יחסי עובד ומעביד בהעסקת עובדי חברות כוח אדם בישראל – דיני עבודה עבודה סמינריונית
1 6
מקורות יוני
2 0משפטים תוכן העניינים
מבוא. 3
סקירת ספרות.. 5
שיטת ההעסקה המשולשת.. 5
עובדי קבלן בישראל. 6
פעילות ההסתדרות, שינויי החקיקה ופסיקה תקדימית.. 8
דיון וסיכום. 17
ביבליוגרפיה. 19
מבוא
עבודה זאת עוסקת בנושא יחסי עובד ומעביד בהעסקת עובדי חברות כוח אדם (עובדי קבלן) בישראל עובדים רבים מועסקים בארץ ובעולם ע"י חברות קבלן. לעובדים אלו, בדרך כלל, זכויות נחותות בהשוואה לזכויות עובדים המועסקים ישירות ע"י המעסיק עבורו הם מבצעים את העבודה.
עובדי קבלן מועסקים באופן המכונה "העסקה בלתי ישירה" או "העסקה משולשת": העובד מקבל שכרו על ידי מעסיקו הישיר – החברה הקבלנית (או חברת כוח האדם), אולם בפועל מגיע יום יום לעבודה אצל מעסיק אחר, המכונה בשפה המשפטית "המשתמש".
טביביאן מזרחי (2007) מבחינה בין  ארבעה הסדרי העסקה באמצעות מתווכים: 1. העסקה באמצעות קבלני כוח-אדם; 2. העסקה באמצעות קבלני שירותים; 3. העסקה באמצעות עמותות; 4. העסקה באמצעות חברות מיקור חוץ (outsourcing).
בתוך כך, מבחינת דיני ומשפט העבודה, נעשתה אבחנה בין העסקה אותנטית ולגיטימית על-ידי קבלן כוח-אדם, לבין העסקה על-ידי "חברות קש" אשר שימשו מסווה להעסקה האמיתית על-ידי "המשתמש" בפועל. וזאת, בניסיון לחמוק מהחובות המוטלים על המעביד מכוח דיני העבודה ומשפט העבודה המגן והביטחון הסוציאלי. בהתאם, עיגן בית הדין הארצי לעבודה בפסיקתו "חזקה עובדתית לפיה במסגרת העסקה משולשת כזו המשתמש בפועל הוא ברגיל המעסיק האותנטי ולא קבלן כוח האדם".
בעקבות גל המחאה החברתית והדרישה ל"צדק חברתי", בקיץ 2011, פתחה ההסתדרות במאבק לצמצום העסקת עובדי קבלן בישראל. לטענת ההסתדרות, " עובד קבלן, לשיטתנו, הוא אדם המבצע עבודה עבור גורם א', במקום העבודה (חצר) של גורם א', באופן קבוע, אולם מקבל את שכרו ומקיים יחסי עובד מעביד רק עם גורם ב'. גורם ב' הוא מעסיק פרטי שמקבל כסף מגורם א' על מנת לספק את השירות. בפועל הוא מספק את העובד וגוזר על גבו את דמי התיווך. ההסתדרות גם מדגישה את המאבק למען עובדים המכונים "עובדי כתף אל כתף". מדובר בעובדים המועסקים "כתף אל כתף" ליד חבריהם העובדים מן המניין באותו מקום עבודה ובאותה עבודה.