מבוא
עובדים סוציאלים מתמודדים עם דילמות מוסריות כל הזמן. בעבודתנו היום יומית אנו משתדלים לעזור ולטפל באנשים שנמצאים במצוקה כלשהי וזקוקים לעזרתנו. במצב זה מתעוררות דילמות טיפוליות אשר רבות מהן קשורות לכבוד האדם ופרטיותו.
אנו עוסקים רבות בשאלה כיצד נוכל לשמור על כבוד האדם מחד ועל החברה אותה אנו מייצגים מאידך. השאלה שעולה היא למי המחוייבות שלנו: ליחיד הפונה לעזרה או לציבור שמטעמו נשלחנו? ישנם מצבים בהם השאלה הזאת מתחדדת, ואף מעוררת לא רק שאלות בתחום האתיקה, אלא גם שאלות בתחום החוק והמשפט. במאמר זה אנסה לדון בפן אחד של שאלה זו. החובה לשמור על סודיות המידע ובכך לשמור על כבוד האדם, זכותו לפרטיות וחירותו של היחיד לעומת חובותינו כמחזיקים במידע, לדווח עליו כאשר יש סכנה שאחרים יפגעו מאותו אדם או מדרך התנהגותו. נשאלת השאלה עד כמה הסודיות כערך, חשובה לטיפול באדם ולכבודו? מה חושב המחוקק על כך?
כיצד הוא מתמודד עם שאלה זו לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לעומת הצורך של המחוקק להגן על החברה בה אנו חיים.
אתמקד בשאלת הסודיות דרך המקרה של נהיגה וסמים שלקוח מעבודתי היום יומית במרכז לטיפול בנפגעי סמים בחיפה. בעבודתי אני נתקל בנהגים המשתמשים בסמים וייתכן שמסכנים בכך את הנהגים האחרים שאיתם על הכביש.
אמקד את השאלה בסוגיית המטופלים המקבלים מתדון כטיפול רפואי. והיא: האם גם אז הם נמצאים בקטגוריה של משתמשים בסמים או שיש בכל זאת שוני? אבדוק מה נכתב ונאמר על כך במקומות שונים בעולם. לבסוף אתייחס באופן אישי ואביע את דעתי בצורה ביקורתית תוך כדי דיון בנושא מנקודת מבטי כמטפל וכאזרח שהוא ומשפחתו נוסעים בכבישי הארץ והם חלק מאותה חברה שעליה אנו רוצים להגן.
אני מקווה שמאמר זה יהווה גירוי להמשך הדיון בסוגיה החשובה של סודיות כערך בכלל והדרך שבה החוק משרת (או אינו משרת) את העובדים הסוציאליים בפרט.
התמכרות לסמים והשלכותיה בשני העשורים האחרונים גברה הדאגה בציבור בישראל ביחס לתופעת השימוש בסמים פסיכואקטיביים. תופעה שבעבר היתה מוכרת רק בקרב שכבות מסוימות בציבור, בעיקר בשכבות המצוקה, מוכרת כיום בכל שכבות האוכלוסיה (טייכמן, 1989). רבים מאיתנו משתמשים בסמים כל הזמן; מעשנים סיגריות, שותים משקאות אלכוהוליים, נוטלים תרופות משככות כאבים ותרופות הרגעה שונות להפחתת חרדות. ישנם גם המשתמשים באותם סמים הנקראים סמים קשים המוגדרים בפקודת הסמים (1973).
בעבודתינו בטיפול בנפגעי סמים, אנו מטפלים באותם אנשים המוגדרים מכורים לסם שאינם יכולים לתפקד תפקוד יומיומי ללא השימוש בסם לו הם מכורים. אך יותר מכך, המכורים בהם אנו מטפלים מכורים לסמים שמשנים את מצב תודעתם, כך שאין דרך לחזור ממצב התודעה השונה עד התפוגגות הסם מהגוף – להבדיל מהתמכרויות לחומרים רבים ולהתנהגויות שונות בהם שינוי מצב התודעה מזערי