נושא המחקר:
שיקולים, קשיים, מקורות סיוע, התאמה בין הערכה עצמית לתוצאות מבחנים בנושא בחירת מסלול לימודים, השוואה בין בנים בנות.
תקציר:
המחקר עוסק במקורות הסיוע שבהם נעזר התלמיד בתהליך הבחירה המקצועית, באיזו מידה נעזר התלמיד עם הגורמים המסייעים, הקשיים העומדים בפניו, המידע הנחוץ לו, השוואת הערכתו האישית  לתוצאות מבחני כושר, העדפת מסלול לימודים ושאיפות עתידיות, השיקולים לבחירת המקצוע של תלמידי כיתות ח' הטרוגניות בחטיבת הביניים.
להלן המודל שעל פיו נבסס את המחקר שלנו:
שדה   לגבי תוכן הבחירה, אם הבחירה היא ריאלית או לא, אנו נעזר בתוצאות מבחני הכושר הפסיכומטריים של התלמיד.
שאלות המחקר:
1.       מהם מקורות המידע שמהם מעוניין התלמיד לקבל סיוע בבחירת מסלול לימודים? ובאיזו מידה?
2.       מהו סוג המידע הדרוש לתלמיד בתהליך קבלת ההחלטות?
3.       האם ישנה התאמה בין הערכת התלמיד את כישוריו לבין תוצאות המבחן הפסיכומטרי? ובאיזו מידה?
4.       האם ישנה התאמה בין מסלול הלימודים שבחר התלמיד לבין המלצת המכון? ובאיזו מידה?
5.       האם ישנם מאפיינים משותפים לתלמידים שבחרו למסלול העיוני ולמסלול הטכנולוגי?
6.       באיזו מידה, תלמידים הלומדים בכיתה ח' מגבשים לעצמם החלטה לגבי שאיפה מקצועית? האם ישנם קווים מאפיינים את אלו שבחרו החלטה ובין אלו שלא?
7.       באיזו מידה שאיפתם תואמת ליכולתם וכישורם בהשוואה לתוצאות המבדק הפסיכומטרי?
הנחות היסוד:
v      נמצא כי לא כל התלמידים מוכנים לבחירה. רק שליש מהתלמידים בכיתה ט' היו בעלי מידע הקשור לכישורים הנדרשים ולנטיות האופייניות למקצועות שעליהם נשאלו. מספר ההעדפות מצטמצם ומתמקד במספר שדות קטן יותר, ככל שהנער מתבגר. הלמן ( 1986) v      נבדק  הקשר בין משתנים חינוכיים, חברתיים ופסיכולוגיים לבין בגרות מקצועית, נמצא שיש לראות את הבגרות המקצועית כפונקציה של התפתחות כללית של האדם. קהן, ואלבי (1983).
v      נמצא שיש קשר עם המצב הסוציו-אקונומי ועם הכישורים וההישגים בבית הספר. הלמן ( 1986) v      נמצא שהפעלה כיתתית של תוכנית חינוך לקריירה הייתה היעילה ביותר, למרות שהצריכה מספר שעות רב יותר מאשר פגישות אינדיבידואליות. אוליבר, ספוקן (1988) אצל  פלדמן (1992) v     בבתי ספר שעבדו לפי הגישה ההתפתחותית של סופר הייתה תרומה לבגרות המקצועית במידה רבה , בעיקר בתחום של קבלת החלטות ,  שאיפות גבוהות  ותכנון קריירה עקבי.טרבליקו, ( 1984 ) בתוך : פלדמן ,(1992 ).
v      מגיל 13  שוקלים המתבגרים באופן ריאלי את המציאות ומתחיל הצמצום של הבחירה מהשדות המקצועיים.  דיזינגר,( 1950) , מתוך :
שילה , (****).
v      אחד ממאפייני גיל ההתבגרות הוא תהליך של היפרדות והשגת אוטונומיה מההשפעה ההורית.
ההורים נתפסים כמקור קושי, אף על פי שהם מקלים על הקשיים. גתי , סקה      (2001).
v      ההשתלבות במסלולי לימוד מסוימים עיוני או טכנולוגי קובעת את שאיפותיו של התלמיד להמשך לימודיו בעתיד ואת האפשרויות הפתוחות בפניו להשתלב בחינוך גבוה. תלמידים בעלי יכולת מעודדים להתקדם לחינוך הגבוה ולכן בוחרים את המסלול העיוני. תלמידים בעלי יכולת פחותה מפחיתים את ציפיותיהם לחינוך מתקדם, מצמצמים את שאיפותיהם ופונים למסלול הטכנולוגי.  חן, (1990) בתוך : חזן (1995).
v      השפעת ההורים על החלטותיהם של מתבגרים חזקות ביחוד על מתבגרים בכיתה ט' בעוד שבנות מושפעות יותר מבני גילם, עצמת ההשפעה תלויה בטיב היחסים של המתבגרים עם הוריהם. סמית (1985)בתוך : פלדמן , ( 1992 ) .
v      כשני שליש מהתלמידים מכיתות ז' עד ח' לא בחרו במסלול לימודים המתאים ליכולתם , רובם המכריע הפריזו בהערכת יכולתם לפני קבלת מידע . צוקרמן , ( 1999) .
v      מידע הניתן לתלמידים מתבגרים על כשריהם( על פי תוצאות מבחני כושר ) עוזר להם להכיר עצמם ולדייק יותר בהערכותיהם העצמיות , בהשוואה לתלמידים שאינם מקבלים מידע זה .אך  מידע זה שניתן לבדו אינו מספיק על מנת  לשפר את הערכת מותאמותם למסלול לימודים בצורה ריאלית יותר . צוקרמן , (
1 999) .
v      לבנות רמת שאיפות נמוכה יותר מאשר של הבנים בקריטריונים הבאים: אפשרויות להתקדם, משך הכשרה ארוך, שאיפות לרכישת מקצוע יוקרתי, מקצוע בעל רמת הכנסה גבוהה וסמכותיות.
