ליברליזם ניאו-קלאסי: שכר הבכירים במשק (ציון 90)

ליבראליזם ניאו-קלאסי: שכר הבכירים במשק עבודה במסגרת הקורס “כלכלה פוליטית” מרצה: [שם המרצה] מתרגל: [שם המתרגל] מגיש: [שם המחבר] מספר זהות:
[מספר זהות] טלפון: [מספר טלפון] דוא”ל: [כתובת דואר אלקטרוני] סמסטר ב’, תשע”ד יוני 2014 תוכן עניינים
מבוא
3
רקע תיאורטי: ליברליזם ניאו-קלאסי
4 יישום התיאוריה על מקרה המבחן 5
מסקנות 7
ביבליוגרפיה
8 נספחים 9
תקציר בחודש אפריל 2014 החליט משרד האוצר להגביל את שכר הבכירים בחברות הפיננסיות המנהלות קרנות פנסיה וחברות הביטוח.
לפי ההנחיות החדשות, המענקים והאופציות שישולמו לבכירים לא יעלו על
1 00% מהשכר השוטף.
במקביל, קידם שר האוצר יוזמה להגבלת שכר הבכירים בבנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות.
על פי הצעתו, עלות שכר כוללת מעבר לסכום של
3 .5 מיליון ש”ח בשנה לא תוכר כהוצאה לצורכי מס – אלא כרווח של החברה, וכן יידרש רוב מיוחד מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה כדי לאשר חבילת שכר בעלות הגבוהה מסכום זה.
השחקנים העיקריים המעורבים במהלך זה הם שר האוצר והמפקחת על הביטוח, אשר יזמו את המהלך, וכן הגורמים המושפעים ובהם בכירי החברות הפיננסיות וציבור החוסכים והמשקיעים.
המניע של ציבור החוסכים והמשקיעים הוא להשיא את השקעותיהם כדי שיוכלו לכלכל את עצמם לאחר פרישתם משוק העבודה ולשפר את רווחתם האישית.
המניע של שר האוצר והמפקחת על הביטוח, כעובדי ציבור, הוא להיטיב עם ציבור החוסכים והמשקיעים, שכן עלויות השכר המוגזמות, לטענת שר האוצר, באות על חשבון כספי החיסכון של הציבור.
המניע של בכירי חברות אלו היא להגדיל ככל שניתן את הרווח האישי אותו הם גורפים לכיסם.
בשל חוסר היכולת של גישת הליבראליזם הקלאסי להסביר את המציאות בכתבה לא בחרתי בה לניתוח האירוע.
בנוסף, אני למד כי יש להעדיף את התיאוריה הליבראלית הניאו-קלאסית על פני הגישה הליבראלית הקלאסית, שכן הגישה הליבראלית הניאו-קלאסית מעניקה הסבר מקיף וממצה יותר אודות טבעה של כלכלת השוק.
לאור כל האמור לעיל אני מסיק, כי אכן קיימים כשלי שוק הדורשים התערבות ממשלתית וייתכן כי הצעדים שננקטו עד כה אף אינם מספקים.
אני טוען כי אמנם שכרם המופרז של המנהלים הבכירים בחברות הפיננסים הוא כשל שוק חמור, שכן הוא פוגע בעיקר בציבור החוסכים, אולם בעיה דומה קיימת גם בענפים אחרים של המשק.
כשלי שוק הנגרמים כתוצאה משכר מופרז למנהלים בכירים בענפים אחרים, אינו מגולגל באופן ישיר על ציבור מסוים, כמו במקרה של ענף הפיננסים, אך הוא מביא את המשק למצב של חוסר יעילות, שפוגע בסופו של דבר בחברה כולה.
בימים אלו נידונה הצעת חוק שמטרתה להגביל את שכר הבכירים בחברות ציבוריות, מעבר לענף הפיננסים.