פילוסופיה של החינוך סיכום

סיכומים: פילוסופיה של החינוך שער ראשון פרק 1: החינוך ביוון העתיקה                                                                       הסופיסטים יש היום חזרה לרעיונות של היוונים.
הערך המרכזי= ערך הקולקטיביזם- החברה היא הערך העליון. בעבר לא הייתה תפיסה של הפרט.  אצל היוונים החברה במרכז. רק אצל רוסו מתחיל המתח בין היחיד לקבוצה.
סופיסט= איש חכם, מורה. תואר שהוענק למורים נוודים שהיו נוסעים מעיר לעיר ומלמדים את העשירים את חוכמת החיים. פיתחו מגוון שיטות פדגוגיות ולמדו רטוריקה, מוזיקה, דיאלקטיקה (תורת הוויכוח).
4 מאפיינים לתפיסת הסופיסטים- ·         אמת יחסית- לא האמינו בקיומן של אמיתות מוחלטות אלא רק באמיתות יחסיות. (זה מאד מאפיין את תקופתנו הפוסט-מודרנית). גם היום יש מגמה תרבותית של "יחסיות".
"זאת האמת שלי".
·         שימוש בידע לצורך שכנוע וביסוס טענות. לדעת לנמק ולהבנות מחשבה. ·         היווסדות הדמוקרטיה- מוכנים ללמד כל מי שרוצה ללמוד בתנאי שיש להם כסף.
·         תרומה לשוויון ההזדמנויות- ניתן ללמד כל נושא וכל מיומנות לכל אדם. (אין קשר בין הסופיסטים להוגים של יוון) אמיתות יחסיות- אין אמת אחת. יש המון תפיסות של אמת. כלומר הטענה שלהם בעצם שניתן לשכנע אותנו להאמין כמעט בכל דבר אם רק אביא את הנימוק או הטענה הנכונה. אין אמת אחת הגוברת על טיעונים שונים.ההפך מתפיסה דתית המאמינה באמת אחת. הסופיסטים – מורים נודדים. אמת יחסית, סובייקטיבית. ניתן להגיע להסכמה באמצעות שכנוע – שמו דגש על הידע ועל השכנוע. ומכאן – דגש על הרטוריקה (תורת הנאום) ודיאלקטיקה (אמנות הויכוח).
נכונות ללמד את כולם, גם מי שאינו יכול כלכלית (פרותגורס – חינוך חובה) – תרומה לדמוקרטיזציה. טענה שניתן ללמד כל נושא וכל מיומנות לכל אדם – תרומה לעקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך. נתפסו כחתרנים.
שלושה הוגים:
1.       סוקרטס- תפיסה מהותנית- אוניברסליזם- מהותנות: התנגד לתפיסה היחסית של הסופיסטים. ההפך, לטענתו בשאלות מסוימות של מדיניות ומוסר אפשר להגיע לתשובות סופיות ולמושגים מוחלטים של טוב ורע, אמת ושקר מתוך הכרה של מה טוב לכלל האנושות בכלל המקרים ובכלל הנסיבות. סוקרטס עסק בתורת המידות והאמין שהכרה באמת מובילה לשלמות המידות ובסופו של דבר לאושר, ולכן שאף לגלות עקרונות אוניברסאליים של אמת (ולא עקרונות תרבותיים), צדק ויופי – ולהגדיר את המידות (סגולות) הטובות. האושר לדעתו הוא מגמתו העליונה של האדם, והשגתו תלויה בשלמות המידות, וחיי אמת, המוקדשים לעיון ולאינטלקט. לתפיסתו, אין סתירה בין טובת הכלל לבין טובת הפרט משום שאדם השואף לחיי אמת הוא טוב לעצמו ולאחרים. לפי סוקרטס אפשר להגדיר מושגים כך שיהיו אבסולוטיות לכל מקום ולכל אדם. תפיסת המורה כמיילדת- הידע/האמת קיימים באדם והמורה רק מחלץ/מיילד אותה.  שיטת הדיאלוג הסוקרטית: גישתו לאיך מלמדים. לימוד בצורה דיאלוגית ולא פרונטאלית. בשביל ללמד מושג מסוים הדרך היא לעבוד בדיאלוג.