כפיר (1986) , חזן (1993) .
v      רמת השאיפות הנמוכה של הבנות מוסברת גם על ידי תהליכים ישירים כמו: תמיכת ההורים והכוונת בית הספר.ויץ,(1977)  בתוך: פלדמן , (1992 ) . v      מדווח על השפעה חזקה יותר של מורים על בנים מאשר על בנות בתחום הלימודי, השפעתם של המורים מועטה ביחס להורים ובני גיל. גלבו(1983, 1984) בתוך: טל (1994) v       סופר  (1953) התייחס לתבניות מקצועיות שונות אצל נשים לעומת גברים בשל שילוב של קריירה ונישואין. ההבדלים בתחושת המסוגלות העצמית של נשים הם, תוצר של חיברות, וזו הסיבה לכך שנשים רבות אינן מנצלות את כשרונותיהן המקצועיים וייצוגן במקצועות ה"גבריים " נמוך. נמצא שלנשים אמונות חזקות יותר של מסוגלות עצמית למטרות הוראה ופחות למחקר וניהול. פלדמן, (1992) v      ככל שהסטטוס הסוציו-אקונומי שלהן היה גבוה יותר, כך עלו גם שאיפותיהן להשכלה גבוהה ולמקצועות יוקרתיים יותר וגברה מחויבותן לקריירה. אבל גם כאשר הסטטוס של הבנות נמוך יותר, הן גילו מחויבות הן לנישואין ולמשפחה והן לקריירה, אלא ששאיפותיהן להשכלה ולרמה מקצועית היו נמוכות יותר.הולמס , אסס,(1988) בתוך: פלדמן , (1992) .
v      לבנות מוטיבציה חזקה יותר להימנע מכישלון וממצא זה יכול להסביר את בחירתן במקצועות בעלי סטטוס נמוך יותר ג'נמן,( 1987) בתוך : פלדמן ( 1992 ) .
v      הבנים מופנים בדרך כלל למסלולי לימוד אינסטרומנטליים, המכשירים לתעסוקה ספציפית ואילו הבנות מופנות למסלולים דיפוזיים, שאינם כוללים תעסוקה ספציפית. חזן, (1993) .
v      בנות נוטות ללמד במסלול העיוני ואינן מצפות לתגמול כלכלי על השכלתן. איילון (1984) בתוך : חזן, (1993) . השערות המחקר:
התלמידים יהיו מעונינים לקבל את הסיוע במידה רבה ממשפחתם, במידה בינונית מגורמים מקצועיים, במידה מועטה מהחברים.
תלמידים הלומדים בכיתות ח' יצהירו על נחיצות מידע רב בתהליך של בחירת מסלול לימודים וקבלת החלטות בבחירת קריירה מקצועית.
תלמידים יצפו לעזרה במידה רבה בתחומים מעשיים שיעילותם תהיה שימושית גם בטווח הקרוב כמו: גילויי נטיות וכישורים, בידע כיצד להסתדר עם חברים, כפופים וממונים, במציאת מקורות מידע והמידע שאוכל להפיק מהם, בעוד שבתחומים פחות מעשיים ויותר תיאורטיים שיועילו לטווח הארוך, נחיצותם תהיה במידה מועטה כמו: מידע על מבנה עולם המקצועות, היצע וביקש בשוק העבודה, תכנון קריירה לטווח הארוך והשפעת בחירת מקצוע על סגנון חיי.
בנות יעזרו בהרבה מקורות ייעוץ מהבנים ובמידה רבה יותר.
תלמידים ששאיפתם למסלול העיוני ומתאימים יותר למסלול הטכנולוגי על פי המכון, יצטרכו סיוע מהיועצת במידה רבה ולתלמידים שיש התאמה בין המלצת המכון לבחירתם, מידת הסיוע שתידרש מהיועץ תהיה במידה קטנה יותר.
התלמידים יעריכו את כישוריהם גבוה יותר מתוצאות המבחן הפסיכומטרי. בנות יהיו קרובות יותר לתוצאות המבחן הפסיכומטרי מאשר הבנים.
בנות יעריכו את כישוריהן פחות מהבנים, בעיקר בתחום המספרי והטכני.
תהייה התאמה גבוהה בין תוצאות המכון והמלצותיו לגבי מסלול לימודים.
רוב התלמידים לא גיבשו החלטה לגבי שאיפה מקצועית בעתיד. מבין אלו שבחרו, בחירתם תהייה מעל ליכולתם, בהתייחס לתוצאות והמלצת המכון.
התלמידים שיבחרו את המסלול העיוני יהיו בעלי כישורים גבוהים לדעתם ושאיפות גבוהות, לרובם ישנה החלטה מגובשת לגבי שאיפות מקצועיות עתידיות. קבוצה נוספת שתבחר את המסלול העיוני יהיו אלו בעלי כישורים המאפיינים את בני גילם לפי המכון ואף נמוכים מהממוצע אך הערכתם האישית ושאיפותיהם יהיו גבוהות.
תלמידים שיבחרו את המסלול הטכנולוגי כישוריהם על פי הערכתם האישית תהיה נמוכה מהממוצע, במבחן הכושר הויזואלי ימצא מתאם גבוה. רוב התלמידים שיבחרו את המסלול הטכנולוגי לא גיבשו לעצמם שאיפות מקצועיות, מבין אלו שגיבשו, שאיפותיהם המקצועות היו ברמות נמוכות.
מתודולוגיית המחקר סוג המחקר: כמותי. מהם השיקולים, הקשיים ומקורות סיוע.
השוואה בין הערכה עצמית לתוצאות מבחנים בנושא בחירת מסלול לימודים.
באיזו מידה יש גיבוש בשאיפות המקצועיות ובבחירת מסלולי לימוד.
השוואה בין בנים בנות.
הגדרת המשתנים:
                המשתנה  התלוי – הערכת התלמידים את הישגים בכשרים השונים.
                המשתנה  הבלתי-תלוי – הישגי מבחני כושר של תלמידים הלומדים בכיתות ח'.
אוכלוסיית המחקר:
נבדקו 89  תלמידים מכיתות ח'  הטרוגניות, בחטיבת הביניים, בבית ספר ממלכתי שש שנתי, הנמצא בדרום הארץ. מתוכם 50 בנים ו-39
בנות.
הכלים:
במחקר נעשה שימוש בכלים שונים:
א.      שאלון.
ב.       תוצאות מבחני כושר פסיכומטריים.
א. שאלון:
לצורך המחקר נבנה שאלון שמורכב ממספר שאלונים שמטרתם הייתה לבדוק: מקורות סיוע בתהליך בחירת המקצוע – השאלון מורכב משבע שאלות המתייחסות למקורת  שונים, כאשר על הנבדק לדרג מ-1 עד 5 את מידת הסיוע שמעונינים בו  בתהליך ההכוון. ציון 1 מסמן במידה מועטה מאוד וציון 5 מציין במידה רבה מאוד.
