עבודת סמינריון בנושא "הקשר בין אקלים חברתי ומוטיבציה ללמידה" השוואה בין מסלולי הלימוד תקציר במחקר זה ביקשנו לבחון את הקשר בין מוטיבציות בלמידה לבין האקלים החברתי בכיתה, תוך השוואה בין מסלולי לימוד שונים.שיערנו כי יימצא קשר בין תפיסת האקלים החברתי לבין המוטיבציות בלמידה וכן כי יימצאו הבדלים בין המינים ובין המסלולים השונים בתפיסת האקלים החברתי.  אוכלוסיית המחקר כללה 40 תלמידים מכיתות יא" וי"ב הלומדים במגמות פסיכולוגיה/סוציולוגיה ופסיכולוגיה/כלכלה. כלי המחקר הורכב משאלון שבדק תפיסת אקלים חברתי וכן מאפייני מוטיבציה בלמידה. השאלונים הועברו בעת שהות התלמידים בשיעורי המסלול שלהם. מן הממצאים עלה כי אין קשר בין מוטיבציות בלמידה לבין תפיסת האקלים החברתי, זאת למעט הקשר שבין מעורבות סבילה בלימודים לבין תפיסה חיובית של אקלים חברתי.
בנוסף, בניגוד למשוער, לא מצאנו הבדלים בין נשים וגברים וכן בין מסלולי הלימוד בכל הנוגע לתפיסת האקלים החברתי. תוכן                                           מבוא   1
פרק 1.
רקע תיאורטי  2
1 .1. אקלים בית ספרי. 2
2 .1 אקלים חברתי. 3
1 .3. אקלים כיתה והשלכותיו 4
1 .4 מוטיבציה ללמידה.. 5
1 .4.1 מוטיבציה- מסגרת מושגית.. 6
1 .4.2
מוטיבציה פנימית מול מוטיבציה חיצונית.. 7
1 .5  הקשר בין אקלים החברתי ומוטיבציה בלמידה.. 7
1 .5.1 מוטיבציה בלמידה והבדלים בין המינים.. 9
1 .6 שאלת המחקר והשערות המחקר. 10 פרק 2.
השיטה   11
2 .1 המדגם.. 11
2 .2 כלי המחקר. 11
2 .3 הליך. 12
פרק 3.
הממצאים   13
דיון וסיכום   16
מגבלות המחקר. 17
המלצות למחקרי המשך. 17
ביבליוגרפיה   18
נספחים. 21
נספח א'- שאלון לתלמיד. 21
לאקלים הלימודי-חברתי ערך רב בתהליכי ההוראה והלמידה בכל מסגרות החינוך. התחום החברתי בלמידה מהווה חלק בלתי נפרד ביצירת האקלים הלימודי ואף נמצא כבעל משקל רב בהצלחה בלמידה (Katz & Aspden, 1999). למידה משותפת במסגרת קבוצתית יוצרת באופן בלתי נמנע קשרי גומלין ותחושת התלכדות (Hiltz, 1995). היחסים החברתיים הנוצרים בתוך קבוצת למידה מהווים חלק חשוב בלמידה, שכן האינטראקציה החברתית משפיעה על איכות האינטראקציה בתהליך הלמידה הכולל ועל תוצאות הלמידה. יחסים חברתיים בתוך קבוצת הלמידה עשויים לשפר את יחסי הגומלין בין חברי הקבוצה ובכך לסייע ליעילות בשיתוף פעולה לימודי.             אווירה חברתית בתוך קבוצת לימוד נוצרת בדרך כלל באופן הדרגתי כאשר חברי הקבוצה לומדים להכיר אחד את השני. במהלך הזמן נוצרות אינטראקציות חברתיות ויחסי חברות שמידת העוצמה שלהם עשויה להכתיב את מידת ההנעה לחלוקת מידע עם חברי הקבוצה. במהלך הזמן מתפתחת תחושת שייכות לקבוצה המשפיעה גם היא על מידת המעורבות, שביעות הרצון והצלחתו של התלמיד (Gatfield,
1 999).
תחושת השייכות לקבוצה היא מדד המשפיע על המעבר של תלמיד מסטטוס של צופה לסטטוס של משתתף. באופן כללי, מרבית המחקרים מציינים את חשיבות העמדות והתחושות של תלמידים כלפי הסביבה החברתית בה הם לומדים, המהוות גורם משמעותי בניבוי הישגיהם (Fox. Barron & Schmuck, 1966)  במסגרת המחקר הנוכחי, נבקש לבחון את השאלה, האם יש קשר בין האקלים החברתי כפי שהוא נתפס על ידי התלמיד לבין המוטיבציות שלו בלמידה? בנוסף, נבקש לבחון האם ישנם הבדלים בתפיסת האקלים החברתי בין מגמות לימוד שונות (פסיכולוגיה/סוציולוגיה לעומת פסיכולוגיה/כלכלה) בבתי ספר תיכון