"עבודת סיכום" בקורס תקשורת במגזר החרדי בישראל שאלת חובה (30 נקודות)
1 .א. המאפיינים המרכזיים של החברה החרדית הם:
מסורתיות – החברה החרדית היא חברה מסורתית וזה בא לידי ביטוי בפולחן שמתקיים בעיקר בבית כנסת, בהופעה החיצונית (לבוש, זקן, תספורת) ובזיקה לשפת האידיש (פרידמן 1991), אך זה משתנה מזרם לזרם למשל הליטאים מדברים עברית הכוללת סלנגים והחסידים מדברים אידיש ועברית שוטפת.
חרדים הם שמרנים המאמינים שהעבר מכתיב את ההווה ואת העתיד ויש להנחיל את אמונתם וקיום המצוות לדורות הבאים, אך המסורת שקיימת כיום התפתחה רק בשלהי המאה ה-19 על רקע
תהליכי המודרניזציה, המהפכה התעשייתית והמעבר מהכפרים לערים וככל שהמודרניזציה התפתחה כך גם החילון. תהליכים אלו הביאו לחרדה בקרב החרדים וכתוצאה החריפו את הקפדת הדתיות וזה בא לידי ביטוי בהסתגרות של הקהילה למשל בתחום החינוך, החרדים התנגדו ללימודים כללים ודגלו בכך שיש ללמוד תורה בישיבות גדולות על מנת לקיים את המשכיותה של הדת (פרידמן 1991).
דתיות מקפידה – בעקבות החרדה שהתפתחה בעקבות המודרניזציה והחילון, החרדים חרדים לשמירת המסורת ועל כן מאוד מקפידים על קיום מצוות. הקפדה זו מתבטאת בקיום המצוות במלואן ובמדויק (פרידמן 1991). קיום מצוות התחיל מהמצוות שניתנו למשה מסיני ונכתבו בתורה ועם הזמן המצוות כל הזמן הוחמרו.
החרדה הביאה למערך פיקוח חברתי הדוק בקרב החרדית על מנת לשמור על הגבולות ולשמור על המסורת ושמרנות, זה הביא לרמה גבוהה של ציות ומחויבות, למשל, בישיבות נמצא "משגיח" שתפקידו לבחון כל העת את רמת הרוחנית של הבחורים. המגורים המשותפים בישיבה ואחר כך בשכונות חרדיות יוצרים מטיבם פיקוח הדוק (לב-און ובן שחר
2 009).  מחויבות ללימוד תורה – בחברה החרדית יש מחויבות ללימוד תורה, יהודים הקפידו ללמוד תורה לאורך כל ההיסטוריה, בייחוד בישראל בעקבות הסכם "תורתו ואמונתו" שנחתם מקום המדינה ואפשר לחרדים לא להתגייס על מנת שיוכלו ללמוד את התורה אך נאסר עליהם לעבוד, רק מי שמתגייס רשאי לעבוד חוקי. מחויבות זו הביאה לכך שרוב הגברים החרדים בישראל לא עובדים, המשפחות חיות בעוני, המדינה עוזרת קצת בקצבאות והאישה יצאה לעבוד (נריה-בן שחר 2008; פרידמן 1991).
אנטי ציוניות – לפי פרידמן (1991) הם אנטי ציונים בעיקר בגלל שהם מאמינים כי קיומו של עם היהודי הוא בעל משמעות רק במידה והוא מאמין בתורה והחרדים ראו בציונים חילונים ושהם הקימו ישות לאומית חילונית בארץ ישראל, החרדים יוצאים נגד זה וטוענים שזו כפירה. החרדים רואים בציונים כגורם מרכזי בתהליך החילון בעקבות הגיוס שנעשה לתנועות נוער ציוניות מן החברה הדתית מסורתית. בנוסף, האנטי ציוניות התגברה בגלל שהחרדים נאלצו להגיע עם הציונים להסדר בגלל ההתמוטטות של החברה היהודית באירופה.
רבגוניות – ישנה רבגוניות בחברה הישראלית, הם לא רק לובשי שחור. הרבגוניות נובעת בעיקר בגלל תת חברות רבות, כגון – חסידים, ליטאים, העדה החרדים, חוזרים בתשובה, ברסלב וחב"ד. השוני נובע בלבוש – הם לובשים שחור, אבל שחור ששונה מקבוצה לקבוצה, אלו הבדלים קטנים, אך החרדים מזהים את שיוכו של כל חרדי על פי לבושו (לוי 1989), בשפה – העדה החרדית דוברת רק אידיש לעומת זאת הליטאים והחסידים מדברים עברית, בצורת החיים שלהם – הליטאים הם יותר מודרניים ומשתייכים למדינת ישראל והחרדים לא מכירים במדינת ישראל, גם בהלכות ישנו שוני מקבוצה לקבוצה.
גלותיות – זה קשור לאנטי ציוניות של החרדים, הם מרגישים שהם חיים כאן בישראל בגלות בין יהודים חילוניים, והם חיים כמעין תרבות מובלעת בישראל, הקיצונים הם העדה החרדית שלא מכירה במדינת ישראל, הם לא דוברים עברית רק יידיש, לא רוצים לקבל תעודת זהות, הם מחכים לבואו של המשיח (סיוון 1991).
אמונת חכמים ודעת תורה – התפיסה שהרבנים הם המתווכים בין היהודים לבין אלוהים, זה בא לידי ביטוי בכך שהם מפרשים את הטקסטים ויש להאמין בפירוש שלהם ובמה שהם מצווים והחרדים מבקשים אישור מהרבנים על כל פעולה בנושאים כגון כשרות ואף נושאים אישיים.
ב.
הדגימו באמצעות שני פריטים השייכים לתקשורת החרדית (עיתונים, אתרי אינטרנט חרדיים) לפחות שניים מהמאפיינים–