סוג המידע שנחוץ לתלמידים – השאלון מורכב מ-13 היגדים, על התלמיד לציין את המידה שבה הוא מצהיר על הצורך בנחיצות המידע לגביי נטיות וכישורים, קבלת החלטות, איך להסתדר עם ממונים, מידע על היצע שוק העבודה, מבנה עולם המקצועות ועוד- על התלמיד לדרג מ-1 עד 4 את מידת נחיצות המידע, כאשר ציון 1 מציין במידה מועטה מאוד וציון 4 מציין במידה רבה מאוד. שאלון זה מבוסס על שאלון 'ציפיות בעניינים הקשורים לבחירת מקצוע' של פלדמן (1992) עמ' 101.
הערכת תלמידים את כישוריהם – בשאלון זה נתבקש התלמיד להעריך את יכולתו בשבעה תחומי כושר שונים ולדרג מ-1 עד 9 ("תשיעוניות"), כאשר 1
מציין כושר חלש ביותר ו-9 מציין כושר מעולה.
מסלול הלימודים שאליו שואף התלמיד- על התלמיד להקיף בעיגול את מסלול הלימודים שאליו שואף התלמיד. המסלולים לבחירה: עיוני – בגרות מלאה, טכנולוגי – בגרות חלקית עד מלאה.
המקצוע העתידי שאליו שואף התלמיד – על התלמיד לכתוב את המקצוע שאליו הוא שואף בעתיד.
השיקולים בבחירת מקצוע – השאלון מורכב משלושה עשר שיקולים לבחירת מקצוע,  על התלמיד לסמן בדירוג של 1
עד 5 את מידת השפעת השיקול על בחירת המקצוע. השאלון מבוסס על פי נבו ע'.  שאלון ערכים ומטרות בבחירת מקצוע, עמ' 70-72.
ב.       מבחני כושר פסיכומטריים –תלמידי שכבה ח' נבחנו במערכת של מבחני כושר פסיכומטריים בינואר 2002, לצורך סיוע בשלב החלטה  על מסלול לימודים.
תוקף ומהימנות המבחן: מהימנות המבחנים מתוך אתר האינטרנט של המכון (WWW.KARNI.CO.IL), ניתן ללמוד על מהימנותם ועל תקפות המבנה שלהם על ידי מחקר שבמסגרתו נבדק המתאם בין מבחני מכון קרני לאיתור מחוננים שהועברו לאותם הנבחנים בהפרש של שנה עד ארבע שנים בכיתות ז'-ח'.
בבדיקה השתתפו 188 תלמידים שקיבלו את שני המבחנים בשנים 1992-1996. המתאם של המבחן המילולי של המחוננים לבין ציונם כעבור ארבע שנים הגיע ל-0.9, במבחנים שבדקו יכולת חשבונית המתאמים היו בטווח  0.63-0.74, הנתונים הצביעו על יציבות גבוהה של תוצאות מבחנים גם אחרי פרק זמן של ארבע שנים. התוצאות מעידות על שימוש בכלים בעלי מהימנות גבוהה.
תקפות המבחנים במחקר שנעשה על
3 685 בשנת 1998, בדקו את תוקף הניבוי של מבחני המכון. תוצאות המחקר הצביעו על תוקף גבוה מאוד של מבחני ההכוון, בניבוי מדדי הצלחה בבחינות הבגרות.
במיוחד בלט המתאם הגבוה של 0.64 בין הציון העיוני המסכם של המכון לבין ממוצע הבגרות הכולל את הבונוס עבור יחידות לימוד.
המידע שנתון לנו מתוך מבחני הכושר הם:
כושר לימודים כללי, כושר אנליטי, יכולת בחשבון, ידיעות כתיב, כושר ויזואליזציה, כושר מכאני תיאורטי, מהירות וריכוז, רמה עיונית, רמה טכנולוגית.
הליך המחקר:
במהלך חודש ינואר 2002 עברו תלמידי שכבה ח' מבחני כושר- מבחן פסיכומטרי. חודשיים לאחר מכן, קרוב מאוד למועד של חלוקת התוצאות להורים, הועבר שאלון לתלמידים המורכב ממספר שאלונים המתייחסים לפרמטרים שונים.
השאלונים הועברו בכיתות שבו הם למדו, הוסבר להם מהי מטרת השאלון שנועד לצורך מחקר ולא יעשה בזה שימוש אחר. הוסבר לתלמידים מהי המטרה של כל סוג שאלון והסבר כללי לגבי הכישורים השונים.
התלמידים קיבלו את הזמן הדרוש להם למילוי השאלון ללא הפעלת לחץ של זמן, תלמידים שלא הבינו את הנדרש, הוסברו להם ההוראות או ההיגדים במילים אחרות. כל תלמיד סימן את דעתו האישית.
מבנה הטבלה המתייחסת לשיקולים בבחירת מקצוע שונה במקצת לעומת הטבלאות האחרות, לכן הקפדנו להסביר לתלמידים בבהירות שמדובר בציר אחד ויש לסמן על קו הרצף את הסימון במיקום המתאים, הציר הימני הוא הנמוך ביותר והציר השמאלי הוא הגבוה ביותר. ביבליוגרפיה:
&  מאיר, א.י. (1988).  בדיקת הנטיות המקצועיות – הסבר לשאלונים "רמ"ק", "קורסים" ו"הולנד", , מכון הדסה, ירושלים, עמ' 11.
&  מאיר, א.י. (1986). ההכוון ללימודים על יסודיים, בתוך: סוגיות בבחירת מקצוע ושילובן במערכת החינוכית, מקראה (אופנהיימר, ד. ואורנשטיין א. – עורכים).  הוצאת השירות הפסיכולוגי – ייעוצי, משרד החינוך והתרבות ובית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 98-108.
&  הלמן שושנה, (1986), התבגרות ובגרות מקצועית, מתוך: סוגיות בבחירת מקצוע ושילובם במערכת החינוכית, הוצאת משרד החינוך, ירושלים, ע' 128.
