אתיקה- מתריעים תוכן עניינים
תקציר
3 מבוא
4
פרק א
6 פרק ב- התיאוריות השונות המסבירות את הגורמים להיווצרות תופעות שחיתות ברמות שונות של הארגון ואת הנזקים הפוטנציאלים והממשיים של תופעות אלו.
8 פרק ג- דוגמאות שונות מארגונים
1 1
פרק ד-  מערך המלצות ארגוניות המבוססות על גישות באתיקה, כיצד ההנהלה צריכה לטפל בתופעות של שחיתות ובמתריעים בשער החושפים שחיתויות אלו.
משפטים ביבליוגרפיה
1 8-19
מטרת העבודה היא להציג את נושא  מתריעי השחיתויות בארגונים (Whistleblower), נושא אקטואלי וחשוב להתנהלות ארגונים.
העבודה המוגשת חוקרת את נושא ההתרעה על שחיתויות על ידי עובדי ארגונים, מציגה את הסיכון האישי הרב בכרוך בכך וממחישה זאת בהצגת מספר מקרים שהתרחשו בפועל. בעבודה תוצג ההגדרה שקיימת בספרות המקצועית לעובד ארגון המתריע על שחיתות שקיימת לדעתו בארגון בו הוא עובד. תוצגנה גישות של כותבים ( כגון Miceli,
2 008; Chiu; Lewis ,2006; אייזן, 1994, גבע,
2 000 ועוד) בנושא שחיתויות בארגונים ובנוסף תוזכר ההתנהלות בארגוני ציבור לפי לפי ה New Public Management, NPM, שמדגישה וקוראת לתכניות אסטרטגיות, הצהרות, חזון וערכים וכל אלו תוך התמקדות בנשיאה באחריות בהקשר התוצאות ((Kernaghan,2003. שחיתות מסוכנת לקיום הארגון ומאותתת לעובדיו על כדאיות השמירה על המוסר והאתיקה בו, (Maesschalck,
2 004) לסיום העבודה יוצגו מסקנות חוקרים קודמים ,המלצותיהם והמלצותינו .
לפי Chiu ,(
2 003) פעולת ה Whistleblowing הוגדרה לעיתים קרובות בדרכים שונות, כשהגדרה טובה תכלול שמונה רכיבים; 1. המתריע, שהיה חבר בארגון, 2. המטרה, הארגון או חבר ההנהלה שלו שביצעו פעולה לא מוסרית,3. מקבל ההתרעה, לו דיווחו, 4. נושא ואופי ההתנהלות הלא מוסרית, 5.המידע שהוא לרוב העדות על התנהלות לא מוסרית,6. הפעולה, כלומר פרסום האינפורמציה מחוץ לערוצי התקשורת הנורמאלים,7. המניע, כלומר שחרור אינפורמציה כזו , צריך להיות מחאה מוסרית מרצון, 8. התוצאה , כלומר כתוצאה משחרור אינפורמציה כזו ההתנהלות הלא מוסרית נפסקת ואינטרס הציבור מוגן מחדש.