ממן 13
הממ"ן טוב אך בחלקו לא ממוקד בנשאל.
השתדלי לדייק יותר במענה לדרישות, המון הצלחה J  מיכל אינטליגנציה רגשית שאלה 2 30/30 תשובה טובה מאוד א.      השערות המחקר המתוארות במאמר הן:
1.      במצבי לחץ בני נוער בעלי א"ר גבוהה יתמודדו בצורה יעילה יותר ואדפטיבית יותר מאשר בני נוער בעלי א"ר נמוכה (בעלי א"ר גבוהה ישתמשו באסטרטגיות התמודדות ממוקדות בבעיה ובעלי א"ר נמוכה ישתמשו באסטרטגית התמודדות נמנעת), וכתוצאה מכך גם תחושת הרווחה שלהם תהיה רבה יותר.
2.      תמיכה חברתית תהיה גורם מתווך בקשר שבין רמת הא"ר לבין תוצאות התמודדות אדפטיביות.
ב.      לפי  ממצאי המחקר לבני נוער בעלי א"ר נמוכה אין מיומנויות רגשיות מפותחות שיכולות לעזור להם להבין את הרגש, ממה הוא נובע מה משמעותו ואיך לווסת אותו, ולכן הם נוטים לפנות להתמודדויות לא אדפטיביות, התמודדויות נמנעות, שהן אכן מפחיתות את הלחץ בטווח המידי אך לא פותרות את הבעיה לטווח הארוך, למשל שימוש בסמים או באלכוהול מפחית את הלחץ באופן זמני, אך יוצר יותר בעיות לטווח הארוך, ולכן התמודדות של בעלי א"ר נמוכה עם מצבי לחץ היא פחות אדפטיבית מהתנהגות של נערים בעלי א"ר גבוהה.
לגבי התמודדות של בעלי א"ר גבוהה עם מצבי לחץ לא נמצאה אסטרטגיית התמודדות ספציפית שהיא יותר טובה ומאפיינת התמודדות של בעלי א"ר גבוהה, כנראה שנדרשות גמישות ויצירתיות שמאפשרות את בחירת האסטרטגיה המתאימה.
כמו כן בהתבסס על מספר מחקרים טוען המאמר שא"ר גבוהה גורמת לקשרים חברתיים ענפים יותר מאשר אצל בעלי א"ר נמוכה, ולכן בעלי א"ר גבוהה נפגעים פחות ממצבי לחץ, יש להם תמיכה חברתית שמסייעת להם להתמודד עם ההשלכות השליליות של מצבי הלחץ בצורה אדפטיבית יותר.יפה מאוד