&  משרד החינוך התרבות והספורט , (1996), כישורי חיים – כישורים, נושאים התפתחותיים ומניעתיים  תוכנית לימודים לכיתות ה'-ו' לבית הספר היסודי הממלכתי והממלכתי דתי, חלק ג', הוצאת מעלות, ירושלים, ע'
3 31-353.
&  נבו ע'. (1989), כל מה שרצית לדעת על בחירת מקצוע – מידע והכוון לקראת לימודים גבוהים ועל תיכוניים, המרכז הארצי לבחינות והערכה, ע' 63-73.
&  עמוס טל, (1994), השפעתם של הורים, מחנכים ובני גיל בתחום האישי, הערכי, הלימודי והחברתי, כפי שהיא נתפסת על ידי מתבגרים בקיבוץ ובעיר, בית הספר לחינוך בר-אילן.
&  פלדמן, ש'. (1992). אתגר ההתבגרות, בחירת מקצוע ותכנון קריירה, כרך ד', אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך, הוצאת תל.
&  צוקרמן.
ד'. (1999), שינויים בהעדפות חינוכיות מקצועיות ובהערכות עצמיות של תלמידים כפונקציה של סוגי מידע שונים, בתוך:
הייעוץ החינוכי , ע' 111-131.
&  קלינגמן, א'. אייזן, ר. (1978).עקרונות תדריכים בייעוץ החינוכי. מקום הייעוץ בתהליך בחירת מקצוע, ע' 197-229.
רקע תיאורטי קריירה ·   קריירה לפי פלדמן (1992) היא למעשה סינתזה מתמשכת בין אירועים אישיים לאירועים תעסוקתיים ארגוניים, שהאדם ממלא במהלך התפתחותו והתבגרותו ועד פרישתו מהעבודה.
·   הקריירה מזוהה עם הצלחה אישית, עם עלייה בסולם הדרגות הארגוני, התקדמות וברכישת מוניטין במקצוע, בעיסוק שהינו בעל יוקרה, פיתוח עצמי תוך התנסויות שונות ועוד.
·   קריירה נקבע על פי התפיסה של הפרט את עיסוקיו.
הכוונה מקצועית הכוונה מקצועית היא כלל הפעולות המתרכזות בהוראה טכנולוגית, קביעת מקומם של הצעירים במסחר ובתעשייה, בשיפור כשריהם הפיזיים, המוסריים והאינטלקטואליים.
על פי הגדרתו של י. פונטיין: "המטרה שהציבה ההכוונה המקצועית לנער מצאתו מבית הספר פעילות שתתאים לנטיותיו המיוחדות, לאינטרסים המכריעים שלו, לידיעותיו, לכשריו הגופניים והשכליים. כל זאת בהתחשב במצב המשפחתי ובמצב התעסוקה" מטרת ההכוונה המקצועית היא לסייע בידי המשפחה לכוון את הנער לקראת פעילות מקצועית, ההולמת ביותר את סכום הכשרים שלו ואת רמתם, בהתאם לנטיותיו, תוך התחשבות במצב המשפחתי ובמצב התעסוקה.
תיאוריות המתייחסות לבחירה מקצועית על פי קלינגמן ואייזן (1978). אוסיפוב (1968) מציע חלוקה של תיאוריות בבחירת מקצוע לארבעה טיפוסים של תיאוריות:
·         תיאוריות התאמת תכונות- TRAITE-FACTORS THEORIES, אלו הן תיאוריות המנסות להתאים את הכשרים והנטיות של האדם עם התכונות הנדרשות להצלחה במקצוע מסוים. במשך השנים התפתחה ביקורת רבה כנגד גישה זו. הטיעונים העיקריים היו:
א)      בעיית חוסר היציבות של היחיד.
ב)       הריבוי העצום של המקצועות בחברה המודרנית.
ג)        מהימנות נמוכה של מבחנים פסיכולוגיים מסוימים.
ד)       חוסר דיווח על תוצאות מחקרים, שבלעדיהן אין משמעות רבה להבדלים שמתקבלים.
תיאוריות סוציולוגיות – מוקד התיאוריות הללו היינה ההנחה שדרגת חופש הבחירה שיש ליחיד בתוך המסגרת החברתית  והכלכלית שבה הוא נמצא, היינה קטנה מאוד וציפיותיו תלויות בציפיות החברה ממנו.
המשתנים המשפיעים על משימות לימודיות, מקצועיות וחברתיות על פי אלחנן י' מאיר (***1) הם:
1.       כושר – הכושר הוא פוטנציאל שיש לאדם אשר כובע אם תפקיד מסוים נמצא בהישג ידו, כלומר: אם יש לו היכולת לממש את התפקיד בהווה או בעתיד. במשתנה זה נכללים גם כושר עיוני, כשרים ספציפיים כמו ויזואליזציה או כושר מוסיקלי.
2.       נטייה – משתנה זה כולל את כל הקשור במוטיבציה שיש לפרט לבצע תפקיד. במשתנה זה נכללים רמת השאיפות, צורך בהישג, מידת העניין בתפקידים השונים וצרכים פנימיים וחיצוניים.
3.       סביבה – משתנה זה כולל את ההזדמנויות אשר סביבת האדם נותנת לו ואת המגבלות שהוא מוגבל על ידה. במשתנה הסביבה כלולים: שוק העבודה, נורמות ולחצים חברתיים, גורמי אקלים וכיו"ב.
4.       בריאות – משתנה זה כולל את כל המרכיבים הקשורים במצבו הפיסיולוגי של  הפרט, כמו הופעה חיצונית, חוזק גופני, עיוורון צבעים, רגישות לחומרים כימיקלים מסוימים.
5.       תכונות – משתנה זה מתייחס לתכונות האישיות של הפרט. נכללות כאן תכונות כמו: סבלנות, מנהיגות, יכולת להתחבב ולרכוש אמון ואחריות.
6.       הכשרה – רמת הידע שיש לאדם בכל אשר נדרש לביצוע תפקיד. הכשרה זו כוללת השכלה פורמלית וגם השכלה בלתי פורמלית.
דרך נוספת למיון הגורמים המשפיעים על  בחירת המקצוע , לפי פלום (תשמ"ו), היא על פי המדדים: א)      גורמים השייכים לבוחר עצמו – "גורמים פנימיים" המקיפים את האורגניזם הגופני והנפשי של הבוחר. לעומת אלה הנמצאים מחוצה לו – "גורמים חיצוניים" הכוללים גורמים השייכים למציאות הסובבת את הבוחר במישרין או בעקיפין.
