תוכן תקציר
3 ענף חברות התרופות
4 חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון 5
אפליקציות רפואיות
6 אפליקציית אייקון- הצגה וניתוח
1 0 יתרונות ומטרות עיקריות של אפליקציית אייקון משפטים הצעות לשיפור
1 8
השפעות המערכת על ארגונים אחרים ועל הענף הכלכלי (כולל ניתוח SWOT)
2 3
סיכום
2 6
ביבליוגרפיה
2 7
תקציר בפרויקט זה בחרתי לסקור את תחום האפליקציות הרפואיות וכמקרה מבחן מתוכו את האפליקציה בעברית שהושקה על ידי חברת התרופות יאנסן ישראל, השייכת לתאגיד J&J העולמי.
האפליקציות הרפואיות מציבות אתגרים מורכבים בידי מפתחיהן בשל העיסוק הרגיש בנתונים הרפואיים של המשתמש. מעבר לכך, בשל ההשפעה האפשרית על בריאותו של המשתמש, ארגון המזון והתרופות האמריקני נכנס לתמונה ומנסה לפקח על תחום זה.
בעולם בו ההוצאה על שירותי בריאות הולכת ועולה ותופסת נתח משמעותי יותר בעוגת ההוצאות של כל מדינה, נדרש פיתוח של פתרונות חדשניים אשר יאפשרו אספקת שירותי בריאות בעלות מוזלת ואף עם יעילות גבוהה יותר, בין אם בשל הזמינות שהטכנולוגיה מאפשרת, ובין אם בשל יכולות העיבוד המתקדמות הקיימות במכשירים ניידים.
אפליקציית אייקון אינה אפליקציה מצילה חיים, אלא באה לשפר את איכות חייהם של ההורים והילד הסובל מהפרעת קשב. אפליקציה זו פותחה להשגת מספר מטרות אותן אני סוקר בהמשך, כאשר בראש ובראשונה מטרתה להעלות את ההיענות לטיפול, שבתחום זה של הפרעת קשב נמוך במיוחד ביחס לטיפול במצבים בריאותיים כרוניים אחרים.
מורכבות התכנון וההוצאה לפועל של אפליקציות רפואיות ככלל באה לידי ביטוי באופן די ממצה כאשר בוחנים את אפליקציית אייפון בפרט, ולכן זהו מקרה מבחן שמעניין במיוחד לנתח ולהציע פתרונות לטיפול בו.
סביר להניח, כי עבודת הכנה מדוקדקת יותר המערבת את כל הגורמים שצפויים לבוא במגע עם האפליקציה הרפואית תאפשר את הצלחתה. במסגרת העבודה על פרוייקט זה אנו נחשפים לקשת רחבה של גורמים, מניעים, גופים, אמונות, צרכים, חסמים ועוד השפעות אשר יש לקחתם בחשבון בנוגע לאפליקציות רפואיות.
מהיותה אפליקציית מרשם, משמע, אפליקצייה שניתן להשתמש בה רק תחת רישום של רופא, לא יכולתי להציג תמונות מסך מתוך האפליקציה בפרוייקט זה. ניתן לצפות בתצלומי מסך נבחרים בעמוד ההורדה בחנות האפליקציות (קישורים בהמשך הפרוייקט).
במהלך העבודה ציינתי את מקורות המידע לחלק מהנתונים המופיעים כאן. כל מקור מידע מצוין לרוב רק פעם אחת- בסופה של הפסקה בה מופיע מידע ממקור זה לראשונה.
כל מקורות המידע ממוספרים בהיפר קישור לעמוד האינטרנט המציג אותם במלואם או מקשר לתקציר שלהם. ענף חברות התרופות שוק התרופות העולמי מגלגל במכירות כ- 1 ביליון דולר (נכון ל 2013) (1) והוא מורכב מחברות תרופות אתיות ומחברות תרופות גנריות. מספר החברות הגנריות יותר מהכפיל את עצמו מאז שנת 2000, זאת בעוד מספר חברות התרופות האתיות בעולם לא השתנה משמעותית (
5 ).
