קשר בין המוטיבציה לשרת בצה"ל לבין החברות בתנועת נוער ומאפיינים דמוגרפיים

קשר בין המוטיבציה לשרת בצה”ל לבין החברות בתנועת נוער ומאפיינים דמוגרפיים
2 0מנהל עסקים תוכן עניינים
תקציר –
א
1 .
מבוא ..
1
2 .
המוטיבציה לשרת בצה”ל –.
2
א. משמעות השירות בצה”ל –.
2
ב. המוטיבציה להתגייס ולשרת בצה”ל –.
3
ג. משתנים המשפיעים על המוטיבציה לשרת בצה”ל ..
4
3 .
תנועות נוער –..
7
4 .
רציונל המחקר -…
12
5.
השערות המחקר -.
13
6 .
השיטה …
מנהל עסקים משתתפים …
מנהל עסקים כלי מחקר …
משפטים הליך –.
משפטים 7.
ממצאים ..
16
קשר בין המוטיבציה לשרת בצה”ל לבין החברות בתנועת נוער –.
17
קשר בין המוטיבציה לשרת בצה”ל לבין המשתנים הדמוגרפיים —
18
8 .
דיון -…
19
קשר בין חברות בתנועות נוער לבין המוטיבציה לשרת בצה”ל –.
19
קשר בין המוטיבציה לשרת בצה”ל לבין המשתנים הדמוגרפיים —
20 מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך -…
22
מקורות -.
23
נספחים –

5 רשימת לוחות לוח 1: עמדות תלמידי כיתות י”ב כלפי שירות בצה”ל (כץ, 2000) —
4
לוח  2: ההתפלגות המגדרית של הגיוס לצה”ל בשנים  (ברדה, 2007) -.
5
לוח 3: אומדן גודל תנועות נוער בשנת 2006
(שלג מי-עמי, 2010) –.
8
לוח 4: התפלגות התשובות בשאלון עמדות כלפי הגיוס ושירות לצה”ל –
16
רשימת תרשימים תרשים 1: הנושאים החינוכיים בהם עוסקים בתנועות הנוער – דיווח חניכים-…
9
תרשים 2: הנושאים החינוכיים בהם עוסקים בתנועות הנוער – דיווח מד”צים-…
9
תרשים 3: התפלגות החברות בתנועות נוער -…
מנהל עסקים תרשים 4: ממוצעים של מידת המוטיבציה לשרת בצה”ל בתנועות נוער שונות-…
17
תקציר השירות הצבאי כאחד המאפיינים הבולטים והייחודיים של החברה והתרבות בישראל, ולעיתים אף השירות מהווה מפתח כניסה לחברה הישראלית. השירות הצבאי במדינת ישראל מהווה עבור המתגייסים שלב משמעותי בגיבוש זהותם האישית והוא נתפס כאחד הגורמים המרכזיים בעיצוב הזהות הישראלית. על כן, סוגיית המוטיבציה של בני נוער לגיוס לצבא חוזרת ועולה לפרקים בשיח הציבורי הישראלי. לאורך שנים נצפית ירידה משמעותית בנכונות ורצון להתגייס ולשרת בצבא. ישנם משתנים רבים המשפיעים על עמדות בני נוער כלפי גיוס לצה”ל ונכונותם לשרת, ביניהם עמדות הוריהם, מידת התמיכה אותה הם מקבלים מהסביבה,  חברי ותוכניות הכנה, חברות בתנועת נוער, מגדר, זרם בית ספר, רמת הדתיות ועוד. מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק את הקשר בין חברות בתנועת נוער לבין המוטיבציה לשרת בצה”ל, כאשר הנחת העבודה היא כי חניכי תנועות נוער ידווחו על מוטיבציה גבוהה יותר לשרת בצבא.
כמו כן, ייבדקו הבדלים במוטיבציה לשירות גם על פי משתנים דמוגרפיים נוספים (מגדר, זרם ביה”ס ורמת הדתיות). בעבודה מוצג הבסיס התיאורטי להנחות אלה, תוך התייחסות לממצאים מחקריים שנמצאו עד כה.
בהתבסס על ממצאי המחקרים הקודמים וסקירת הספרות המחקרית הקיימת, נוסחו השערות המחקר:
1.       יימצאו הבדלים במוטיבציה לשרת בצה”ל על פי החברות בתנועות נוער, כך שלתלמידים שהם חברים בתנועת נוער תהיה מוטיבציה יותר גבוה בהשוואה לתלמידים שאינם חברים בתנועת נוער.
2.       יימצאו הבדלים במוטיבציה לשרת בצה”ל בקרב חניכים מתנועות נוער שונות.
3.       יימצא קשר חיובי בין מידת האינטנסיביות של השתתפות בפעילויות של תנועת נוער לבין המוטיבציה, כלומר ככל שחניך תנועת פעיל יותר בתנועה, כך המוטיבציה שלו לשרת בצה”ל תהיה גבוהה יותר.
4 .       יימצא קשר בין מוטיבציה לשרת בצה”ל לבין המשתנים הדמוגראפיים:
                                              א.         יימצאו הבדלים בין בנים לבנות ברמת המוטיבציה, כך שציוני המוטיבציה של בנים יהיו יותר גבוהים מאש אצל הבנות.
                                              ב.         האם יימצאו הבדלים בין תלמידי בית ספר ממלכתי לבית ספר ממלכתי דתי ברמת המוטיבציה?                                                ג.          יימצאו הבדלים בין התלמידים ברמת מוטיבציה לשרת בצה”ל על פי רמת הדתיות שלהם, כך שככל שהתלמיד יהיה דתי יותר, כך המוטיבציה שלו לשרת בצה”ל תהיה גבוהה יותר.
א ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות תנועות נוער בחינוך והכנה של נערים ונערות לשירות צבאי. צעירים, משתתפי המחקר, אשר היו חברים בתנועות נוער, הביעו מוטיבציה גבוהה יותר לשרת בצה”ל מאשר אלו שלא. משמעות מיוחדת נמצאה להיקף ואינטנסיביות הפעילות בתנועת הנוער.
כלומר, ככל שהחניך השתתף ביותר פעילויות והגיע לתנועת נוער לעיתים קרובות יותר, כך המוטיבציה שלו להתגייס לצבא היה גבוה יותר. מוטיבציה גבוהה נמצאה בכל תנועות הנוער שנבחנו במסגרת המחקר. כלומר, כל התנועות שנבדקו מעוררות רצונות ונכונות גבוהה לשרת בצה”ל. נמצאו הבדלים מגדריים במוטיבציה לשרת בצה”ל, כאשר הבנים דיווחו על ציוני גבוהים יותר במדד זה מאשר הבנות. לא נמצא הבדלים על פי רמת הדתיות או על פי זרם בית הספר בו למד משתתף המחקר (ממלכתי לעומת ממלכתי-דתי). הממצאים ומשמעותם נידונים בפרק בדיון, תוך התייחסות אל מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך. ב