכן הן החשופות להטרדה מינית יותר מהגברים. על כן, אתייחס לאישה כאל הקורבן המקובל של ההטרדה, ואל הגבר כמטריד המסורתי.
ההבנה שזוהי תופעה שכיחה ביותר אשר פגיעתה מוחרפת בשל התלות הכלכלית בהכנסה, עומדת בבסיס החלטתי למקד את עבודתי בהטרדה מינית במקום העבודה. סביבת העבודה הינה מקום בו נשים וגברים נמצאים באינטראקציה יומיומית. יחסים אלו יכולים להיות יחסי ידידות ולעיתים הם אף מובילים לקשרים רומנטיים. עם זאת, האינטראקציה בין גברים לנשים בעבודה יכולה להוליד לא אחת גם הטרדות מיניות. על כן, תופעת ההטרדה המינית בעבודה מעלה שאלות חדשות בתחום משפט העבודה. השאלות האלה מעוגנות בהבדל הדק שבין חיזור לבין הטרדה מינית שאינו תמיד ברור, כמו גם בהשלכות הבדל זה על אכיפת השוויון בעבודה. אם בעבר החיזור היה בעל אופי מיני גברי שגבל בהטרדה, מקובל ומעין לגיטימי בסקטורים ספציפיים, הרי כיום הפך הנושא למטרה שיש להילחם בה ולהוקיעה.
נושא ההטרדה המינית עלה בתקופה האחרונה לסדר היום הציבורי בארץ ובעולם. במדינת ישראל, התגבשה בשנים האחרונות מודעות ציבורית לגבי תופעת ההטרדה המינית, היקפה וחומרת פגיעתה בנשים.
מודעות זו הגיעה לכלל ביטוי בשנת 1998, עם חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית. חוק זה היווה למעשה פריצת דרך של ממש בדרכו של המשפט הישראלי לשוויון מגדרי. באותה שנה ישראלים מעטים מאד הכירו את הביטוי הטרדה מינית, בודדים ידעו מהם תכניו של המושג או ייחסו לו חשיבות.
כיום, לאחר קצת יותר מעשור של דיווחים עיתונאים על הליכים משפטיים, של עדויות אישיות של קורבנות הטרדה מינית ושל ויכוחים ציבוריים להוטים על החוק, מעטים הם הישראלים שלא שמעו את הביטוי הטרדה מינית, שאינם יודעים מה משמעותו, ושאינם יודעים כי זוהי התנהגות אסורה שניתן לפתוח בגינה בהליכים משפטיים. אין ספק שפרשיות מתוקשרות של אישי ציבור מפורסמים כמו יצחק מרדכי, עופר גלזר, חיים רמון והפרשיה הסוערת האחרונה, פרשת משה קצב שמו את תופעת ההטרדה המינית על המפה כנושא בעל חשיבות עליונה.
מטרת סמינריון זה הינה להציג את תופעת ההטרדה המינית בעבודה, ממדיה ומשמעותה המשפטית, תוך הסתמכות על החקיקה והפסיקה הרלוונטיים בתחום, תוך סקירה ספרותית נרחבת בסוגיה, ותוך שימת דגש על מאפייניה המיוחדים של מסגרת העבודה. בפרק הראשון אציג רקע אקדמאי שיעסוק בהגדרת תופעת ההטרדה המינית, תוך עמידה על מאפייני התופעה וטיבה. כמו כן, אתאר את הסיבות להיווצרה, דגמיה השונים ואת התפתחותה מבעיה אישית לחברתית. הפרק השני, יעסוק בהתפתחות החקיקתית במדינת ישראל בעשור שקדם לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, בשנת 1998. הפרק השלישי יעמוד על המצב המשפטי במדינת ישראל, תוך סקירה מופרטת של החוק למניעת הטרדה מינית ובחינת השאלות הפרשניות העולות ממנו. הפרק הרביעי יתאר את המחלוקת סביב יסוד ההסכמה, תוך התמקדות בפסיקתה השנויה במחלוקת של השופטת וירט- ליבנה, בפסק דין פלונית. בפרק החמישי אבחן את דרך ההתמודדות השונה של המשפט האמריקאי. הבחירה לעסוק דווקא במשפט האמריקאי נובעת מכך שהגדרתה של ההטרדה המינית בישראל ואפיונה נושאים את חותם ההקשר התרבותי- משפטי האמריקאי שבתוכו נולדה ההטרדה המינית והתפתחה כתופעה חברתית משפטית. בפרק השישי אדון בהשלכות השונות של הטרדה מינית במקום העבודה הבאות לידי ביטוי בשלוש רמות שונות. בפרק השביעי אדון במסקנותיי.
על ההטרדה המינית הנעשית במסגרת יחסי מרות ועל שיקוליו של המטריד עמד וויליאם שייקספיר במחזהו "מידה כנגד מידה":
"מרוב בושה ושבר לב, היא לא תצעק חמס על גזל בתוליה. הלא יכלה  להתגולל עלי! אך היא יודעת  כי מעמדי כה רם ומהימן,  שהאישום לא יערער אותו –  ורק ישוב אל ראש המאשים".