חברות התרופות האתיות (לרבות חברת יאנסן) מפתחות ומייצרות תרופות בעצמן (או על ידי רכש של חברות סטארט אפ)- אלו מכונות תרופות מקור. חברות התרופות הגנריות מייצרות תרופות מקור שפג תוקף הפטנט שלהן. ההערכות הן, כי כמחצית מכלל תושבי ארה"ב נוטלים לפחות תרופת מרשם (אתית או גנרית) אחת בכל זמן נתון (7).
10 ענקיות התרופות (חברת יאנסן ביניהן) שולטות היום על כשליש משוק התרופות העולמי. עוגת המכירות שלהן משקפת את חוסר השוויון בעולם. כך, סך מכירות התרופות באפריקה, אסיה ואוסטרליה ביחד שווה בערכו (במכירות) לסך מכירות התרופות באירופה לבדה ועומד על כ- 27%. לשם השוואה, סך מכירות התרופות בצפון אמריקה עומד על כ40% (4). קרוב ל- 80% מכלל התרופות הנבדקות אינן צולחות את שלב הניסויים הקליניים. בהתחשב בעובדה שמחקר ופיתוח של כל תרופה פוטנציאלית דורש משאבים כספיים רבים (מעל מיליארד דולר ברוב המקרים), אפשר להבין, כי חברות התרופות מסכנות הון רב בעת פיתוח תרופה חדשה (10). כך למשל, היקף ההשקעה הנדרשת להבאה לשוק של תרופה חדשה קפץ פי שלושה מאז תחילת שנות ה-90. היקף ההשקעה מביא בחשבון את הכישלונות שחברת התרופות סופגת בממוצע בתהליך המחקר והפיתוח עד להגעה לתרופה יעילה המקבלת את אישור הרשויות.
חברות התרופות האתיות מוציאות כ 20% מההכנסות על מחקר ופיתוח של תרופות מקור חדשות, וכ 35% מההכנסות על קידום המכירות של תרופות קיימות בערוצי שיווק שונים (2).
קשה להעריך את היקף ההשקעה הכספית הנדרשת מחברות התרופות לפעילותן המשפטית, אך סביר להניח, כי זו תופסת נתח משמעותי בעוגת ההוצאות שלהן. חברות התרופות האתיות נדרשות להגן משפטית על הפטנטים הרשומים שלהן בעוד חברות התרופות הגנריות מקפידות לקרוא תיגר על רישומן ותוקפן של פטנטים אלו בפניה לבתי המשפט.
הגנה משפטית על תרופה בפטנט תקפה  ל- 20-
5 שנים, כאשר כ- משפטים שנים מתוך תקופה זו מושקע בפיתוח התרופה ובניסויים הקליניים, מה שמותיר לחברה המפתחת לכל היותר עשר שנים לשיווק בלעדי של התרופה (16).
ענף התרופות ידע תמורות ושינויים רבים מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת (3) מבחינת היקף ההשקעה הנדרשת להבאה לשוק של תרופה חדשה (4), מבחינת ההגבלות הרגולטוריות (5) ומבחינות רבות נוספות.
פעילותן של חברות התרופות סופגת ביקורת רבה מצד הציבור, שכן מדובר על חברות עסקיות לכל דבר שמטרתן השאת רווח על חשבון בריאות הציבור. ממשלות שונות בעולם מבקשות להצר את רגליהן של חברות התרופות בדרכים שונות, לרבות מגבלות על דרכי השיווק (6). ענף התרופות הוא אחד הענפים הבודדים שממשיכים לצמוח גם בתקופות של האטה כלכלית ומספר מקומות העבודה שהוא מספק ממשיך לגדול מעבר ל-3 מיליון עובדים בארה"ב לבדה (7). –