הפתעת מלחמת יום כיפור- ההיבט התרבותי "השתקפות הלך הרוח הקולקטיבי בספרות הילדים בין השנים 1967-1973" בקורס:
"הפתעת מלחמת יום הכיפורים- המימד התרבותי" תוכן עניינים
מבוא  1
פרק 1. ישראל לאחר מלחמת ששת הימים  4
1 .1 היבט  צבאי 4
1 .2 היבט מדיני 5
1 .3 היבט לאומי 6
פרק 2. ספרות הנוער- צוהר תרבותי 9
2 .1 מיליטריזם תרבותי 9
2 .2 ספרות ילדים כסוכנת חברות   10
2 .3 ספרות ילדים כראי 12
פרק 3.  מבוא
לניתוח קורפוס המחקר  מנהל עסקים
3 .1 שיקולים בבחירת הקורפוס  מנהל עסקים
3 .2 מבנה הקורפוס  מנהל עסקים
3 .3 מודל ניתוח הקורפוס  משפטים פרק 4. ניתוח הקורפוס  16
4 .1 חסמב"ה ונערי ההפקר  16
על סדרת הספרים  16
חסמב"ה ונערי ההפקר- תקציר העלילה  16
מנהיגות   19
4 .2 אש על פני המים  20 תקציר העלילה  20 ניתוח תמטי 21
סיכום  27
רשימת מקורות   28
רשימת נספחים  29
1 . גבולות מדינת  ישראל לאחר 67' 29
2 . מצעד צבאי בתל-אביב 1965 חגיגות יום העצמאות   30
3 . רוח צה"ל  30 "אסור לסמוך על ניצחונות העבר ואסור לסמוך על חולשתו של האויב. המנצח בעבר יכול להיכשל בעתיד, כמו שקרה לצרפתים במלחמת העולם השנייה… ועלינו להיות ערוכים למלחמה שתבוא ולא לזאת שכבר עברה". ב-5 ביוני 1967 בשעות הבוקר המוקדמות פרצה מלחמת ששת הימים מלחמה שעתידה הייתה לשנות את פני החברה הישראלית, לטוב ולרע.  בהתקפה כבדה של מטוסי חיל האוויר, הלמה ישראל בשדות התעופה של מצרים ונטרלה את הצבא המצרי. באותו הזמן החלו כוחות ירדניים בהפגזות ובהתקפות אוויריות אל מעבר לקו שביתת הנשק עם ישראל וחיל האוויר הישראלי נקט באסטרטגיית ההפצצה אווירית גם מול צי המטוסים הירדני.  תוך כדי כך המשיכה סוריה להפגיז יישובים ישראליים; בו ביום הותקפו שדות תעופה סוריים וחיל האוויר הסורי הושמד ברובו. ישראל מצאה עצמה מותקפת בשלוש חזיתות בו זמנית. ב-8 ביוני הצטרפה לבנון רשמית למלחמה, אולם חוץ משיגור מטוס אחד או שניים לא השתתפה באופן פעיל בקרבות. זאת בנוסף לכוחות תגבור ששלחה עיראק למצרים.
האיום הצבאי שריחף על ישראל מומש במלואו – כל צבאות ערב פנו נגדה, הרעה נפתחה מצפון והתפשטה לכל רוחות השמיים.
הייתה זאת מלחמה של מעטים מול רבים, מלחמה בסגנון של דוד וגוליית.  ואולם, כמו בסיפור התנ"ך המפורסם, הצליחה ישראל הקטנה והצעירה, לא רק לעמוד מול אויביה, אלא  להכריע את המלחמה בתוך שישה ימים כאשר היא הכפילה את גודלה פי שלושה.  יש שיטענו שמדובר באלמנט ניסי, אחרים יצביעו כי לישראלים בניגוד לצבאות ערב, היה הכול להפסיד. מדינתם, שהוקמה בדם, יזע ודמעות לאחר 2000 שנות גלות עמדה על כף המאזניים. יהיו אשר יהיו הסיבות היה זה ניצחון צבאי שכמוהו לא ראה העולם מימיו. זוהי מלחמה שעתידים היו ללמוד אותה באקדמיות צבאיות ברחבי העולם.
ישראל  הביסה את צבאות ערב בניצחון עוצמתי וחד משמעי, ובכך מיתגה את עצמה  כצבא החזק ביותר במזרח התיכון. עם סיום מלחמת ששת הימים החלה תקופה חדשה לעם ישראל, תקופה שבה כל העבר, ההווה והעתיד נדחסו לחוויה קולקטיבית כמעט רוחנית:
"אלף שנים הצטמצמו לרגע, ושעה אחת נתעמסה במשקל של דורות". הכרות עם  ההיסטוריה הארוכה והסבוכה של העם היהודי, אלפיים שנות גלות, שנות רדיפה אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה היהודית, כל אלה יכולים לחבר אותנו לחוויה שעברה על אזרחי ישראל, שרובם היו עולים חדשים שקיוו להתחיל את חייהם מחדש בארץ הקודש. לראשונה, היהודים, הנודדים, נטולי מדינה במשך עשרות בשנים, הצליחו לעמוד מול אויבים מבחוץ. לא עוד הובלו כ"צאן לטבח" אלא אומה שיש לה את היכולת להגן על עצמה גם למרות ועל אף חולשתה המספרית והטכנולוגית. ואמנם, כיהודים הגדלים לתוך האתוס הציוני, קל מאוד להבין את שיכרון החושים שפשט בעם. אולם, לא רק בעם פשט, אלא בצמרת ההנהגה הצבאית, המדינית, באנשי הרוח והאינטלקטואלים, באנשי הספר והתרבות. יש הטוענים כי הייתה זו תקופת הנורמאליות של ישראל, אחרים טוענים כי הייתה זו שאננות שדבקה בעם.  במסגרת מחקרית זו, אבקש לבחון את הלך התרבותי ששרר בעם ישראל בתקופה שבין סיום מלחמת ששת הימים לבין פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, תוך ניסיון לענות על השאלה, מהו האתוס המשתקף בספרות הילדים באותה תקופה וכיצד הוא תרם לאלמנט הפתעת מלחמת יום הכיפורים.  על מנת לענות על שאלה זו, אציג תחילה את המצב בישראל מנקודת מבט צבאית, לאומית ומדינית. בפרק השני אציג תפקידה של הספרות באופן כללי וספרות הילדים בפרט, בעיצוב הלך הרוח התרבותי ובביסוס המיתוס והאתוס של מלחמת ששת הימים. בפרק השלישי אנתח מספר יצירות ספרותיות בניסיון לבחון את השתקפות הלך הרוח הקולקטיבי ששרר בישראל ותרם שלא מדעת, להפתעת מלחמת יום הכיפורים. אסיים בדיון בשאלת המחקר, וכן לבסוף אשרטט את מסקנותיי כפי שהן עולות מקורפוס המחקר הנוכחי.