מטלת מנחה (ממ"ן) מנהל עסקים שאלה
1 – לאורך ההיסטוריה היו פעולות צבאיות רבות אשר נקראו מלחמה, אך לא כל אותן מלחמות הינן דומות אחת לשנייה.
ישנם קריטריונים רבים אשר עוזרים להבדיל בין סוגי המלחמות השונות כגון מספר השחקנים המשתתפים בלחימה, משך הלחימה והיקף הכוח הצבאי המעורב בה, רמת האלימות כלומר רמת ניצול הכוח הצבאי, יעדי המלחמה והיקף ההרס לאחריה.
להלן אציג שלושה קריטריונים אשר עשויים להשפיע על מקבל ההחלטות ועל בחירתו בסוג פעולה ספציפית:
1 .       יעדים- כאשר מנהיגים מחליטים לצאת לפעולה צבאית, הם מגדירים לעצמם מספר יעדים מדיניים ופוליטיים. ישנם שני סוגים של יעדים מדיניים עיקריים שפעולות צבאיות הן דרך להשיגם:
יעדים מקיפים- כאשר זה הוא היעד של הפעולה הצבאית, יהיה שימוש בכוח מרבי בכדי להשמיד את צבא האויב, ערעור משטרו ואף חיסולו כשחקן פוליטי עצמאי בכדי לשנות לחלוטין את הסביבה האסטרטגית של המדינה היוזמת. יעדים מוגבלים- כאשר היעדים הינם מוגבלים, השימוש בכוח הינו לטובת שינוי מסוים בסביבה האסטרטגית כמו שינויי גבולות או שינוי בהתנהגות האויב כמו השגת זכויות כלכליות וצבאיות.
2.       אסטרטגיה- אסטרטגיה צבאית הינה דרך מסוימת לשימוש הכוח הצבאי אשר מטרתה הסופית היא השגת היעדים המדיניים שנקבעו מראש. ישנן שתי אסטרטגיות מרכזיות העומדות לרשות מקבלי ההחלטות:
הכרעה- שחקנים אשר סבורים שהם יכולים להכריע את האויב במספר מצומצם של מהלכי עימות ובמסגרת זמן קצרה בכדי להשיג את היעדים המדיניים, יבחרו בסוג אסטרטגיה זו.
התשה- שחקנים אשר הינם שווים בעוצמתם לעוצמת היריב או אף חלשים ממנו, יבחרו באסטרטגיה זו אשר מטרתה התשת האויב לאורך זמן ממושך עד שייכנע או שיגיעו להסכם אשר נותן מענה לחלק מהיעדים שהוגדרו מראש.
3.       היקף הכוח- מדינה יכולה להחליט לשלוח כוח צבאי בהיקף גדול אם יש ברשותה כוח בסדר גודל כזה ואם היא מחליטה להשתמש בו, מצד שני מדינה תחליט לשלוח כוח צבאי בהיקף קטן אם אין ברשותה כוח גדול או שהיא לא מעוניינת להשקיע משאבים כלכליים, חברתיים ולאומיים רבים בלחימה.
הבחירה בהיקף הכוח הינו תלוי ביעדים המדיניים והאסטרטגיה הצבאית, ובנוסף ישנו שיקול פוליטי, אשר שימוש בכוח בהיקף גדול עלול להביא תגובות של מדינות שכנות והשפעה על המעמד הבין- לאומי של המדינה, כך שלעיתים בעקבות כך יוחלט לשלוח כוח צבאי בהיקף קטן.
לפי שלושת קריטריונים אלה ניתן לסווג את המלחמה לשמונה הסוגים הבאים:
1.       מלחמה כוללת- הינה מלחמה שבה משתמשים בכלל האמצעים הצבאיים כנגד כל המטרות הקיימות בכדי להכריע את האויב.
מלחמה מוגדרת לפי סוג זה אם היעדים הינם יעדים מקיפים  שלפיכך לפחות צעד אחד מעוניין לגרום נזק חמור למטרות החשובות של היריב, האסטרטגיה הינה אסטרטגיה של הכרעה כך שבסופה של המלחמה ישנה הכרעה ברורה לגבי זהות המנצח והמנוצח והיקף –
2. היקף הכוח- בפעולות מסוג מהלומה עזה הכוח הינו בהיקף קטן, ופעולה שהבאתי כדוגמא נשלחה יחידה מיוחדת אחת לטובת ביצוע היעד ולא נעשה שימוש במרב העוצמה הצבאית של הצבא.
3. אסטרטגיה-  במהלומה עזה האסטרטגיה הינה של הכרעה, והשגת תוצאה מידית במהלך תקיפה פתע.
המבצע לחיסולו של אוסאמה בין לאדן לקח רק מספר שעות והוא בוצע תוך הפתעת האויב כאשר היחידה הגיעה למקום בו שכן אוסאמה בין לאדן באפגניסטן.
תשובה טובה ומושקעת. 30 שאלה
2 – הריאליזם מציע שלוש דרכי פתרונות מרכזיים לסכסוכים צבאיים:
1.       בקרת נשק- אחד מהדרכים שהריאליזם מציע זה בקרת/ פירוק נשק.
כאשר מדברים על פתרון מסוג זה מדברים על הגבלה של מספרי כלי הנשק וסוגי הנשק מכיוון שלטענת הריאליזם זה יוביל להרפיית מרוצי חימוש עד פירוק שחקנים מנשקם.
בהסכמים מסוג זה שני הצדדים בסכסוך מפחיתים את אמצעי הלחימה עד לצמצום הפער הצבאי בין שני השחקנים.
צמצום הפער הצבאי יוביל לעלייה בתחושת הביטחון מכיוון שלשחקן היריב אין יתרון צבאי עליך ולפיכך הוא לא יתקוף אותך ובנוסף יכול לגרום ליצירת מאזן אימה שימנע מלחמה עתידית.
במהלך ההיסטוריה נראו הסכמים רבים מסוג אלה כמו "האיסור הכולל של ניסויים גרעיניים- CTB), או אמנת הנשק הכימי והביולוגי.
אך בסוג סכסוך כפי שנראה באפגניסטן כאשר הפער הצבאי בין השחקנים הינו כה גדול, –