"התקשורת במהלך מבצע עופרת יצוקה" מבוא ורקע תיאורטי מבצע עופרת יצוקה הוא מבצע צבאי שלצה"ל ברצועת עזה שנמשך כשלושה שבועות עם יציאת כוחות ישראל מהרצועה. מטרתו הייתה לפגוע בממשל חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר ולאורך זמן סביב רצועת עזה. בדומה לכל מבצע ומלחמה, סיקרה התקשורת את המתרחש בשדה הקרב. עבודה זו תעסוק בסיקור המבצע על ידי התקשורת הישראלית לאורך המבצע ובהתייחסות לשלוש סוגיות:
ביקורת על התקשורת בעת מלחמה, מסגור והצגת הפלסטינאים בתקשורת הישראלית ותפיסת תפקיד העיתונאים.
עד מלחמת יום הכיפורים, התקשורת הישראלית הייתה מגויסת לשלטון ונמנעה מלהעביר ביקורת בנושאי צבא וביטחון. השינוי בתקשורת הישראלית החל עם חשיפת מימדי מחדל מלחמת יום הכיפורים, שבין היתר הייתה אחראית לו התקשורת, בשלב זה החלה התקשורת לבקר את עצמה ואיבדה את האמון בצמרת הפוליטית והצבאית. מלחמת לבנון שהתרחשה בשנת 2006 הביאה לשיא את הניגודים הפנימיים הקיימים לגבי ביטחון לאומי ותקשורת וחשפה את הבעייתיות של התנהלות התקשורת בעת מלחמה (ויימן, 2006). בעופרת יצוקה מצאנו כי, התקשורת הראתה התגייסות לטובת המלחמה, במיוחד בימיה הראשונים, כמו כן, הראתה תמיכה בעורף ופעילות הצבאית והמדינית.
לפי ליבס וקמפף 2006 , ניתן לראות כי כאשר הצבא נלחם, הציבור מצפה מהתקשורת לתפקד  בהתאם לאינטרס הציבורי.   לתקשורת תפקיד כפול להדגיש את חשיבותו ועמידותו של עורף, יחד עם הצלחת צה"ל בקרב.  יש לתמוך בעורף על מנת שימשיך לתת לצבא את מרחב הפעולה הרצוי. דבר דומה מצאנו בניתוח המהדורות, בעופרת יצוקה, התקשורת התגייסה למען העורף, העלתה וחיזקה את דימויו והרבתה בסיקור אזרחים וחיילים פצועים שלא הראו חשש והביעו תמיכה במבצע.
לוי (1992), טוען כי האינתיפאדה מוצגת דרך פריזמה של חוק וסדר ובכך מצומצם הסכסוך הישראלי פלסטינאי למונחים של אלימות.
האינתיפאדה וטרור מוסברים כסיבה לסכסוך ולא כאחד הסימפטומים שלו. במבצע עופרת יצוקה בדומה למאמר מעשים של פלסטינאים מתויגים כאלימים לעומת של ישראלים המתויגים כהפעלת כוח לגיטימי וכתגובה לאלימות פלסטינית.
מחקרים רבים מעלים את הטענה כי בזמן מלחמה וטרור חלה בקרב העיתונאים מגמה לפיה הם נוטשים את הנורמות העיתונאיות. ערכים ונורמות כגון: ניטרליות, אובייקטיביות ועובדתיות מתחלפים בנאמנות ופטריוטית למדינתו של העיתונאי כאשר לעיתים רבות הוא נמצא בדיסוננס בין האומה שלו למקצועו (zandberg&naiger
2 005).
במבצע עופרת יצוקה, ניתן היה לראות את הפטריוטיות של הכתבים והפרשנים בשטח ובאולפן. חשוב לציין כי רוב העיתונאים בעיקר במדינת ישראל היו אנשי צבא ולכן יכולת ההזדהות שלהם עם החיילים היא מאוד ברורה.
לקחים רבים הופקו ממלחמת לבנון השנייה ויושמו במבצע "עופרת יצוקה". יחד עם זאת, גם במבצע זה, לא ניתן לומר כי התנהלות התקשורת הייתה נאמנה באופן מוחלט להגדרות תפקידיה וביניהן: סיקור אובייקטיבי המציג את שני צידי המטבע של האירוע. וזאת נציג בגוף העבודה.
שיטת המחקר שלנו היא שיטת ניתוח תוכן. נותחו ארבע מהדורות חדשות של ערוץ 10 בזמן מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר- ינואר
2 008-2009. המהדורות שנותחו בעבודה היו גם בימים הראשונים ללחימה וגם בימיה האחרונים.  ניתוח המהדורות הסתמך על חמישה מאמרים וכתבה מקוונת אחת בנושא שלוש הסוגיות שנותחו בעבודה.