תוכן עניינים:
מבוא –…
3-4
הבחנה בין צידוק לפטור .
4-5
הבחנה בין עבירה להגנה .
5-7
תיקון חוק ההגנה העצמית-חוק דרומי –. 7-8
התנאים לטענת ההגנה העצמית – 8-9
הגנה עצמית בנסיבות של אלימות במשפחה … 9-10 הגנה עצמית באמנויות לחימה -. 10-11
הגנה עצמית של מדינה .
12-מנהל עסקים הגנה עצמית באנגליה …
משפטים-17
הגנה עצמית בארה"ב …
17-22
התנגדות למעצר בלתי חוקי — 23-24
הגנת הצורך .
24-27
הגנת הכורח .
27-28
הגנת הצידוק
28-29
סיכום —
29-30 ביבליוגרפיה .
30-31
בסמינריון זה אעסוק בעיקר במונח הגנה עצמית. שכן הגנה עצמית נוגעת בעיקר להגנה על הגוף/החיים ופחות נוגעת להגנה על רכושו של האדם. ישנם כל מיני סוגים וסייגים שבהם החברה מתירה להשתמש בהגנה עצמית ככוח התקפה שעליהם אדון בסמינריון זה. לפיכך, יש הטוענים שהמונח הגנה פרטית זהו מונח יותר משקף. יצוין כי השימוש במונח הגנה פרטית מקובל גם במשפט האזרחי בתחום דיני הנזיקין. ההגנה הפרטית היא סייג לפליליות המעשה.
אילו נעשה המעשה בתנאים רגילים הייתה מתגבשת עבירה פלילית. לצידם של סייגי הכורח והצורך מהווה ההגנה הפרטית אחד משלושת הסייגים לאחריות פלילית  המכונים אילוצים. מקובל שהסיטואציה המשותפת לסייגי האילוץ היא של סכנה מיידית לאינטרס לגיטימי מסוים, המאלצת את העושה לפגוע באינטרס אחר כדי להציל את הראשון . בהגנה הפרטית מדובר בהפעלת כוח מגן ובפגיעה בתוקף המבצע תקיפה בלתי חוקית, כדי להדוף תקיפה זו ולהציל אינטרס לגיטימי מסכנת פגיעה הנשקפת מהפגיעה. ישנם  דרישות בסיסיות של נחיצות הפעלת הכוח המגן ושימוד בכוח המינימאלי הדרוש. השאלות המרכזיות הן כיצד בדיוק להגדיר את דרישת הנחיצות ומהו תוכנה הראוי. ישנה דרישה נוספת של פרופורציה, כלומר שיהיה יחס סביר בין התקיפה לבין ההתגוננות. שתי דרישות היסוד (הנחיצות והפרופורציה) מובילות לשאלה מרכזית שהיא חובת הנסיגה של הנתקף.
עוד סוגיה מעניינת- הדי בהתקיימות הנסיבות האובייקטיביות כדי להצדיק את המעשה או שיש לדרוש גם ייסוד נפשי מסיים כגון: מודעות של העושה לאותן נסיבות אובייקטיביות. ואולי אפילו בכך לא דיי ויש לדרוש שפעולתו הייתה במטרה להתגונן? בפרשת עסלה  אדם יצא את ביתו בערב ואם צאתו מסר לאישתו את הרובה שלו לצורך התגוננות מפני זרים. בחצות הלילה התעוררה האישה משנתה לקול דפיקות על הדלת. שאלותיה "מי שם?" לא נענו אלא אלמוני ניגש לחלון ופתח את התריס. האישה דימתה כי גבר זר מנסה לפרוץ לביתה ולאנוס אותה, נבהלה מאוד, נטלה את הרובה וירתה 3 יריות קטלניות דרך התריס התברר כי המנוח היה לא אחר מאשר בעלה, אשר שב לביתו שתוי אך לא מסוכן. היש לפתור מאחריות פלילית גם מתגונן התועה לחשוב שתוקפים אותו ומבצע מה שקרוי  הגנה מדומה? א' הולך לתומו ברחוב ומותקף על ידי ב' המצויד בסכין ומנסה לדקור אותו. נניח שאין בכוחו של א' להתגונן בעצמו. האם מותר לאדם שלישי להיחלץ לעזרת הנתקף ולפגוע בתוקף? האם מוצדקת ההגנה על אדם אחר?
המקרים והדוגמאות שהובאו בפרק המבוא
עמדנו על קצה המזלג על חלק מהתנאים הנדרשים להתגבשות סייג ההגנה פרטית. כמובן שקיימים תנאים רבים נוספים וכולם מעוררים שאלות קשות. בהלכה היהודית קיים הכלל:" הבא להרגך השקם להרגו" לעיתים תכופות אף התייחסו אל ההגנה הפרטית כאל דבר המובן מאליו, יש הרואים את ההגנה הפרטית כאילו נחקק ע"י הטבע ולא ע"י אדם. יודגש, כי מעבר להסכמה הבסיסית המקובלת על עצם קיומה של זכות להגנה פרטית, ישנן מחלוקות רבות וקשות בנוגע לתנאיה של זכות זו. בהעדר קריטריון מוסכם להכרעה בהן, המצב החוקי הקיים בשיטות משפט שונות הוא מעורפל ורצוף סתירות פנימיות.
על ההצדקה לקיומה של ההגנה העצמית, עמד השופט לנדוי בע"פ 410/71 מרדכי הורוביץ נ' מדינת ישראל: "אדם הנקלע על לא עוול בכפו אל תוך מצב של צורך לעמוד על נפשו או למנוע נזק חמור מעצמו או מאלה שלשלומם הוא אחראי, מותר לו לנקוט אמצעים ראויים לשם הדיפת סכנה כזאת, גם בדרך עשיית מעשים שבדרך כלל אסורים באיסורי החוק הפלילי".
כפי שנראה, ההכרעה בדבר קיומה של הגנה עצמית – הכרעה קשה היא. בית המשפט נדרש לאזן בין הרצון להגן על קורבנה של התקיפה, מחד, לבין אינטרס הציבור להשליט חוק וסדר, ולמנוע "חיסולי חשבונות" בדרך אלימה, מאידך.