ב)       גורמים הנותנים כיוון – "גורמים מכוונים" הם אלו שמניעים לפעילות מסוימת. לעומתם "גורמים תוחמים" אלו הגורמים שמציבים את הגבולות.
הלוח הבא מדגים גורמים הנכללים בכל אחת מארבע המחלקות שנוצרו על ידי שילובם של שני הממדים הנ"ל.
פנימיים חיצוניים מכוונים צרכים, נטיות, התעניינות, משאלות, שאיפות, העדפות, גישות, דפוסי התייחסות לזולת.
·         דמויות מפתח המפעילות לחץ על הבוחר – הורים, חברים וכו' ·         ערכים ממוסדים של התרבות הסובבת.
תוחמים מין, גיל, מצב גופני, רמה שכלית, הרכב כשרונות, השכלה, ידיעות מיוחדות, מזג, חיוניות, קפדנות.
·         אפשרויות להיקלט לעבודה או במוסדות לימוד.
·         המצב הכלכלי של המשפחה.
·         המצב הכלכלי של האזור.
מיון עיוני זה של גורמים לפי מחלקות היינו שרירותי, אף אחד מהגורמים אינו מופיע במציאות בנפרד, ולכן כל אחד מהם מקבל את משקלו ואת אופיו המיוחד רק בתשלובת עם האחרים.
ביקורת המתייחסת לתיאוריה זו היא שכשרון בולט עשוי לפעול גם כגורם מכוון, ובכך יחרוג מהקבוצה בה הוא סווג, במקרים רבים יכוון הבוחר את החלטתו לתחום שבו מובטחת לו הצלחה.
תיאוריות התפתחויות ומושג עצמי DEVELOPMENT AND SELF-CONCEPT THEORIS,         על פי קלינגמן, ואייזן (1978) תיאוריות אלו הושפעו משני זרמים פסיכולוגיים עיקריים:
הזרם ההתפתחותי.
תיאוריית העצמי.
תוך כדי התפתחותו של היחיד, הוא מגבש לעצמו מושג עצמי מוגדר, המשופע מתפיסתו את המציאות שלו ומגילו. אנשים מפתחים תדמית על עולם המקצועות ומשווים אותו למושג העצמי שלהם בבואם לבחור מקצוע תיאוריה רחבה ומקיפה של התפתחות מקצועית, הוצעה על ידי סופר (1963), הגורס שעקרונותיה של ההתפתחות המקצועית זהה להתפתחות הכללית ותהליך זה מתרחש בכל שלבי החיים, בכל שלב מבחין הפרט סוגי התנהגות מובחנים באיכותם:
·               שלב הגדילה:
בגיל  0-14 תורשה וסביבה מעצבים התנהגות כללית.
·               שלב החקירה:
בגיל 15-24  התפתחות בלתי מחייבת בפעילויות השונות. (מורטוריום) ·               שלב הביסוס:
בגיל 
5 -44 ההתנסות מחייבת ויש רצון לקידום בעיסוק.
·               שלב ההחזקה:
בגיל 45-64 שמירה על הקיים וחיזוק ההישגים שנרכשו.
·               שלב הדעיכה:
בגיל 65 ואילך קימת ירידה ברמת הפעילות.
התהליכים הם תהליכים דינמיים שבהם מעורבים גורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים.
שני השלבים המשמעותיים לבחירה מקצועית הם שלב החקירה ושלב הביסוס, שבמהלכם צריך האדם כמתבגר לבצע חמש משימות תעסוקתיות:
1.       גיבוש והעדפה תעסוקתית (גיל  14-18).
2.       בחירת כיוון מסוים וראשית המחויבות לביצוע (גיל 18-21).
3.       יישום ההעדפה על ידי סיום לימודים ושילוב במקצוע (גיל 21-24).
4.       התמחות מקצועית (גיל
5 -35).
5.       קידום מקצועי (גיל 35-45).
סופר סבר כי אין מקצוע אחד המתאים ביותר לאדם מסוים, אלא כל אדם מתאים למקצועות אחדים, ומקצוע אחד מתאים לאנשים שונים. אדם הבוחר מקצוע להגשמה עצמית הוא אותו מקצוע שלפי תפיסתו יאפשר לו לממש את הערכתו העצמית, להיות מי שהוא חושב שהינו או מי שיהיה.
החלטה מקצועית פירושה שהאדם מעריך את האופציות העומדות בפניו במונחים של האם יתאפשר לו לתפקד בתפקיד הנמצא בהלימה עם הערכתו העצמית או לא יתאפשר לו הדבר.
זהות מקצועית על פי פלדמן (1992) המתבגר מחפש דרכים להיות חלק מהמשותף בחברה, אך בו זמנית הוא מבקש לעצב את זהותו הייחודית. תחושת הזהות מאפשרת לו להעריך את עצמו מבחינת התאמתו לסביבה החברתית שלו ומבחינת ייחודיותו כאדם (מרסייה 1966, הול
1 984).
אחת המטלות המרכזיות שבאמצעותן מבוטאת הזהות האישית בהתבגרות היא הבחירה המקצועית. יש בה מעין הגדרה עצמית פומבית האומרת "זה הוא אני". לפי אריקסון , בחירת מקצוע והחלטות לגבי קריירה הן בבחינת הצהרות לגבי משבר זהות.
מקצוע וקריירה מהווים לדעתו גורם חשוב בתפיסת האדם את עצמו ואת מקומו בחברה וזוהי אחת ההתמודדויות המרכזיות שלו עם המציאות החיצונית.
הולנד (1980) מגדיר זהות מקצועית כראייה ברורה ויציבה של מטרות, נטיות וכישורים, המובילה לקבלת החלטות לגבי מקצוע וקריירה.  הזהות המקצועית כוללת גם אמונה של הפרט ביכולתו לקבל החלטות נבונות גם אם אין בידיו את מכלול הידיעות הן לגבי כישוריו והן לגבי העיסוק.
כלים למדידת בגרות מקצועית כלי נוסף שנפוץ אף הוא בשימוש למדידת הבגרות המקצועית הוא שאלון הבגרות המקצועית של קרייטס (1968). השאלון מורכב משני חלקים:
א)       עמדות בבחירת מקצוע.
ב)        ידע וכישורים בבחירת מקצוע.
