תקציר העבודה:
תוכן עניינים:
עמוד
3 – 4 : מבוא
עמוד
4 – 10: כלי המחקר – השאלון עמוד
1 0 – 11 : המודל הקוגנטיבי + המודל של קרוזנק עמוד
1 1 – 12 : מבנה השאלון עמוד
1 2 : שיטת הדגימה עמוד
1 3 : שיטת איסוף הנתונים עמוד
1 3 – מנהל עסקים : מודל האיכות עמוד מנהל עסקים – משפטים : עיבוד הנתונים עמוד משפטים – אי השבה בסקרים עמוד
1 6 – ביבליוגרפיה פתיח:
במאה האחרונה, ההתפתחות המדהימה של טכנולוגיות המידע בהחלט שינתה את הדרך בה אנו רוכשים ידע. שימוש ברשתות ובאינטרנט הפך לכלי חשוב בחינוך  ולמידה היא כבר לא כפי היא הייתה בימים בהם היא הוגבלה להרצאות בכיתה.
 אמצעי זה אשר נקרא " למידה מתוקשבת "  יכול להיות מוגדר כשימוש בטכנולוגיית תקשורת כדי לספק מידע לחינוך וההכשרה. (Yusuf, N., & Al-Banawi, N. 2013)) למידה מתוקשבת יכולה להיחשב ככלי שימושי לשיפור איכותו של התהליך החינוכי. אמנם, ההצלחה של כל יישום טכנולוגי תלויה בכמה טוב יסופקו צרכיהם של בעלי המניות העיקריות שלו, בהקשר של למידה מתוקשבת, בעלי העניין העיקריים הם התלמידים . לכן, יש צורך דחוף  להבין את הגורמים המשפיעים על השימוש  בלמידה המתוקשבת בכדי לספק את צורכי התלמידים ולשפר את הלמידה שלהם. Essam, S., & Al-Ammary, J. 2013)) מחקרים:
Çaglar, E. S., & Turgut  ערכו מחקר שמטרתו העיקרית הייתה לנתח את ההעדפות של תלמידי  מוסדות להשכלה גבוהה בייחס ללמידה מתוקשבת עם דגש על פקטורים שונים. ניהול זמן נכון והפחתה של הוצאות כספיות לנושא החינוך נמצאו בראש הרשימה כיתרונות המוערכים ביותר של למידה מתוקשבת. עם זאת , תוצאה זו אינה מלמדת אותנו שיש להתרחק מחינוך ולימוד בכיתה באופן מלא.
ובכל זאת, לרוב תלמידים מעדיפים שקורסים ובחינות יערכו בדרכים קלאסיות. קודם כל,תוצאות המחקר גילו שסטודנטים באוניברסיטאות ומכללות פרטיות פתוחים יותר לאופציה של לימוד מתוקשב. למעשה, ייתכן שיש סיבות רבות לכזה ממצא , אבל מה שעולה על הדעת הוא שאוניברסיטאות ומכללות פרטיות הן הרבה יותר טובות במונחים של תנאים כלכליים וטכנולוגיות מתקדמות . בנוסף, יש הבדל במונחים של מצב כלכלי של סטודנטים במוסדות ממשלתיים לבין סטודנטים במוסדות פרטיים. במחקר שנערך נמצא כי 43 אחוזים מהסטודנטים באוניברסיטה פרטית  ורק 23 אחוזים מהסטודנטים באוניברסיטאות ממשלתיות דיווחו כי יש להם מספיק כסף שהם יכולים להוציא בקלות. לפיכך, רוב התלמידים באוניברסיטאות פרטיות שייכות למשפחות ממעמד חברתי-כלכלי גבוהה  ובשבילם זאת לא בעיה לרכוש טכנולוגיה שמאפשרת למידה מתוקשרת .
לגבי שנת הלימודים של  הסטודנט  ( שנה א'/ב'/ג' וכו') , ככל שהסטודנטים נמצאים בשנת לימודים מתקדמת יותר, הם מעדיפים לימוד מתוקשב יותר. אחת סיבות לכך היא שאולי, תלמידי השנה הראשונה צריכים תמיכה חברתית יותר מסטודנטים מעליהם מכיוון שהם חדשים בסביבת האוניברסיטה.
