ממ"ן 13
שאלה 1 (א) בעלות צולבת- הגדרה:
בעלות על כמה כלי תקשורת, למשל עיתון וערוץ טלויזיה.
ריכוז בעלות של גורם אחד על מגוון אמצעי תקשורת בסביבה התקשורתית. ישנו קשר בין תהליך זה לבין עקרון הארגון החדש בסביבה התקשורתית של ריכוז ומיזוג בעלויות. השולט בכלי התקשורת יכול לקדם אינטרס כלכלי, פוליטי, משפטי וכו' שלו, או של מי  שהוא רוצה בטובתו, או להפך – לפגוע ולשבש. ההתערבות יכולה להיות על-ידי חסימת מידע, הקטנתם או טשטושם של דברים, או דווקא להפך, על-ידי הדגשה והבלטת יתר. כל אלה יכולים להתרחש גם ללא התערבות ישירה של הבעלים, למשל, במקרים בהם עיתונאים נזהרים מיוזמתם שלא לפגוע באינטרסים של מעסיקיהם, בעלי אמצעי התקשורת. התערבות כזו בתכנים המופצים לציבור משבשת את הזרימה החופשית של המידע, את חופש הביטוי וחופש הביקורת, ובכך פוגעת ביסודות המשטר הדמוקרטי, ומביאה לשלילת עוצמה. ישנו היעדר הפרדה בין הון לשלטון, ופגיעה בתחרות בתחום התקשורת.
אחזקות אלכסוניות- בעלות על כלי תקשורת וגם בעלות על עסקים אחרים במקביל. סיבת היווצרותה (על פי "דו"ח הכנסת") –שוק הפרסום המצומצם בישראל.
השפעותיו וסכנותיו:
v   ניסיון לעצב את דעת הקהל לפי אינטרסים כלכליים של בעל השליטה בכלי שידור v   יכולת של בעלי השליטה להציג מצגים מוטים לצורכי שיווק של עסקים אחרים v   מניעת חשיפה ציבורית של עניינים הנוגעים לבעל השליטה, לרבות הימנעות מפרסום כתבות תחקיר העלולות לפגוע בעסקים אחרים שלו או בעסקים הקשורים אליו v   סיקור חדשותי מוטה של תהליכים כלכליים שבהם יש לבעל השליטה אינטרס ,כגון התנגדות לרפורמה אשר תביא להקטנת הרווחיות בענף שבו יש לבעל השליטה עסק.
v   קיומו של תמריץ לבעלי השליטה להעביר עבודות הפקה לעסקים קשורים ובכך לפגוע בתחרות ובמגוון היצירתי בשוק ההפקה המקומי v   קיום ניגוד עניינים במקרים שבהם הבעלים של קבוצת עסקים שיש לה הוצאה גבוהה       על פרסום ומעוניינת במחירי פרסום נמוכים ( ושל כלי תקשורת המעוניין במחירי פרסום גבוהים) הוא אותו גורם.
v  הפחתת התחרות בעסקיו האחרים של בעל השליטה, למשל על-ידי תיאור שלילי של     עסקים המתחרים בעסקים של בעל השליטה ויצירת מנוף הרתעה כלפי מתחרים.
v  צמצום או אי-סיקור של חדשות ואירועים המציגים עסקים של בעל השליטה באור לא              חיובי.
דוגמאות מהכתבות:
"דוח בכנסת: מבנה הבעלויות בתקשורת עלול לגרום לסיקור לפי אינטרס בעל השליטה" – מהדו"ח ניתן לראות כי מבנה שוק התקשורת הנוכחי בישראל  כולל בעלויות צולבות ובעלויות אלכסוניות והסיבות העיקריות לכך הן: שיעור ההוצאה לפרסום מהתוצר בישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות, המשק הישראלי הינו ריכוזי (יחסית) ובשוק האשראי בישראל ישנה רמת ריכוזיות גבוהה.
דוגמאות מהדו"ח- בעלויות צולבות:
·         קבוצת פישמן- מחזיקים את "גלובס" ו"ידיעות אחרונות" ·         אביב גלעדי- רשת RGE המפעילה ערוצים בכבלים ובלווין ·         דוד בן בסט- רדיוס ורדיו לב המדינה ·         אלי עזור- ערוצי צ'רלטון, רדיו ללא הפסקה, רדיו 99FM  , "ג'רוזלם פוסט" ו"סופהשבוע" ·         קבוצת ויסמן בירן- רדיו ללא הפסקה ורדיו 99FM   ·         צבי שלום- רדיו גלי ישראל ורדיו תל-אביב דוגמאות מהדו"ח – בעלויות אלכסוניות:
·         משפחת עופר ואודי אנג'ל- רשת, החברה לישראל, צים ומזרחי-טפחות.
·         אליעזר פישמן- "גלובס", "ידיעות אחרונות", כלכלית ירושלים, חברת הדלק טן, אחזקות נדל"ן, קמעונות ותקשורת.
·         מוזי ורטהיים- קשת, החברה המרכזית למשקאות ומזרחי-טפחות.
·         יוסי מימן- ערוץ 10 ואמפל ·         שאול אלוביץ- yes , בזק ויורוקום.
·         יצחק תשובה- קשת, קבוצת דלק והפניקס ·         מיכאל שטראוס- רשת ושטראוס ·         לב לבייב- ערוץ 9 ואפריקה ישראל "טלויזיה לנוני מוזס, עיתון לשלדון אדלסון:
האם מתבשל דיל התקשורת הגדול? " דוגמאות לבעלויות צולבות:
–