גודל אפקט סטרופ אצל נבדקים בעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD) תקציר אפקט סטרופ נבחן במרוצת השנים במטלות שונות המבחינות בין הגורמים השונים ליצירת האפקט.
במחקר זה נבחן הקשר שבין הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לבין אפקט סטרופ. לצורך כך נבחנו 200 משתתפים, כאשר מחציתם מאובחנים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) ומחציתם אינם סובלים מהפרעה זו. בניסוי נמדדו זמני התגובה של המשתתפים למטלת סטרופ בתנאי תואם ובתנאי לא תואם ונערכה השוואה בין תוצאות זמני התגובה שלהם. השערות המחקר לא אוששו כלומר תוצאות המחקר לא מובהקות, אומנם נמצא כי זמן התגובה של משתתפים בעלי הפרעת קשב וריכוז נמוך יותר מזמן התגובה של משתתפים ללא הפרעה זו, ממצא זה תומך בהשערת האוטומטיזציה כהסבר לאפקט סטרופ אולם תוצאות אילו אינן מובהקות סטטיסטית, כלומר לא ניתן להכליל ממצאים אלו על האוכלוסייה.
מבוא
רבים מאתנו נוטים להאט באופן אוטומטי את מהירות הנסיעה כשאנו שומעים על תאונה שהייתה באותו הכביש וזאת למרות שאנחנו לא מתבקשים לעשות כן ולמעשה פעולה זו לא בהכרח תגדיל את הבטיחות שלנו באותה סיטואציה. ישנם עוד דוגמאות רבות למצבים שבהם אנו מגיבים באופן אוטומטי לגירוי או מצב מסוים גם אם הוא אינו התגובה שרלוונטית למקרה.
אני בחרתי להתמקד במטלת תפיסה מסוג אפקט סטרופ ולבחון האם קיים קשר בין הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לבין אופן הביצוע של מטלות תפיסה פשוטים. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיים הבדל ברמת הביצוע במטלה תפיסתית פשוטה, כגון מטלת סטרופ, בקרב נבדקים בעלי הפרעת קשב וריכוז לבין נבדקים ללא הפרעה זו בזמן ביצוע המטלה.