החוג לתולדות ישראל עבודה מסכמת בקורס:
 שואת יהודי מזרח אירופה כיצד נוצרה תשתית להתנגדות בתנאי כיבוש בגטו ורשה?
תוכן עניינים
מבוא -1
פרק 1 : החיים בגטו וההתמודדות -2-4
פרק 2 : התארגנות וההכנות למרד -5-7
פרק 3 : התנגדות מזוינת .8-10 סיכום .11
ביבליוגרפיה -…12
ורשה, עיר הבירה של פולין, הייתה בבחינת בירתה של יהדות פולין. קהילת יהודי ורשה לפני המלחמה הייתה הקהילה היהודית הגדולה באירופה ומרכז חשוב של יהודי העולם בכלל. העיר רחשה פעילות יהודית פוליטית ותרבותית ומשכה אליה אנשי רוח יהודים מכל רחבי העולם והייתה מקום מושבם של המטות הארציים של המפלגות היהודיות ותנועות נוער רבות. ב-1
בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ובזמן קצר כבשה אותה, למעט ורשה. ורשה נכנעה לצבא גרמניה ב-28 בספטמבר 1939, אחרי קרוב לחודש של לחימה ומצור ומותם של אזרחים רבים. קרוב ל-380,000 יהודים היו בעיר הכבושה, שהיוו קרוב לשליש מאוכלוסיית העיר. שגרת חייהם של יהודי ורשה השתבשה  עוד לפני פרסום הצווים האנטי-יהודיים הרשמיים של הגרמנים וביניהם הקמת הגטו. יהודים נלקחו לעבודות כפייה תוך כדי התעללויות פיזיות ונפשיות, חנויות ובתי עסק נשדדו, נכסים ובתי מגורים הוחרמו. באוקטובר 1939, פקדו הגרמנים על הקמת מועצת יהודים – יודנראט – ועל אדם צ'רניאקוב הוטלה משימת הרכבתה. היודנראט נועד  לספק את דרישות הגרמנים מחד ולספק פתרון לבעיות הרבות של היהודים מאידך. הוקם שרות הסדר היהודי, קרי המשטרה היהודית, שהייתה כפופה ליודנראט. חיי היהודים הפכו בלתי נסבלים בכל יום שעבר, אך גם האמינו כי זהו עניין של זמן, ענן שחור שחייב לחלוף מתישהו והחיים ישובו להיות כשהיו. היהודים לא האמינו כי תיתכן השמדה של העם היהודי ולכן גם לא היה כמעט כל סימן להתנגדות מצדם. בחלוף הזמן, כשידיעות אמינות על רצח המוני של יהודים במזרח החלו מתפשטות בגטו, החלה הבנה איטית והדרגתית כי גם גורלם של יהודי ורשה עלול להיות דומה. הקולות שקראו כי יש צורך לעשות מעשה גברי. אם עד עתה עיקר תשומת הלב הוקדשה למאבק על הקיום הפיזי ושמירה על דמותם הרוחנית והנפשית של היהודים, כעת תופס את מקומו מאבק אחר. מתחיל מאבק עיקש ועמוס קשיים לבניית תשתית להתנגדות וללחימה.