השתתפות פוליטית שאלה 1- המניעים להשתתפותם של האזרחים במערכת הפוליטית             במאמרו של רוברט א. דאהל "האדם הפוליטי" מציין דאהל שכבה מהאוכלוסייה המגלה אדישות וחוסר פעילות בפוליטיקה והוא מביא לכך מספר מניעים. המניע הראשון, תגמול נמוך- אין תגמול ישיר לאזרח על מעורבות פוליטית ואדם מטבעו נמנע להתערב כשלפי הערכתו צפוי לו …
המניעים להשתתפות פוליטית ולאי-השתתפות במשאל העם בסקוטלנד המניעים שפירטנו לעיל יכולים גם לעבוד הפוך ובמקרה זה יהיה האזרח מעורב פוליטית.
אחד המניעים להשתתפות פוליטית במאמרו של דאהל הוא מחסור באלטרנטיבות, קושי הבדלה בין האלטרנטיביות השונות. האזרח מתקשה להבדיל בין עמדות הפוליטיות השונות, מאחר והשקפותיהם דומות.
במשאל העם בסקוטלנד ניתן לראות שלאזרח הסקוטי ניתנו אופציות שונות לבחירה ולכן לא הייתה לו סיבה  להיתקל בקושי להבדיל בין העמדות הפוליטיות השונות שעמדו לפניו.
האופציות –
שאלה 2– לגיטימיות ואפקטיביות             סיימור מ. ליפסט מגדיר במאמרו את המושגים אפקטיביות ולגיטימיות ואת השפעתם על היציבות השלטונית. אפקטיביות זו היעילות והתפקודיות בממשלה, כאשר יש משטר ממשלתי שלא מתפקד והוא מוחלף במשטר ממשלתי חדש שמתפקד כראוי, ישנה יעילות לשינוי השלטון. לאפקטיביות יש מדדים שונים, כגון:
כלכלה יציבה, רמת ואיכות חיים סבירה, ביטחון אישי, מינהל תקין, בירוקרטיה תקינה וכו'.
לגיטימיות זו התאמה בסיסית של המשטר לערכים החברתיים, לתרבות הפוליטית. כלומר, הערכים של המדינה באים בקנה מידה אחיד ויחיד עם קבוצות מרכזיות במדינה, כגון:
שלטון חילוני בחברה חילונית ולא שלטון חילוני בחברה מסורתית (סיימור מ. ליפסט, "המאבק החברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה", 1957, 97-101)             החוקר ליפסט מציג ארבעה מצבים: המצב הראשון הוא שלטון/ משטר שיש לו מידה גבוהה של אפקטיביות ומידה גבוהה של לגיטימיות, הינו שלטון/ משטר יציב.
המצב השני הוא שלטון לגיטימי אך אינו אפקטיבי ולכן יש סיכוי שיעבור למצב השלישי.
המצב השלישי הוא שלטון שאין לו לגיטימיות אבל האפקטיביות בו קיימת ולכן הלגיטימציה בשלטון תתקבל לאורך זמן, כלומר, השלטון ימשיך להתקיים, אך יעמוד בספק בהמשך לקיומו. המצב הרביעי הוא כאשר לשלטון אין אפקטיביות ולגיטימיות ועל- כן מהר מאוד המשטר יקרוס ויתמוטט. מכאן ניתן להסיק, שככל שהשלטון הינו אפקטיבי, האפקטיביות מתמשכת על פני דורות ויכולה להעניק לגיטימיות לשלטון הפוליטי. בעולם המודרני האפקטיביות באה לידי ביטוי ביכולת ההתפתחות הכלכלית. נוכל לראות בארצות שהתאימו את עצמן מהבחינה התעשייתית, הן מצויות במיעוט מתיחות פוליטית פנימית תוך שימור הלגיטימיות המסורתית או לחילופין, פיתחו סמלים חדשים בעלי עוצמה. (סיימור מ. ליפסט, "המאבק החברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה", 1957, 97-101)             נוכל להתבונן במשטרו של בשאר אסד בסוריה ולהבחין שהאפקטיביות במשטרו לא הצליחה לספק לאורך זמן את הצרכים של האזרחים.
לאחר פטירתו של אביו, חפאז אסד, –
מקורות רוברט א. דאהל, "האדם הפוליטי" בתוך:
ש. נ.
איזנשטדט, ע.
גוטמן, י.
עצמון (עורכים) מדינה וחברה- סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, (תל אביב: עם עובד, 1976) כרך א' עמ'
1 33-משפטים8.
סיימור מ. ליפסט, "המאבק החברתי, לגיטימיות ודמוקרטיה", מתוך האדם המדיני, פרק ג', (תל אביב: יחדיו,
1 972) עמ' 97-118.
"סקוטלנד לא מתנתקת" סוכנויות הידיעות, Walla, 2014 http://news.walla.co.il/item/2786779
"יום היסטורי:
סקוטלנד מצביעה על עצמאות", יניב חלילי, Ynet, 2014.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4572403,00.html "סוריה, בשאר אסד- עלייתו ונפילתו?", חגי מטר, קו החוץ, 2011.
סוריה | בשאר אל אסד – עלייתו ונפילתו?
HYPERLINK "https://kavhutz.wordpress.com/2011/06/13/%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%90%D7%A8-%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%A1%D7%93-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%95/"/