השאלות במבחן והתשובות אליהן בקורס מחאה ותקשורת

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
ציון 96
שנת הגשה 2015
מספר מילים 4999
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

שאלות למבחן בקורס "מחאה ותקשורת", סמסטר ב' 2015 לפניכםן חמש שאלות הכנה למבחן.  אורך התשובות לא יעלה על שניים וחצי עמודים.  בתשובותיכםן שלבו את חומר ההרצאות וחומר הסילבוס (לפחות הפנייה לשני טקסטיםהוגים מתוך הסילבוס שנלמדו במהלך הקורס).  מתוך השאלות שלפניכםן תופיע במבחן שאלה אחת ללא בחירה.
1.       הציגו את הציר של ישי מנוחין מציות ועד מחאה.  א.      הסבירו את הציר תוך שימוש בדוגמאות.
ב.      התייחסו למחאת גוש קטיף ולמחאת ארבע אימהות באופן נרחב והסבירו היכן לדעתכםן נמצאות מחאות אלו על הציר של מנוחין.
2.       כבכל קיץ נערך בחודש יוני נערך חודש הגאווה המציין את זכויותיהןם של הקהילה הלהטבי"ת בישראל.  במסגרת חודש זה בקשו סטודנטיםות באוניברסיטת בר אילן, המאופיינת כאוניברסיטה דתית-לאומית, לקיים אירוע גאווה. ראשי האוניברסיטה סירבו בתחילה כשדובר האוניברסיטה אף השווה בין הומוסקסואליות לפדופיליה. במשך כיממה סערה הרשת החברתית סביב הפרשה והוחלט אף על קיום הפגנה מול שערי האוניברסיטה, כשלבסוף חזרו בהם ראשי האוניברסיטה והסכימו לקיים אירוע גאווה במרחב הציבורי של האוניברסיטה ולא באולם סגור כפי שבקשו מלכתחילה.
א.      הסבירו את האופנים בהם מחאה ברשת יכולה להיות אפקטיבית ותארו את האופן בו הייתםן מתכננים אסטרטגיה של מחאה סביב סוגיה זו.
ב.      האם מחאה ברשת, סביב נושא רחב, שאינה מתארגנת לכלל תנועה חברתית מוסדרת יכולה להצליח לדעתכםן? הסבירו.
3.       רטוריקה, שהיא תורת השכנוע, היא בעלת חשיבות רבה במחאה חברתית.
א.      האם, לדעתכםן, התקשורת, כפי שהיא היום, מחזקת את אפקטיביות הרטוריקה המילולית או מחלישה אותה? הסבירו והדגימו.
ב.      תכננו אסטרטגיה רטורית שתהייה בעלת אפקטיביות תקשורתית כוללת בישראל כיום עבור מחאת האתיופים בישראל.
4.       יש הטוענים כי מחאת 2011 בישראל הייתה בעיקרה מחאה צרכנית.  א.      האם אתםן מסכימיםות עם טיעון זה?
הסבירו באמצעות חומר הנלמד בקורס.
ב.      מאחר שיש הטוענים כי המחאה של 2011 לא השיגה מטרותיה נסו לשרטט קווי מתאר של אסטרטגיה ארגונית ותקשורתית יותר אפקטיבית למחאה זו.
5.       שתי זכויות בסיסיות בדמוקרטיות המודרניות הן הזכות למחאה פוליטית והזכות לחופש העיתונותהתקשורת (כחלק מחופש הביטוי).  א.      הסבירו את הקשר בין שתי הזכויות תוך הדגמה על מחאת הפנתרים השחורים בישראל.
ב.      באיזה אופן התממש (או לא) קשר זה במחאה כנגד מלחמת ויאטנם בארה"ב?
מחאה ותקשורת – שאלות למבחן עם תשובות-
1 .       הציגו את הציר של ישי מנוחין מציות ועד מחאה.  א.      הסבירו את הציר תוך שימוש בדוגמאות.
מאמרו של מנוחין מדבר על ציר הכולל בתוכו את הרבדים הנעים מ"ציות" ועד ל"הפיכה". באמצע נמצאים "מחאה", "אי ציות אזרחי" ו- "מרד". אלו הם מונחים בשיח הציבורי לתיאור אופני פעילות או מערכות יחסים בין הפרטים השונים והארגונים לשינוי חברתי עם המערכת השלטונית מולה הם פועלים, פעולות אלו מגנות על הדמוקרטיה. הציר: ציות -מחאה אי ציות אזרחי -מרד הפיכה ·         ציות- מציין פעולה חברתית של אישור מלא וכולל של מערכת ערכים קיימת. זהו קצה אחד של הציר יחסים בין הפריטים והארגונים השואפים לשינוי חברתי לבין המערכת המדינית בה הם חברים ופועלים. ציות מצביע על העדפה ברורה של מערכת הערכים הקיימת ומאפשרת שמירה עליה ועל הסדר הפוליטי הקיים ובכלל זה מאפייניו החברתיים, הכלכליים והאידאולוגיים.        סוקרטס לדוגמא הושם בכלא ונגזר עליו גזר דין מוות, תלמידיו ניסו להבריחו אבל הוא אמר להם שהוא מציית לחוק הדמוקרטי באתונה והעדיף לבלוע את הרעל- ציות למדינה מתוך עקרונותיו היה מעל הכל. בעצם החוק הדמוקרטי נתפס כמציב גבולות לחברה, גם שומר עליה וגם על חירות הפרט. לפי הפילוסופ שלמה אבנרי "אין למיעוט דרך לשנות אלא דרך הציות" – כלומר יש לנסות בכלים הדמוקרטיים ותוך הקשבה וציות לחוק לנסות לשנות את החוק, להפוך ממיעוט לרוב באמצעות פתק הקלפי או על ידי יצירת קואליציה מדינית חלופית. ·         הפיכה- זהו הקצה השני של הטווח. הפעולה נובעת מאי לגיטימיות של שיטת הממשל הקיימת. הפיכה מתרחשת כאשר אנשים מסתכלים על עולם הערכים בו הם חיים וחשים שהוא רקוב מהיסוד. כבר אין מה להפסיד. לכן מתוך רצון או מטרה לשינוי כולל של ההסדר הפוליטי הקיים, כלומר ביטול מערכת השלטון הקיימת והקמת שלטון חדש המבוסס על מערכת ערכים אחרת, טובה ונכונה יותר בעיני המהפכנים. ניתן לדוגמא את ההפיכה באיראן, היא התרחשה כי השה האיראני, שהיה דיקטטור פרו- מערבי, ניסה לקדם את איראן ולהפוך אותה למערבית, אך לא עשה דמוקרטיה אלא ניסה להביא את עולם הערכים האמריקאי פנימה. כלומר ניסה להפוך אותה לחילונית ומודרנית. רוב הציבור חש שכופים עליו עולם ערכים רקוב של מודרניזציה. ולכן הייתה שם הפיכה. ולבסוף, יש לזכור שמיעוט יכול להפוך להיות לרוב ולגרום להפיכה. אבל מיעוט לבדו לא יכול להביא להפיכה.
מרד- המונח "מרד" קרוב ל"מהפכה" על הציר. זוהי פעולה פחות קיצונית מהפיכה, אבל עדיין איננה חוקית כלל בחברה הדמוקרטית. מרד מטרתו להחליף את הפרטים הקובעים את סדר היום הפוליטי או לשנות עניינים מסוימים הראויים לשינוי, אך לא לשינוי כולל של הסדר החברתי הקיים ולא  הקמת חברה חדשה. זוהי פעולה אלימה ולא-