חשיבותה של חוקה לקיומו של משטר דמוקרטי הינה בכך שהיא משמשת כאמנה חברתית בין אזרחי המדינה לשלטון. כפי שרשום במובאה, היא "הגשר הכללי והכולל ביותר בין החברה למדינה" (מתוך המובאה, "תכונות יסוד של המדינה המודרנית" איזנשטדט ש.נ.). החוקה נועדה להבטיח את עליונות החוק במדינה, כולל גם את בעלי התפקידים הבכירים, שגם הם כפופים אליו. "מבטיחה את עליונותו של החוק גם על האוחזים השלטון והמחוקקים עצמם, הכפופים לחוקים שהם עצמם חוקקו" (מתוך המובאה, "תכונות יסוד של המדינה המודרנית" איזנשטדט ש.נ.). בחוקה מתוארים נושאים בסיסיים ועקרוניים כמו מבנה המשטר, רשויות השלטון (מבצעת, מחוקקת, שופטת) ושיטת הבחירות במדינה. בכדי לשנות חוקה יש צורך ברוב מיוחס, דבר המקשה על עריכת שינויים בתדירות גבוהה. עובדה זו תורמת ליציבות ולדמוקרטיה, מכיוון ששריון כללי המשחק מקשה על רוב מזדמן מקרי לנצל את כוח שלטונו ולשנות את הכללים לטובתו ובכך לפגוע באופיים של המדינה והמשטר ובקבוצות שונות בה (לדוגמא, קבוצות מיעוט). עוד משריינת החוקה את זכויות האדם והאזרח, בהן זכויות כמו חופש ההתאגדות, הדת, הביטוי ועוד. בזכותה, קבוצות המיעוט וגם האזרחים כולם, יכולים לחוש ביטחון כי זכויותיהם מובטחות ולא יכולות להילקח מהם ע"י רוב מזדמן. שריון הזכויות בעצם מגביל את השלטון, ובכך מבטיח את שמירת זכויותיו של הפרט ואת  מפני גחמותיו של שלטון זה או אחר. ביהמ"ש שמפעיל בקרה שיפוטית פוסל חוק של הרוב בפרלמנט אם הוא סותר את החוקה.
בנוסף, בחוקה לרוב מוגדרות…