ספרים דיגיטליים הם הצעד הבא בחדשנות פדגוגית. האמנם?
בדיקת ההבדל בהישגי התלמידים הלומדים בעזרת טקסט דיגיטלי לעומת הישגי התלמידים הלומדים בעזרת טקסט מודפס (עבודה סמינריונית) מוגשת במסגרת הקורס: שילוב טכנולוגיות מידע בתחומי דעת תאריך ההגשה: 30.06.2015 תוכן העניינים:
תקציר –        3
מבוא -..        3
1 .   סקירת ספרות          4
1 .1.         הספר הדיגיטלי -..         4
1 .1.1.     רקע -.        4
1 .1.2.     מערכות השכלה וספר דיגיטלי ..          6
1 .1.3.     למידה וספר דיגיטלי          8
1 .2.         טכנולוגיה ולמידה –         10
2 .   שיטה .       12
2 .1.         משתתפים          12
2 .2.         כלי המחקר –…          12
2 .3.         הליך -…         12
3 .   ממצאים —         12
4 .   דיון –        13
5.   סיכום          מנהל עסקים רשימת מקורות ..          משפטים תקציר בשנים האחרונות חלות התפתחויות דרמטיות בתחום הקריאה הדיגיטלית. הדבר בא לידי ביטוי בגידול העצום בטקסטים הזמינים לציבור בפורמט דיגיטלי במכשירים ניידים. מאידך, הבנתנו את מאפייני הקריאה הדיגיטלית ואת אופן העיצוב האופטימאלי של טקסט דיגיטלי, עדיין רחוקה מלהשביע רצון. ספרים דיגיטליים נכנסים למערכות החינוך ומציעים מגוון של יתרונות למורים ולתלמידים, לרבות נגישות פשוטה ויכולות חיפוש. הספרות המחקרית מציגה ממצאים סותרים בנוגע לעילות של ספרי לימוד דיגיטליים בתהליך הלמידה. ניתן להסביר תוצאות סותרות אלה על ידי ההשערה, שזאת לא הטכנולוגיה (הספר הדיגיטלי במקרה שלנו) שמשפיעה על הלמידה, אלא הפדגוגיה, ורוב המחקרים אשר בדקו השפעות מדיה שונות על למידה סבלו משיטות מחקר לא מהימנות ו/או לא תקפות, מפני שמשתנה הפדגוגיה לא הוחזק קבוע. שוער כי בהיעדר שוני פדגוגי בין שתי המדיות (ספרי לימוד דיגיטליים לעומת ספרי לימוד מודפסים), לא יימצא הבדל בהישגי התלמידים. במחקר השתתפו 16 תלמידי כיתה י"א מבית הספר הניסוי מבואות הנגב (8 בנים, 8 בנות). התלמידים השתתפו בניסוי שבו חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת למדה מטקסט מודפס, ואילו קבוצה שנייה למדה מטקסט דיגיטלי. השערת המחקר הופרכה: התלמידים הפיקו יותר תועלת כאשר למדו מטקסט מודפס. המחקר הנוכחי לא הצליח להוכיח כי המדיה אינה משפיעה על למידה.
מבוא
ככל שמדינות החלו לייחס יותר ויותר משמעות לחינוך, הן התמקדו יותר ויותר באיכות הלמידה ובעלויות של כלים פדגוגיים וציוד למידה (ספרי לימוד). במאה ה-21 אצל רבים מבעלי העניין בחינוך קיים רצון ברור ומתפתח לנצל את ההזדמנויות אשר רשת האינטרנט עשויה לתרום לתהליך למידה טוב יותר (Weisberg, 2011). אחד הכלים אשר רשת האינטרנט מאפשרת הוא ספר דיגיטלי. כיום בארה"ב רוב ספרי הלימוד אשר מוצאים לאור מוצעים גם בגרסה הדיגיטלית שלהם (Woody, Daniel & Baker, 2010). במדינת ישראל פועלים כבר מיזמים ייחודיים ומובילים: כותר ספרי עיון,  שותפים בו רוב המוצאים לאור במדינת ישראל; וכותר ספרי לימוד, שבו ניתן למצוא ספרי לימוד לכיתות א' עד י"ב (סלנט ופז, 2012). למרות שספרים דיגיטליים עדיין לא נכנסו לשימוש מעשי רחב, יש להם תומכים רבים, לפחות בתפיסה. יתרון פוטנציאלי אחד של ספרים דיגיטליים על טקסטים מודפסים הוא הגמישות והנגישות שלהם; יתרונות נוספים קשורים לאפשרויות השימוש בהצגה חזותית של הנושאים באמצעות גרפיקה, קול ווידאו. יתרון נוסף הוא אפשרות להוסיף חומרי עזר כגון אוספי אודיו, קישורים לפעילויות, לאתרים וכדומה (Woody et al., 2010). הספרים הדיגיטליים מהווים "חדשנות רדיקלית" בכיתה בגלל השפעתם הנרחבת על ספרי הלימוד המודפסים המסורתיים, על שיפור המוטיבציה של התלמידים לקרוא ועל השלמת הפלטפורמה הדיגיטלית של הכיתה המודרנית (Martinez-Estrada & Conaway, 2012).
