מבוא לתקשורת המונים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , ,
ציון 97
שנת הגשה 2014
מספר מילים 1629
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן)
1 2
ציון :
97
שאלה 1 – פרק 5
א. אסכולת פרנקפורט מתבססת על המרקסיזם ושאלת המוצא שלה היא מדוע השינוי החברתי שמרקס חזה עדיין לא התממש? זוהי גישה ביקורתית, והיא תולה את האשמה בתקשורת ההמונים.
לפי האסכולה, תרבות ההמונים, המועברת דרך תקשורת ההמונים, מקדשת את המציאות החברתית הקיימת ומאדירה אותה.
התכנים המועברים משמרים ומחזקים את המצב הקיים ובכך מונעים כל אפשרות של שינוי חברתי.
התכנים התרבותיים לא מדברים על הדבר החשוב ביותר – המצב הלא שוויוני בין המעמדות, אלא ממלאים צרכים כוזבים אצל הקהל (בידור, הפגת מתח) והצרכים האלה מסופקים מידית על ידי התכנים המועברים בתקשורת. הטענה היא שהתכנים הללו משמשים לשני מטרות – להסחת דעת (אם הקהל יתעסק בתוכניות ריאליטי, בספורט ובאמצעי בידור שונים אחרים, הוא לא יתעסק במצוקה הכלכלית ולא יפעל לביצוע שינויים) ולסיפוק אשליה של שוויון חברתי (שלא כמו בעבר, שהתרבות הייתה נחלת העשירים, היום כולם נחשפים לאותם תכני תרבות, משום שהתרבות היא עממית יותר, בתוך התרבות כולם שוויוניים ולכן אין  שום צורך לבצע שינויים).
טענה מרכזית נוספת היא שתרבות ההמונים עוברת תהליך של מסחור. המוצרים התרבותיים (רעיונות, דימויים, סמלים) המועברים בתקשורת מוצגים כסחורה והופכים למותגים שניתן לשווק ולמכור. כל רעיון הופך למותג, כל סמל תרבותי חדש זוכה למוצרי צריכה (חולצה, יומן, תיק גב) והמטרה מאחורי זה, היא לעשות רווח כלכלי. בעקבות זה, הקהל מורגל לחשיבה צרכנית וא-פוליטית. כלומר, התכנים הרדודים לא מעודדים מחשבה פוליטית, אלא מעודדים את הקהל לקנות מוצרי צריכה כדרך לסיפוק מהיר של הצרכים האמתיים שלו. מכל האמור ניתן לסכם שהתוצאה היא שתעשיית התרבות יוצרת תודעה כוזבת של הצרכנים בנוגע …