במודל של הבגרות המקצועית שקרייטס מציג הוא מבחין בין שני סוגי מדדים של בגרות מקצועית:              1.
תוכן הבחירה – לאיזה מקצוע היחיד רוצה לפנות בתחום הכשרתו.
                                2.
תהליך הבחירה – העמדות והכישורים לגבי הבחירה וכיצד הוא מגיע להגדרת                                המקצוע שהוא בוחר בו.
שאלוני הבגרות שקייטס חיבר, מודדים את תהליך הבחירה של היחיד ולא את התוכן.
להלן המודל של קרייטס:
תוכן הבחירה   מידע   עקביות   מעורבות   אוריינטציה   החלטיות   עצמאות   מוכנות לפשרה   נטיות   תכנון   כישורים   אישיות   הערכה עצמית   הצבת  מטרות   פתרון בעיות   שדה   זמן   רמה   צדו הימני של המודל מציין את תהליך הבחירה, כולל עמדות וכישורים אשר נמדדו על ידי 75 שאלונים לגבי  הבגרות המקצועית.
                בשאלונים אלו נמדדים חמישה מדדים:
1.      החלטיות – עד כמה היחיד החלטי בבחירתו המקצועית?
2.      מעורבות – עד כמה היחיד משתתף פעיל בתהליך הבחירה?
3.      עצמאות – עד כמה היחיד סומך על אחרים בבחירה?
4.      אוריינטציה – האם היחיד משימתי ועקבי בעמדתו לעבודה או האם הוא פועל לפי שיקולי הרגע?
5.      פשרה – עד כמה מוכן היחיד להתפשר עם צרכים ומציאות?
שאלון הכישורים מבוסס על ידע וכישורים בבחירת מקצוע ומתחלק לחמישה תת-סולמות:
1.      ידע עצמי – הכרת נטיות יכולת.
2.      ידע מקצועי – הכרת מקצועות.
3.      בחירת מטרה ומקצוע – איזה מקצוע מתאים לפי נתונים מסוימים.
4.      תכנון – כיצד להגשים מטרה,  מה הם הצעדים שעל היחיד לנקוט.
5.      פתרון בעיות – קונפליקטים בבחירת מקצוע.

4 . תיאוריות אישיות בבחירת מקצוע- לפי גישה זו, בחירותיהם המקצועיות של צעירים מבוססות על התאמת כישוריהם, נטיותיהם ואישיותם לדרישות הספציפיות של המקצוע, תוך התחשבות בערכים, גורמי משפחה וגורמים מצביים אחרים. לצורך זה פותחו מבחנים ושאלונים במטרה להעריך כישורים, נטיות, תכונות ועמדות והוצע מיפוי של עולם המקצועות לשדות ולרמות. המיפויים המקובלים הם:
א.      על פי רוא (1956) – ניתן לחלק את המקצועות לשמונה שדות: שירותים, עסקים, ארגון, טכנולוגיה, חוץ, מדע, תרבות, אמנות ושעשועים.
ב.       על פי הולנד (1973) ניתן לסווג את האנשים בתרבות המערבית לשישה טיפוסים:
ריאליסטי, חקרני, אומנותי, חברתי, יוזמתי ומנהלי.
להלן שמונה תיאורי אישיות המייצגים תכונות בולטות המאפיינות בעלי מקצוע בשדות השונים  על פי נבו (1989).
הטיפוס הטכנולוגי – בעל כושר טכני ותיאום טוב בין הפעולות המוטוריות. אינו מעוניין בתפקידים הקשורים ליחסים בין אישיים ולכושר מילולי.
מעדיף פעילות מוחשית על פני חשיבה מופשטת. די תקיף, יציב מבחינה רגשית. ער למתרחש ואוהב לעסוק בדברים הדורשים הבנה מעשית והערכה אובייקטיבית, תוך הפעלת מכשירים ושימוש בחומרים.
הטיפוס המדעי – פותר בעיות על ידי חשיבה, העלאת רעיונות ושימוש בכלים. מעדיף מחשבה על פני פעילות מעשית. בעל כושר ניתוח והפשטה, חוש ביקורת וסקרנות. רציונלי, הגיוני, נבון. בעל יכולת לימודית גבוהה בתחום הריאלי. בדרך כלל אינו מעוניין בתפקידי מנהיגות.
טיפוס חוץ – אוהב לעסק בדברים הקשורים בטבע, באדמה ובבעלי החיים, הדורשים הבנה מעשית והערכה אובייקטיבית. אוהב לעבוד בשטח תוך תנועה ממקום למקום. בעל תיאום נאות בין הפעילות המוטורית. ספורטיבי ואוהב פעילות פיסית. מעדיף פעילות מוחשית על פני חשיבה מופשטת. אינו מעוניין בתפקידים הקשורים ביחסים בין האנשים.
טיפוס אמנותי – מתמודד עם אירועים ואנשים תוך הסתמכות על רגשות, אינטואיציה וכוח הדמיון. בעל מחשבה ושיפוט עצמאיים. מרגיש צורך לבטא את רגשותיו ואישיותו. נוטה לפרש את המציאות האובייקטיבית על פי התרשמויות סובייקטיביות, ולפי זה לפעול. רגיש, מקורי, יצירתי, בעל אישיות מורכבת ומגוונת.
טיפוס חברתי – בעל כושר מילולי, אוהב לעסוק בפעולות הדורשות קיום יחסים בין האנשים. מעוניין ומצליח ביצירת קשר עם אנשים, חברותי, בעל תושיה לאנשים ולמצבים. אוהב לטפל בבעיות של אנשים הזקוקים לעזרה, להשפיע עליהם ולהביא לידי שינוי בהתנהגותם. אנושי, "אכפתניק". בפתרון בעיות נוטה להסתמך יותר על רגשותיו מאשר על יכולתו האינטלקטואלית.
טיפוס תרבותי – בעל כושר מילולי ויכולת חשיבה מופשטת. סקרן, אינטלקטואל, נהנה מקריאה ומסוגל לספר בצורה מעניינת על נושאים שבהם הוא מתמצא מתחום מדעי הרוח. מעדיף עיסוק בתרבות כללית ובהשכלה על פני פעילות מוחשית.
שואף להרחבת השכלתו, ללמוד ולהדריך אחרים. בעל הישגים נאים במקצועות ההומניים.
