עבודה סמינריונית שם העבודה קזבלן בקורס: התיאטרון הישראלי קונפליקטים ותהליכי שינוי מספר הקורס: 10919
תאריך: 11/01/2015 תוכן עניינים
מבוא:
עמ' 3
קונטקסט:
עמ' 5
שדה:
עמ' 10 רפרטואר:
עמ' 12
התכוונות: עמ' משפטים דמויות:  עמ' 18
סוציו-נרטיב:
עמ' 21
סוציו-סמיוטיקה:
עמ' 23
סוציו-לינגוויסטיקה:
עמ'
5 התקבלות:
עמ' 28
סיכום:
עמ' 31
ביבליוגרפיה:
עמ' 32
מבוא
עבודה זו תנתח את המחזה-מחזמר קזבלן כמקרה הבוחן את סוגיית העדתיות בתיאטרון הישראלי.
המחזה נכתב על ידי יגאל מוסינזון אשר כתב את המחזה בעת שכיהן כדובר משטרת ישראל המחזמר העניק ליגאל מוסינזון את פרס כינור דוד ב – 1966 ונוגע במספר היבטים הקשורים לחברה הישראלית, בעיקרן בקונפליקטים בנושא העדתיות – יחסי אשכנזים ומזרחים, נישואים בין-עדתיים ועוד. מוסינזון כתב את המחזה לבקשת ארגון תל"ם (תיאטרון למעברות), במטרה לכתוב מחזה שיפנה גם לעולים החדשים. המחזה הועלה לראשונה על בימת תאטרון הקאמרי, עם יוסף ידין בתפקיד קזבלן וחיה הררית בתפקיד רחל, הפקה זו הועלתה למעלה מ-200 פעמים. בשנת
1 966 הפך המחזה למחזמר, בעיבודם של מוסינזון ויואל זילברג. וכן נוספו לו שירים שנכתבו על ידי עמוס אטינגר, דן אלמגור וחיים חפר, והולחנו על ידי דובי זלצר. כמו כן, סיפור  מאחורי המחזה רוכך וקזבלן  אשר הואשם בגרסה המקורית ברצח, הואשם בגרסת המחזמר בגניבה בלבד. את המחזמר הפיק גיורא גודיק וביים יואל זילברג. המחזמר הוצג 606 פעמים באולם בן 1200 מקומות. בתפקיד הראשי, כקזבלן, הופיע יהורם גאון שהפך כבר אז למזוהה ביותר עם התפקיד. חלק משירי המחזמר והסרט הפכו ללהיטים ידועים בביצועו של גאון, בהם השיר המרכזי "כל הכבוד" הממחיש את מעמדו של קזבלן בקרב הבריונים ביפו, והשיר "יש מקום", שיר סולו של גאון, המספר על געגועיו של קזבלן למולדתו, מרוקו.
בשנת 1989 נערך ניסיון נוסף להעלות את קזבלן בחזרה אל הבמות בישראל, בין משתתפיו היו יהורם גאון כקזבלן, דינה גולן בתור רוזה. עוד השתתפו: אריק לביא, דני שטג, רחל אטאס ואריה אליאס. המחזמר זכה להצלחה בקופות, עם זאת ההפקה נקלעה לחובות כבדים, וירדה מהבמות לאחר 100 פעמים. בשנת 1973 הופק הסרט הישראלי מאחור המחזמר בכיכובו של גאון שזכה להצלחה.
ב-21 בנובמבר 2012 העלה תיאטרון הקאמרי הפקה חדשה של המחזמר בבימויו של צדי צרפתי, כשאת קזבלן מגלם עמוס תמם ולצידו איציק כהן, שלמה וישינסקי, תמר שם אור, מיי פיינגולד ועוד.
במרכז העלילה המציגה את חייהם של תושבי שיכון רעוע ביפו בשנות החמישים, אשר נלחמים נגד גזרת השלטון להרוס את השכונה, ניצב קזבלן, עולה ממרוקו המנהיג חבורת בריונים יפואית. קזבלן מאוהב ברחל, בתו של ראש השיכון  – מר פלדמן, עולה מפולין שאינו מסכים שבתו תתראה עם קזבלן ותנהל איתו כל קשר רומנטי, בשל המוניטין של קזבלן כפושע חסר תרבות. בשלב מסוים בעלילת המחזמר מואשם קזבלן בגניבה, בעלילה המרתקת והמפתיעה הופך קזבלן תוך מאבק בהוכחת חפותו ממנהיג כנופיית "פושטקים" המואשם בגניבה למנהיג המאבק הצודק, עברו הצבאי מתגלה והוא הופך לגיבור מקומי וזוכה באהבת כולם, כולל ברכת הוריה האשכנזים של רחל.