מבוא לסוציולוגיה ולחברה הישראלית בתי ספר לממשל וחברה ולמדעי ההתנהגות מטלה 2
סמסטר א- תשע"ג על רקע המקום הבולט שתופסת היהדות האורתודוקסית (שמירה קפדנית על כללי ההלכה היהודית) בתרבות, בפוליטיקה ובבחרה הישראלית התקיים לפני מספר שבועות  באוזןבר בתל אביב  האירוע "יהודים בקטע אחר". האירוע כלל בין השאר את ערן סבאג שדיבר על בלוז ומיסטיקה יהודית, ותומר פרסיקו, חוקר באוניברסיטת תל אביב, שדיבר על חשיבות המשחק המקדים בקבלה. כמו כן, שולבו הופעות מוסיקה של הצמד "הטעכניקאליטיז" (שירה ז' כרמל ואלון דיאמנט), סולן להקת "פיסוק רחב" ג'רמי פוגל ואסף תלמודי בסולו אקורדיון. עודד כרמלי ואחרים קראו שירה ונעם פרתום ביצעה "ספוקן וורד" לחג החנוכה. בנוסף, הוקרנו סרטי פרינג' בנושא פנטסיה ואימה יהודיים, אמנות וידיאו ופרפורמנס. את הלילה נעלה מסיבת אלקטרו-סווינג-יידיש עם די-ג'יי גל כדן. ליאור זלמנסון, עורך האירוע  אמנם גדל בבית חילוני, אבל מסביר "מאז רצח רבין הצטרפתי לתנועה מעורבת של חילונים ודתיים ועסוק בהתחדשות יהודית. יהדות היא מושג שנשטף בישראל על ידי תרבות של חוזרים בתשובה, של מתחזקים, של ניו אייג'. אתה אומר למישהו תרבות יהודית והוא יגיד לך אהוד בנאי, מאיר בנאי, אביתר בנאי. זאת תרבות כזאת של לשיר על חיפוש האלוהים ועל תחושה רוחנית. אבל יהדות לא חייבת להתעסק בנשגב, אלא גם ביום-יומי, המוזר והקיצוני". זלמנסון הסביר עוד:  "אירוע רב זרמי ועם ייצוג של דמויות מכל המינים והגוונים" הוא ביקש ממשתתפי האירוע לדבר על נושאים שגם בבתי מדרש ליברליים לא יסתכלו עליהם בעין יפה. זהו גם הקו שהנחה אותו בבחירת המוסיקאים. "הם יוצאים נגד המיינסטרים-יהדות, יהדות הגלגלצ. יש בהם הרהורי כפירה חזקים. ג'רמי פוגל, לדוגמה, הוא ידען ואדם חוקר שמעמיק מאוד ביהדות, אך בה בעת שר שירים על ישו ועל פתיחות מינית". נתחו את התופעה החברתית המתוארת, על פי החומר הנלמד בנושאי, תרבות, חיברות ומיסוד  (תוך זיקה לפרדיגמות). כמו כן, שלבו חומר רלבנטי מתוך שלושה מאמרים, לבחירתכם, שנלמדו עד עתה בתרגילים.  הנחיות :אורך עבודה עד שניים וחצי עמודים, רווח של שורה וחצי, השארת שוליים. תאריך הגשה: בתרגילים המתקיימים בשבוע שבין  13-1-2013-17-1-2013
בהצלחה! עבודה זו תעסוק בשאלה האם האירוע "יהודים בקטע אחר" יוצר תנועה העומדת מנגד לזרם היהדות האורתודוקסית או שזהו רק ביטוי של דמויות מכל המינים והגוונים. בחלקה הראשון השני של העבודה אנתח את הקטע לפי המושגים תרבות וחיברות ואשתמש בשלושת הפרדיגמות: הפרדיגמה הפונקציונליסטית , הפרדיגמה הקונפליקטואלית ופרדיגמת האינטראקציה הסימבולית, ובחלקה השלישי אנתח את המאמר לפי המושג מיסוד. ראשית, התרבות היא מסכת הערכים, האמונות, דרכי ההתנהגות והעצמים החומריים, פרי יצירתו של האדם, המהווים את אורח חייה של קבוצה מסוימת. הפרדיגמה הפונקציונליסטית, שמסתכלת על החברה בגישת מאקרו, מציינת שהסיבה ליציבות תרבותית היא הביטוי של ערכי היסוד שלה וקבלה שלהם על כל חברי הקהילה. כל אחד מערכי התרבות הוא פרי יצירתו של האדם והוא ממלא תפקיד בקיומה של מערכת תרבותית הומוגנית וסטטית.
לפיכך, בעבר קולם של התנועה היהודית הרפורמית לא נשמע ולכן נוצר מצב של חוסר איזון. בשביל להשיב את האיזון למקומו התנועה המעורבת ערכה אירוע "יהודים בקטע אחר" שבו המשתתפים הביעו את השקפת עולמם, מה שעזר לשמור על הסדר החברתי ועל היציבות התרבותית. בכדי שיתרחש קונצנזוס, יש צורך בקבלה והסכמה של ערכי התרבות המופשטת על כל חברי התנועה, היציאה נגד המיינסטרים-יהדות. חברי התנועה המעורבת, בעלי מאפיינים רב תרבותיים עברו כמו כור היתוך תרבותי בכדי להתקבל לתנועה כשכל אחד מהם שומר על ערכי התרבות שלו ומציג אותם באירוע, "…לתנועה מעורבת של חילונים ודתיים ועסוק בהתחדשות יהודית". ללא תרבות אחידה ומשותפת החברה עשויה להגיע למצב אנומי. לדוגמה במאמרו של דשן, שלמה (2006), ישנו חיבור בין הפרדיגמה הפונקציונליסטית לבין התרבות. הקהילה האשכנזית בעבר חייתה באיזון. כשאירופה חוותה פוגרומים והיהודים האשכנזים התחילו לעבור תהליך של חילוניות חל חוסר איזון הואיל ולא כולם הסכימו עם ערכי היסוד התרבותיים (הדת).
שלמה דשן טוען במאמרו כי: "בקהילות אשכנז של המאה התשע עשרה סערו הרוחות בעניין החילון והרפורמה". בשביל להחזיר את האיזון למקומו, הרבנים יצרו קנאות דתית-חרדית ודקדוק יתר במצוות ובעקבות כך חזר האיזון למקומו. שלמה דשן טוען במאמרו כי: "באשכנז של סוף המאה התשע עשרה היו-