תשובה לשאלה 1
מספר העולים:
מספר העולים במסגרת העלייה השנייה דיי דומה למספר העולים בעלייה הראשונה, בין 40-50 אלף עולים.
גם בעלייה הראשונה וגם בעלייה השנייה שיעור הנושרים – עולים שלא הסתדרו לא התאקלמו ועברו לאירופה המערבית, אמריקה או שחזרו לרוסיה נע בסביבות מחצית ממספר העולים.
רוב חוקרי העלייה הראשונה רואים בה ככישלון ומסקנתם שהעלייה השנייה היוותה את הבסיס להקמת מדינת ישראל.
צורת התיישבות:
בעלייה הראשונה רואים הקמה של צורת התיישבות אחת, המושבה החקלאית (הנחיית ועדת קטוביץ) שלפיה יהודים שיתיישבו בארץ ישראל צריכים לעשוק בחקלאות.
גם בעלייה השנייה רואים בעיקר התיישבות חקלאית אך בצורות שונות של יישובים, מושבות חקלאיות,מושבים שיתופיים והקמת הקיבוץ. הקיבוץ הראשון שנוסד אי פעם, קיבוץ דגניה הוקם בשנת 1910. קבוצת התיישבות – קבוצת כנרת וכן העיר תל-אביב. עלייה זו מאפשרת הקמה של צורות התיישבות מגוונות – מנעד נרחב.
בעלייה השנייה יש מגוון צורות התיישבות המאפשר הקמה של מדינה עתידית, לעומת העלייה הראשונה שאפשרה רק צורת התיישבות אחת.
הקמת מוסדות ומפלגות:
העלייה השנייה הקימה גם את המוסדות הראשוניים שלאחר מכן תיפקדו בתוך המדינה שקמה:
הפלמ"ח, …
תשובה לשאלה 2
א.
 בעדויות של ד' חביב לובמן וד"ר חיים חיסין ניתן להבחין בגישות שונות לראיית מערכת היחסים בין יהודים לערבים בתקופת העלייה הראשונה.
בעיני לובמן הסכסוך היה תמוה, הוא לא הבין מדוע הערבים תושבי הארץ מפחדים כל-כך מעולי העלייה השנייה שהיו מעטים, שדיברו שונה, נראו שונה היו בעלי נימוסים מגוחכים בעיניהם, יישבו אדמת שממה ואסרו לרעות באדמותיהם(דבר שהוביל לסכסוך). לובמן מסביר את הפחד של הערבים מפני היהודים בכך שחובבי ציון לבושים בצורה שונה, מתנהגים …