טיפוס ארגוני – יציב, מאופק, סולידי, מסודר, שיטתי, וממושמע.
בעל כושר התמדה, אפשר לסמוך עליו. מעדיף פעילויות הקשורות בשמירה על סדר וארגון. יעיל בתפקידים מוגדרים. מייחס חשיבות לדברים בעלי ערך כלכלי. מעדיף לפעול במסגרת בעלת חוקים ברורים.
טיפוס עסקי – מעשי ודינמי, בעל כושר מילולי, בעל כושר שכנוע ויכולת לנהל משא ומתן עם אנשים. אוהב משימות הקשורות בכוח ובהשפעה על אחרים. מגלה יוזמה וכושר מנהיגות, מופנה כלפי חוץ, נמרץ, נלהב, תקיף ובעל תושייה.
התאמה בין טיפוס אישיות לבין הסביבה יוצרת הלימה, וגורמת ליתר הצלחה, שביעות רצון והתמדה במקצוע.
על פי אלחנן י' מאיר (1988) ממד הרמות בישראל מבוססת על פי שיטת רוא והחלוקה היא לארבע:
רמה 1: מקצועות פרופסיונליים ומנהליים. במקצועות אלה יש לעובד אחריות מקצועית ומנהלית ועצמאות. הפיקוח על עבדתו מועט ואינו רצוף. העובד ברמה זו קובע מדיניות או מפרש אותה לפי שיקול דעתו המקצועי. בדרך כלל העובד ברמה זו הוא בעל השכלה אקדמאית ומצופה מהעובד שיגלה יוזמה. בישראל כוללת הרמה 1 את הרמות 1 ו-2 של רוא.
רמה 2: מקצועות פרופסיונליים למחצה. במקצועות אלה יש לעובד אחריות ועצמאות ברמה בינונית. תפקיד העובד כולל יישום של מדיניות או קביעתה לגבי עצמו. ההשכלה בדרך כלל על יסודית בתוספת לה קורס טכני או מקצועי. לעיתים נדרש העובד לגלות יוזמה. אצל רוא רמה זו מקראת רמה 3.
רמה 3: מקצועות מיומנים. מקצועות אלו מבוצעים על ידי עובד מיומן אשר בדרך כלל למד את מקצועו בבית ספר מקצועי תלת-שנתי או ארבע-שנתי לאחר בית ספר העממי. או קיבל את הכשרתו כחניך וצבר שנות ניסיון. העובד ברמה זו אינו קובע מדיניות אלא מבצע באחריות ויש עליו פיקוח. אצל רוא רמה זו נקראת רמה 4.
רמה 4: מקצועות מיומנים למחצה ובלתי מיומנים. במקצועות אלו העובד רוכש את ההכשרה הנדרשת לעבודתו במשך שעות או מספר ימי תרגול בעבודה עצמה, ולכל היותר בהכשרה כחניך או בקורס של שנתיים לאחר השכלה יסודית. לעובד אין עצמאות, אינו נדרש לגלות יוזמה, אינו קובע מדיניות והפיקוח עליו מתמיד. רמה 4 בישראל כוללת את הרמות 5 ו-6 אצל רוא.
שיקולים בבחירה מקצועית על פי נבו (1989) יכולת ונטיות אינן מספיקות לכן יש להחליט על השיקולים לקראת הבחירה המקצועית.
משך הכשרה: התקופה שבה צריך להשקיע האימון או בלימודים, השתלמות קצרה או לימודים אקדמאים.
סביבה פיסית: מקצוע הכרוך בעבודה בחוץ או במקום סגור שבו שורר שקט, סדר וניקיון.
כמות נסיעות: מקום עבודה הנמצא במקום אחד או עבודה הכרוכה בנסיעות ממקום למקום.
שעות עבודה: מקום עבודה שיש בו שעות מקובלות או עבודה במשמרות או כוללת עבודה בשבתות וחגים.
גמישות בזמני עבודה: מקצוע שיש בו יום-עבודה קצר או חופשות ארוכות, דבר המאפשר הקצאת זמן רב לעיסוקים אחרים, בשל שעות עבודה רשמיות מועטות יחסית וחופשות רבות בחגים ובקיץ.
ביטחון כלכלי: עבודה שבה אינך צריך לחשוש שתפוטר, שהכנסתך תרד פתאום. משכורתך אינה תלויה במצב העסק או עונות השנה.
אפשרות להתקדם: מקצוע שבו יש אפשרויות קידום והתפתחות, הכוללים עלייה בדרגה, המשך לימודים ורכישת ידע.
מידת סמכותיות: עבודה שבה אתה שולט במתרחש, משפיע על עבודתם של אחרים ואחראי על מה שהם עושים.
רמת הכנסה: הכנסה שתספיק לך לא רק למחייה, אלא גם להרבה יותר, שתאפשר לך מותרות, טיולים לחו"ל וכדומה.
מידת היוקרה: מקצוע המוערך בחברה, שהעוסק בו נחשב לבעל מעמד חברתי גבוה בחברה.
מידת הגיוון: מקצוע שיש בו גיוון הוא מקצוע שבו מוצע טווח רחב של פעילויות או בעיות, שינויים תכופים במיקום, באנשים או בבעיות.
מידת האחריות: עבודה שבה אתה שולט במתרחש, משפיע על עבודתם של אחרים ואחראי למה שהם עושים.
מידת העצמאות: עבודה שבה אתה יוזם דברים ועליך רק פיקוח מועט מלמעלה. בעבודה זו מתאפשר לך לתכנן ולבצע את עבודתך בתאם לסגנונך האישי.
חשוב לזכור שבמציאות אי אפשר להשיג את כל המטרות שמציבים אנשים לעצמם ולהתייחס לכל השיקולים. על היחיד להתפשר ולהגיע להחלטות הטובות ביותר עבורו על פי הנתונים הקיימים. לפעמיים יהיה על היחיד לוותר על אחד השיקולים כי קשה למצוא את כולם במקום עבודה אחד, היות וקיים ניגוד בין השיקולים השונים וכדי להגיע לדבר שהוא חשוב בעינינו, עלינו לוותר לפעמים על דבר פחות חשוב.
על פי חזן (1993) כפיר (1986) מצאה כי לבנות רמת שאיפות נמוכה יותר מאשר של הבנים בקריטריונים הבאים: אפשרויות להתקדם, משך הכשרה ארוך, שאיפות לרכישת מקצוע יוקרתי, מקצוע בעל רמת הכנסה גבוהה וסמכותיות.
