יישום הגישה הקונסטרוקטיביסטית בגן הילדים באמצעות תיווך הגננת בפעילות החצר האקולוגית בגן
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | חינוך |
מילות מפתח | גן הילדים, הגישה הקונסטרוקטיביסטית, חצר אקולוגית, תיווך |
שנת הגשה | 2014 |
מספר מילים | 6934 |
מספר מקורות | 31 |
תקציר העבודה
בס"ד יישום הגישה הקונסטרוקטיביסטית בגן הילדים באמצעות תיווך הגננת בפעילות החצר האקולוגית בגן מוגשת על ידי: ת"ז:
עבודה סמינריונית לקבלת דרגת שכר שוות ערך לתואר ראשון – B. A בהדרכת:
שבט, ה' אלפים תשע"ד (ינואר 2014) תוכן העניינים
מבוא. 2
תקציר. 4
פרק ראשון:
הגישה הקונסטרוקטיביסטית. 6
1 . שיטת ויגוצקי 6
2 . קונסטרוקטיביזם- הגדרה. 7
3 . תיאורית הלמידה המתווכת. 8
3 .1. הגדרת המושג 9
3 .2. חשיבות התיווך. 10
3 .3. עקרונות הלמידה המתווכת. 10 פרק שני:
החצר האקולוגית בגן 13
1 . הסביבה הפיסית. 13
2 . מבנה הגן מנהל עסקים
3 . החצר האקולוגית בגן משפטים פרק שלישי:
הפעילות בחצר האקולוגית בגן בשילוב תיווך הגננת כמימוש הגישה הקונסטרוקטיביסטית 17
1 . עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית. 17
2 . סביבות למידה קונסטרוקטיביות בגן 17
3 . הפעילות בחצר הגן תוך מימוש החינוך הקונסטרוקטיביסטי 18
4 . תיווך הגננת בפעילות החצר האקולוגית. 19
סיכום.. 22
ביבליוגרפיה. 24
תקציר שאלת המחקר עליה עונה העבודה היא: כיצד מהווה הפעילות בחצר האקולוגית בגן בצירוף תיווך הגננת יישום של הגישה הקונסטרוקטיביסטית?
התיאוריה של ויגוצקי, אחד מאבי השיטה הקונסטרוקטיבית, נקראת פסיכולוגיה חברתית תרבותית. ויגוצקי טען שהכלים בעולם נוצרו למטרות החיברות ותרמו להתפתחותו הקוגניטיבית של האדם. לפי גישתו כל ידע המועבר לדור הצעיר על ידי הדור הבוגר צריך להיעשות בשיטת החפיפה. השיטה גורסת כי יש לבנות סביבה לימודית המאפשרת התנסות מורכבת של הילדים בלמידה שהיא תוצר של מערכות יחסים בין אישיים. הגישה הקונסטרוקטיביסטית ללמידה ולהוראה מבוססת על רעיונות מגישתו של ויגוצקי. על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית תהליך הלמידה הוא תהליך הבנייה.
הילד בונה את מושגיו על ידי רפלקציה מחשבתית על פעילותו בעצמים. מחנכים צריכים לעודד תלמידים להתנסות בעושרו של העולם.
התיאוריה של הלמידה המתווכת מתייחסת לאחת משתי דרכי הלמידה- למידה ישירה ולמידה מתווכת- אשר מביאה את הפרט לגמישות מחשבתית וליכולת השתנות קוגניטיבית. בלמידה מתווכת שלושה שותפים:
הגירוי, הלומד והמתווך. לאינטראקציה בין הלומד ללומדים אחרים ישנה חשיבות רבה במהלך הלמידה וההתפתחות. על פי קליין, אינטראקציה איכותית כוללת מיקוד הקשב של הילד, העברת משמעות של מה שהוא חווה בסביבה, הרחבה ויצירת קשרים בין חוויות שונות, מתן עידוד וויסות התנהגות.
לסביבה חשיבות רבה ביצירת אפשרויות לאתגרי חשיבה ורגש, לבניית מערכת יחסים בתחומים שונים ולביטוי רב גוני של האישיות הצעיר. המרחב הפיסי של האדם הוא אחד הגורמים היוצרים את הזהות העצמית שלו. גם לצבעים יש השפעה על ילדים, הצבע נתפס על ידי החושים ומשפיע על התנהגות.
הגן כולל שני מרחבי פעילות מרכזיים : מבנה שכולל את כיתת הגן והחצר המשרתת גן אחד או יותר. מרחב הגן מושתת על תכנים רעיוניים ועל מימוש פיזי. החומרים, המרקם והצבע הם אבני יסוד בביצוע המרחב הפיזי. החצר מאפשרת התבוננות בטבע והבנת תהליכים בטבע המחברים את הילד לעולם ולסביבה שבה הוא חי. מרחביים טבעיים בחצר הגן הם מקומות שבהם ילדים יכולים לנוע, לשחק וללמוד. לטבע עשויה להיות השפעה משקמת על קשיים בריכוז. בגינות אקולוגיות-חינוכיות בעבור ילדים צעירים המתוכננות כהלכה יש מרחבים וסביבות חיים שונות, המאפשרים התנסות רב-חושית. באמצעות המרחבים הטבעיים והגידולים השונים לומדים הילדים להבין את תהליך ייצור המזון ולכבד את ערך גידולו.
חמישה עקרונות מרכזיים בגישה הקונסטרוקטיביסטית: הפעלת ידע קודם של הלומד, רכישת ידע, הבנת ידע, יישום הידע ורפלקציה על ידע. במהלך הפעילות בחצר יש לשים לב לשיום עקרונות אלו. אחת הגישות הנתמכות בכך היא גישתה של הוו הטוענת כי יש ליישם את התאוריה בהוראת המדע לגיל הרך באמצעות חשיפת הילדים לחומרים שונים ולמצבים שונים. חשיבות רבה נודעת לטיפוח סקרנותו הטבעית של הילד ולשימוש בה כדי לקרבו כבר מגיל צעיר להבנת ההתרחשויות הסובבות אותו ולהתעניינות בהן. עיסוקם של ילדים במדע צריך להיות מותאם ליכולתם ההתפתחותית.
המסקנה שעלתה מן העבודה היא כי הפעילות בגינה האקולוגית מזמנת מצבי חקר שונים. כאשר החקר צומח מתוך העניין של הילדים בתופעה שגילו והיא התפתחה לשיח, זהו חקר מזדמן. כדי ללמוד את תהליך החקר מומלץ כי הגננת תעסוק בחקר מתוכנן לפני החקר המזדמן ותתאים אותו לנושאים הנלמדים בגן. עקרונות התיווך צריכים לבוא לידי ביטוי בשיחה של גננת עם ילדי הגן במהלך פעילות בחצר האקולוגית או בסיור בסביבה טבעית.