חשוב להעריך את יעילות השימוש בספרים הדיגיטליים לצרכי למידה לפני המלצה או דרישה להחליף על ידם את ספרי הלימוד המודפסים (Woody et al.,
2 010). נבדק האם ספרים דיגיטליים מגבירים את תהליך הלמידה ואת מעורבותם של התלמידים בה. חלק מהמחקרים מצביעים שכן. התוצאות של השאלונים והדוגמאות מחוויות סגל ההוראה הראו כי הלמידה ומעורבות התלמידים בה גברו. כמעט 75% מהתלמידים דיווחו כי הספר הדיגיטלי שיפר את חוויית הלמידה שלהם (Martinez-Estrada & Conaway, 2012). תוצאות מחקרים אחרים מצביעות על מגמות הפוכות. למרות הנוחות והניידות שלהם, ספרים דיגיטליים רבים חסרים תכונות אינטראקטיביות. ייתכן שהם לא בהכרח תומכים ומעצימים את הלמידה מחוץ לכיתה, כאשר התלמידים לא יכולים להיפגש פנים-אל-פנים כדי לשתף ולדון במשאבי למידה וברעיונות (Lim & Hew, 2014). לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות למידה בין תלמידים שלמדו עם ספר דיגיטלי לבין תלמידים שלמדו עם ספר מודפס. באופן ספציפי, תלמידים העדיפו לקרוא כותרות ותרשימים בספרים מודפסים (Woody et al.,
2 010).
על סמך תוצאות המחקרים הקיימים לא ניתן להסיק חד משמעית האם ספרים דיגיטליים משפיעים לטובה על תהליך הלמידה. התוצאות הסותרות של המחקרים ניתן להסביר על ידי הקביעה של Clark (1994) שזאת לא הטכנולוגיה (הספר הדיגיטלי במקרה שלנו) שמשפיעה על הלמידה, אלא הפדגוגיה. רוב המחקרים אשר בדקו השפעות מדיה שונות על למידה סבלו משיטות מחקר לא מהימנות ו/או לא תקפות, מפני שמשתנה הפדגוגיה לא הוחזק קבוע. כאשר מחקר הראה שתכונות של מדיה גרמו לשיפור בתהליך הלמידה, נמצא שהמחקר לא הצליח לשלוט בשיטת ההוראה, לכן מדובר בקונפאונדינג (Clark, 1994). כלומר, איכות תהליך הלמידה היא פונקציה של איכות שיטות ההוראה (Joy & Garcia, 2000), ואילו מדיה היא "כלי רכב בלבד אשר מספק חומרי למידה ולא משפיע על הישגי התלמידים יותר ממשאית אשר מביאה לנו מוצרי מזון אך אינה משפיעה על הרגלי התזונה שלנו" (Clark,
1 994).
בפרקי העבודה הבאים מורחב הנושא. בפרק הראשון נסקרת הספרות המדעית. הפרק השני הוא פרק מתודולוגי אשר מוקדש לתיאור המחקר אשר נערך על מנת לבדוק את השערת המחקר. בפרק השלישי מוצגים הממצאים אשר התקבלו.
הפרק הרביעי מוקדש לדיון בממצאים ובפרק החמישי מובא הסיכום.