רמת השאיפות הנמוכה של הבנות מוסברת גם על ידי תהליכים ישירים כמו: תמיכת ההורים והכוונת בית הספר. תהליך הבחירה בגיל ההתבגרות לפי הגישה ההתפתחותית לפי גישה זו , ההתבגרות היינה תקופה המצריכה הסתגלות רבה לאתגרים הניצבים בפני המתבגר הרוצה לתפוס את מקומו בחברת הבוגרים, כגון:
הסתגלות למעבר מבית ספר לעבודה, גיבוש זהות כבוגר, מעבר מתלות לעצמאות, בניין משפחה ועיצוב קריירה מקצועית.
הצעיר עסוק בקונפליקטים של הילדות תוך מעורבות רגשית רבה, והוא נדרש להתמודד עם דרישות העבודה, המשפחה והקהילה.
הסטטוס שלו עדיין מעורפל והוא נתון בתהליך גיבוש הזהות. אישיותו אינה מצויה עדיין בצמיחה מלאה והוא נמצא בשלב פגיע.
המעבר לעולם המבוגרים הוא מעבר קשה המצריך עזרה גם מבלי שתתבקש.
השפעת גיל ההתבגרות על תהליך החלטה לקראת קריירה על פי גתי וסקה (2001), אחד ממאפייני גיל ההתבגרות הוא תהליך של היפרדות והשגת אוטונומיה מההשפעה ההורית. ההורים נתפסים כמקור קושי, אף על פי שהם מקלים על הקשיים. על פי שילה (****) גילאי 13-14 נמצאים בתקופה מואצת של שינויים פיזיים אמוציונליים, קוגניטיביים חברתיים.
בגלל קצבי התפתחות שונים ניתן להבחין בשונות רבה יחסית בין פרטים שונים השייכים לאותה קבוצה. יחד עם זאת קיימים מס' אפיונים כלליים: ·         זהו גיל  שבו מתגברת תחושת ה"עצמי". ·         עולה ההתנגדות לכניעה לסמכות תוך ניסיונות להפעלת סמכות על אחרים. ·         נעשים ניסיונות לחיפוש דרכי הבעה אינדיווידואליות בתוך הנורמה הקבוצתית, תוך התנגשות עם המבנה הסביבתי.
·         ישנה קונפורמיות רבה בגילאים אלו וצורך בהשתייכות, בייחוד לקבוצות המין.
·         מבחינה קוגניטיבית נרכשת היכולת לחשיבה פורמלית ושימוש רב בסמלים.
·         מבחינה אמוציונלית קיים לחץ הקשור בהתבגרות המינית.
מתחדדים ההבדלים הבין מיניים, דבר שיש לו גם השלכות על שיקולים בקבלת החלטות.
·         יש לפרט הזדמנויות לביטוי עצמי ובקבלת תפקידים.
·         בית הספר והלימודים משמשים כאבן בוחן ליכולות השונים של המתבגר.
·         עולה המודעות בצורך להתגבש וליצור קשרים בהווה לעתיד.
·         בגיל זה שוקלים באופן ריאלי את המציאות ומתחיל הצמצום של הבחירה מהשדות המקצועיים. תהליך זה מתחיל מגיל 13 ונמשך עד גיל 16 ומעלה.
דיזינגר,( 1950).
כדי להמשיך בהתפתחות תקינה בגיל זה, יש יאפשר במידה מסוימת חופש בחירה ושליטה בגורלם.
תלמידים בגילאים אלו חשים את הקושי כבר בתהליך של קבלת החלטות. מחסור בידע על עצמם והתלבטויות חזקות לגבי העדפותיהם ויכולתם, הראה כי המתבגרים שהשתתפו במחקרים לא היו מרוצים מהמידע המקצועי שהשיגו, דבר שמצביע על חוסר כיוון בחקירה או על חוסר מקורות מידע מתאים ועזרה בסביבה הלימודית. קשיים בקבלת החלטות בקרב מתבגרים:
טקסונומיית הקשיים בקבלת החלטות שפותחה על ידי גתי (1996), כולל שלוש קטגוריות קושי טקסונומיה תיאורטית של קשיים בקבלת החלטה לגבי מקצוע.
מקורות סיוע נושא המחקר: מקורות סיוע, קשיים ושאיפות מקצועיות הקשורות לבחירת מסלול לימודים והכוונה מקצועית. התאמה בין הערכה עצמית לתוצאות מבחנים פסיכומטריים. השוואה בין בנים בנות.
שם הקורס: "יעוץ במערכות חינוך פורמליות ולא פורמליות".
מס' קורס: 588-77.
שנת לימודים: תשס"ב.
תוכן עניינים:
הנושא עמודים תקציר -..
1
מבוא —
2
רקע
תיאורטי –…
3-16
הכוונה מקצועית –.
3
תיאוריות המתייחסות לבחירה מקצועית —
3-9
1 . תיאוריות התאמת תכונות —
3
2 . תיאוריות סוציולוגיות
4-5
3 . תיאוריות התפתחותיות ומושג עצמי –.
5-8
4 . תיאוריות אישיות בבחירת מקצוע
9
תהליך הבחירה בגיל ההתבגרות לפי הגישה ההתפתחותית ..
9
השפעת גיל ההתבגרות על תהליך ההחלטה לקראת קריירה
10 קשיים בקבלת החלטות בקרב מתבגרים
10-11
תפקיד בית הספר בחינוך לקריירה -…
11-12
נתיב עיוני ונתיב טכנולוגי -.
12
תהליך קבלת החלטות —
12
מקורות סיוע וייעוץ לתלמיד בהחלטותיו הקשורות לקריירה .
12-16
א.
משפחה –
12
ב.
חברים וקבוצת בני גיל
13-14
ג.
מורים ומחנכים –.
14
ד.
יועצת בית הספר -..
14-15
ה.
המבחן הפסיכומטרי ..

1 5-16
הבדלים בין בנים לבנות -…
16
שאלות המחקר –
17
השערות המחקר …
17
מתודולוגית המחקר …
18-20 סוג המחקר .
18
הגדרת משתנים –.
18
אוכלוסיית המחקר –…
18
הכלים —
18-19
הליך