הקבוצה הכנענית  – בין אידאולוגיה לספרות מטלת מנחה מס' 13

1 . עמדו על אפיון דמויותיהם של הכובש והנכבש ביצירות הבאות: "הבוקר החדש" מאת אהרון אמיר", "השבח לאלוהים" מאת איתן נותב ו-"הקרב על מבצר ויליאמס "מאת איתן נותב הביאו ציטוטים מתוך היצירות לחיזוק דבריכם.
א. "הבוקר החדש" – יריב עיטם "הבוקר החדש" הוא סיפור קצר הבנוי ממספר אפיזודות המתארות את יום הגירוש של כפר ערבי. במרכז העלילה עומדים שני גברים, הראשון הוא גבריאל, חייל ישראלי והשני, אבו-חוסיין, תושב הכפר. בין גבריאל לאבו-חוסיין הכרות מוקדמת, לילה אחד הסתתר גבריאל בביתו של חוסיין וכך ניצל מידי חיילי המנדט הבריטי. כעת בערב גירושו של חוסיין מנסה גבריאל לגמול לו ולמנוע את גירושו המיועד.    האפיזודה הראשונה בסיפור מציגה את הקיום היהודי דרך עולם בירוקרטי של משרדים צפופים, חללי המתנה ושלטי הוראות ("קבלת קהל משעה 9-12, המפקח אינו פנוי, פרטי-הכניסה לזרים אסורה") המגבילים את חופש הפעולה של הפרט. גבריאל המצטייר כדמות אקטיבית החותרת להגשים את מטרתה נחשף כחסר אונים, אשר שקוע בהוויה של בדידות בעולם בירוקרטי ומתמודד עם שאלות קיומיות לדוגמא: "מה לו ולמכשלה הזאת". חוסר היכולת של הגיבור להשפיע על המציאות חושף את האירוניה בשמו (גבריאל המלאך) משום שהוא נכשל במשימת הגאולה של אבו-חוסיין.
מאפיין מרכזי של הדמויות הישראליות הוא העדר היכולת שלהן לקיים שיח העוסק מעבר לבעיות ההווה האפרורי בו הן שרויות והדיאלוגים שלהם מצטמצמים לענייני הגדרות תפקיד, חלוקת אי-אחריות וכו' . בניגוד לאופי הדיבור הישראלי מוצג השיח במרפסת הערבית כדיבור מהותי ומרובה דעות בו "מחרישים ומסיחים חליפות", קולות מדברים "בהשכל ובנחת" ו- "בחשיבות מתונה". הערבים מתוארים כמי שהצליחו לשמור על אורח חיים מסורתי-קדום והטקסט מדגיש שורשיות זו דרך האנלוגיה שהוא מקיים בין עצי האלון העתיקים לבינם ובכך מעצים את הזוועה של הכובש אשר עוקר את השורש ערבי מאדמתו. יפה! הבדל מהותי נוסף שמבנה הטקסט הוא החלוקה הדיכוטומית בין כובש(הישראלי) לנכבש(הפלסטיני). הישראלי מוצג לאורך הטקסט כמי שנמצא מעל הפלסטיני, כוחו הצבאי העצום מדמה אותו לצייד המכוון את נשקו לעבר הפלסטיני שתמיד בגדר ניצוד. לצורך הבניית חלוקה זו משתמש המחבר בדימויים רבים מעולם הטבע והחיות המדגימים את המצוקה הפלסטינית ותחושת חוסר האונים של הערבי (אבו חוסיין המוצג כ"צבי נידח"). ייצוג  הפלסטיני כנרדף מופיע גם בדיאלוג בו אליהו אומר שהסיטואציה לה הוא שותף "משום מה מזכירה את הסרטים הללו על הגרמנים[sm1] ". עיצוב המרחב והזמן משתתפים בעיצוב עמדות היצירה נגד גירוש הפלסטינים בכך שהטבע משמיע את קולו המושתק של הנכבש, לדוגמא, לפני מותם של אבו-חוסיין ובנו מופיע הדימוי: "הלילה גוהר למות" .כלומר, הטבע מואנש ו"מזדהה" עם הנכבשים.
ב. "השבח לאלוהים" מאת איתן נותב "השבח לאלוהים" ממשיך במסורת הרואה בפלסטיני כקורבן לצייד הציוני כפי שנוסחה בפרוזה שהתפרסמה בכת העת "אלף". סיפור זה יוצא דופן מהסיפורים האחרים אותם בחנו מכיוון שכולו נמסר מנקודת המבט של דאוד, ילד-נער פלסטיני המספר את סיפור כיבוש כפרו. בחלק הראשון של הסיפור, דמות היהודי נעדרת באופן ממשי, מכיוון שחלק זה עוסק בהלך הרוח בכפר ערב הכיבוש. העלמת היהודי וכיבוש נקודת מבטו ע"י פלסטיני יכולה הייתה להיתפס כמעשה חתרני פרו-ערבי מובהק אילולא הווידוי של הדובר כי- "שנאם שנאת מוות והיה נכון להרגם בתאווה, מבלי אשר ראה אותם מימיו" וכמיהתו ליטול "את מושבותיהם העשירות. גם את נשיהם …
הציון:
94
 [sm1]מה ניתן ללמוד מכך? יש להסביר