בנוסף,ככל שהסטודנטים שמתרגלים למערכת האוניברסיטאית, הם צריכים פחות  אינטראקציה וסוציאליזצית פנים-אל-פנים. כמו כן, סטודנטים עובר תהליך קשה מאוד להיכנס לאוניברסיטה וכאשר הם מתקבלים סביר להניח שהם רוצים לחוות את האוניברסיטה ה"אמיתית", במקום האוניברסיטה הוירטואלית.
Çaglar, E. S., & Turgut, T. 2014)) מוטיבציה מוגדרת על ידי  Certo et al כ "מצב הפנימי שגורם לאדם להתנהג באופן שיבטיח את ההישג של מטרה כלשהי  ". ספרות בפסיכולוגיה חינוכית טוענת כי מוטיבציה של תלמיד היא גורם משמעותי בלמידה מתוקשבת (קין, 2008) . לסטודנטים יש רצונות , צרכים, ואמונות שונות ביחס לכמות המאמץ שהם משקיעים בהשלמת תכנית לתואר. לדוגמא, תלמידים יכולים לבחור בלמידה מתוקשבת כי הם צריכים להיות בבית בזמן שיעור מסויים  או שהם עשויים לא להיות מסוגלים ללמוד במכללה אלא בשיטת לימוד מתוקשבת. עם פורמט למידה גמיש כמו זה, מוטיבציה עצמית הכרחית להצלחה (קין, 2008). קין (2008) מצא כי הסיבה העיקרית לחוסר השלמה של תכנית לימוד מתוקשבת היא מוטיבציה נמוכה של הסטודנט. במילים אחרות, תלמידים בעלי מוטיבצית לימודים ישיגו הצלחה גדולה יותר ושביעות רצון גדולה יותר מאלה עם מוטיבציה נמוכה יותר (Zurita et al., 2007) Essam, S., & Al-Ammary, J. 2013)) Suri, G., & Sharma  ערך מחקר שתוצאותיו מראות כי רוב הנשאלים בקבוצת הגיל של פחות מ 20 שנים  ובשנות ה  20-26 לחייהם היו קרובים יותר לגישה חיובית או ניטראלית כלפי יחס ללמידה מתוקשבת.
בקבוצות גיל של 26-30 שנה הנחקרים היו יותר קרובים יותר לגישה שלילית כלפי יחס ללמידה מקוונת.
ניתוח ההשפעה של גישה ללמידה מקוונת נבדק על ידי ביצוע מבחן  t עצמאי.( Suri, G., & Sharma, S 2012)).
בדומה למחקרים קודמים החוקרים  (Lee, Cheung, & Chen, 2005; Saadé, Nebebe, & Tan, 2007) ערכו מחקר שרצה להבין ולהסביר את הכוונה התנהגותית להשתמש בלמידה מתוקשבת. אחת התוצאות המעניינות של המחקר היא שתחושת מסוגלות עצמית ונורמה סובייקטיבית משחקים תפקיד חשוב ביחס ללמידה מתוקשבת וכוונה התנהגותית להשתמש בלמידה מתוקשבת. הסבר אפשרי לכך עשוי להיות מוצדק על ידי תיאורית המוטיבציה. תחושת המסוגלות עצמית  בלמידה מתוקשבת יכולה להיחשב גורם מוטיבציה פנימי ונורמה סובייקטיבית עשויה להיות גורם מוטיבציה חיצוני שיכול לעזור לתלמידי האוניברסיטה להגדיר את המוטיבציה שלהם בלמידה המתוקשבת. על פי תיאורית המוטיבציה החברתית של בנדורה, מסוגלות עצמי גבוהה יותר גורמת לתהליך למידה פעיל יותר דבר זה עלול לגרום לשימוש רב יותר בלמידה מתוקשבת.. Park, S. Y.
2009)) לסיכום:
ניתן להעלות השבה בסקרים ע"י על ידי  שילוב מגוון כלים כגון  :שאלון קצר וקולע, יחסי ציבור, רשימת דגימה מעודכנת, תמיכה טכנית, הבטחת פרטיות, התאמה בין מראיין למרואיין, החלפת מראיין/סגנון/שיטת איסוף ,תמריצים , הוספת הקדמה (ערך בולטות) ,הודעה מראש על הכוונה לערוך סקר ועוד  .