מגמות השינוי באינטראקציה שבין נשים וגברים במאה ה-21
תאריך : 21.10.12
תוכן עניינים
מבוא – זווית אישית למחקר
עמוד 1-2
פרק א – סקירת ספרות -.עמוד
3 -7
פרק ב – על שיטת ההכרות המסורתית מול זו שדרך הרשת, מאפיינים והבדלים-.עמוד 8-מנהל עסקים פרק ג – האם במאה ה-21 מוצאים אנשים אהבה בקלות רבה יותר בעקבות השימוש ברשת? האם סיכוייה של אהבה זו לשרוד גבוהים יותר? עמוד משפטים-19
מסקנות וסיכום –.עמוד
2 0-21
ביבליוגרפיה עמוד
2 2-24
מבוא
תחום השידוכים וההיכרויות היה תחום מבוקש מאז ומעולם. בעבר היו מי שחשבו שלהכיר דרך משרדי שידוכין וחברות היכרויות נחשב למעשה שיש בצידו בושה.עם הזמן הפך תחום זה למקובל ולגיטימי ומפרסום צנוע בעיתונות החל תופס התחום שטח פרסום נרחב יותר, בטלוויזיה, באינטרנט ועוד.
מהפכת ההיכרויות בישראל, כמו במקומות נוספים בעולם, באה לידי ביטוי בשימוש הגובר ברשת האינטרנט ככלי מתווך.בעידן הבדידות, משמשים אתרי ההיכרויות מקום מפגש של גברים ונשים אשר מחפשים זוגיות על כל גווניה.הרשת מאפשרת לאנשים רבים ליזום וליצור קשרים, היא אף מסייעת בשבירת מוסכמות מגדריות אשר היו נהוגות והכרויות בשיטות הישנות.
הרשת פותחת לפנינו מרחב מחיה חדש לגמרי בו חוקי המשחק שונים מאלה ש"בחוץ".  ה"אני אמיתי של הגולשים" היא אחת הסוגיות בחקר תופעה זו. האם ה"אני אמיתי" זו האישיות בעולם הלא מקוון, שנכנעת לנורמות חברתיות ומתמרנת בין עכבות פנימיות לציפיות חיצוניות או כפי שטענו הוגי רשת רבים בשנים האחרונות, שדווקא האישיות המקוונת היא לכאורה מדויקת יותר, כנה יותר .וישירה בהרבה .לטענת פרופסור בן זאב בספרו "אהבה ברשת" (2004) , ה"אני אמיתי" הוא לא רק זה שבו אתה זורק את הרצונות שלך, אלא זה שחי במגבלות הקיום האנושי מאופיין בכך שהרצונות שלנו עוברים בהרבה את המגבלות האנושיות. בשני הצדדים לא מתבטא ,ה"אני האמיתי", אבל אנשים לא תמיד מודעים למגבלות שלהם, ואז מיטשטש הגבול בין מציאות לדמיון .והחיים שמחוץ לרשת, כמו גם השפיות שלהם, יכולים להיפגע.
הרשת, אומר בן זאב,  היא ממשות פסיכולוגית וחברתית שבה הדמיון משחק תפקיד עיקרי לטוב ולרע. פעילות דמיונית אינה המצאה חדשה: הדמיון היה תמיד חלק בלתי נפרד מן הממשות הפסיכולוגית שלנו החידוש שברשת נעוץ בהיקף ההיבט הדמיוני  ובייחוד באופייה האינטראקטיבי. האינטראקטיביות הזאת הפכה את הממשות הפסיכולוגית ברשת לממשות חברתית של ממש.פעילות דמיונית נעשתה נפוצה בעבור אנשים רבים. הדבר חידש באופן מהפכני את תפקיד הדמיון במערכות יחסים אישיות וקידם את מעמדו של הדמיון ככלי שולי- שבו משתמשים , במקרה הטוב, אומנים, במקרה הרע אנשים שמנותקים מן המציאות או אלה שאין להם משהו טוב יותר לעשות- לאמצעי עיקרי במערכות יחסים של אנשים רגילים, שמנהלים חיים מלאים, ואולם מעדיפים במקביל לתקשר ברשת.
טיבה האינטראקטיבי של הרשת הוא בעל השפעה עמוקה על מאפיינים אחרים שלה , כמו העובדה שסממנים חיצוניים , כמו מראה , גיל ,מין,גזע, דת- שבחיים הרגילים משחקים תפקיד משמעותי במערכות יחסים רומנטיים – רלוונטיים פחות ברשת.
המאפיינים העיקריים שתורמים לכוח המשיכה העצום של האינטרנט הם הדמיון, אינטראקטיביות, זמינות ואנונימיות. שני המאפיינים הראשונים מעידים על התועלת העיקרית של הרשת: פעילות מרגשת ומהנה. השניים האחרים מכוונים לעלות הנמוכה ולסיכון המופחת שבפעילות הזאת".
בעבודה זו אעסוק בשאלת האינטראקציה שבין גברים ונשים בעקבות חדירתו של המרחב האינטרנטי  לחיינו בשנים האחרונות, איזה תפקיד הוא לוקח ומהם חסרונות ויתרונותיו לעומת שיטות התקשורת המסורתיות אותם הכרנו ? במה שונים היחסים המתקיימים בין אנשים שלא נפגשו במסגרת המרחב הווירטואלי , ליחסי פנים אל פנים שאנו מכירים?
מהם המאפיינים של אותם רשתות חבריות במסגרתן אנשים מרגישים חופשיים יותר להיחשף?
האם במאה ה-21 נוכל לומר כי אנשים מוצאים זוגיות בקלות יותר בעקבות השימוש במרחב הווירטואלי? האם תוצאות של אותם הכרויות אונליין מביאות לקשרים רציניים ואחוז התמסדות גבוה יותר מבחירה בשיטות המסורתיות? האם היחסים במרחב הווירטואלי ישנו בעתיד הנראה לעין את אופיים המונוגאמי של היחסים הרומנטיים בין בני זוג?
אכתוב על תפקידה של הטכנולוגיה המתפתחת ואראה כיצד היא מהווה תפקיד מרכזי בשינוי המנהגים והמחוות שהיו נהוגות בעבר בין גבר לאישה, כמו גם על דפוסי החיזור הוירטואליים , אשר נראה שהם משוחררים מכבלי המוסכמות החברתיות לעומת קשרים שנוצרו בדרך המסורתית ואיך מאפייני הרשתות החברתיות מסייעות בהיווצרותם של תנאים אלה (אנונימיות, חשיפה מבוקרת ועוד).
מהם המאפיינים המגדריים של האנשים המחפשים אהבה ברשת? במה שונה החיפוש שלהם כשהוא מתבצע אונליין? האם אתרי ההיכרויות והדייטינג מבטיחים לנו את הזיווג מושלם?
דרך המחקר תקיף ותשווה בין דעות ומאמריהם של חוקרים בתחום, סקרים וסטטיסטיקות. בעזרת כלים אלה אני מתכוון לאמוד את היקף התופעה, להשוות בין שתי השיטות ולבסוף להסיק מסקנות ע"פ הנאמר.
על שאלות מעניינות אלה ועוד אענה במהלך העבודה שלפניכם.