שאלה
1 כיצד ניתן לקשר בין התגבשות תורות הגזע במחצית השנייה של המאה התשעה-עשרה ו"הבהלה לאפריקה", שהגיעה לשיאה בסוף המאה התשעה-עשרה וראשית המאה העשרים?.
העריכו:
מהו תפקידה הפוליטי של הגזענות, על-פי מאמרה של חנה ארדנט "גזע ובירוקרטיה"?
בבואנו לבחון את הקשר בין גזענות לקולוניאליזם לא ניתן לומר כי מדובר בקשר חד-חד ערכי, לא כל קולוניאליסט הוא גזען ולא כל גזען תומך ברעיונות קולוניאליים.
בתחילת המאה השמונה עשרה החלו להתפתח תורות הגזע השונות שניסו לסווג את המין האנושי לגזעים ומאוחר יותר טענו להיררכיה אנושית לפי הסיווג הזה, כאשר האדם הלבן האירופאי עומד בראשה.
במאה התשעה עשרה החלה להתפתח התפיסה כי המין האנושי קבוע ולא ניתן לשינוי, התרחקו מהמקור התנ"כי כי כל האנושות נוצרה מאדם וחווה (מונוגוניזם) והחלה תפיסה כי האל יצר מספר זוגות שמהן נוצר המין האנושי  (פוליגניזם), תפיסה זו באה לידי ביטוי בתורות הגזע השונות לדוגמא: תורת הגזע של יוהאן פרדריך בלומנבך חילקה את האנושות של המאה השמונה עשרה לחמישה גזעים שונים, כאשר האלמנט האסטטי היווה גורם מכריע והעמיד את האדם הלבן, הקווקזי בראש.
…
שאלה
2 כיצד השפיעה כניסתה של גרמניה למרוץ הקולוניאלי בסוף המאה התשעה-עשרה על הקולוניאליזם הבריטי באפריקה? אלו סיבות נוספות הניעו את בריטניה לקחת בגל הכיבושים, שהגיע לשיאו באתה תקופה?
הקולוניאליזם המודרני הוא תוצר של ההתפתחות התעשייתית ונקשר בקשר ישיר לתקופת ההשכלה, הנאורות והלאומיות, התפיסה הלאומית הובילה לשינוי מהרמוניה לתחרות בין האומות.
המדינות הלאומיות התחרו אחת בשנייה על הגמוניה ויצרו שווי משקל הקשור לעוצמה, כאשר מרכיב חשוב בעוצמה היה הגורם הטריטוריאלי.
מדינה בעלת טריטוריות רבות נתפסה כבעלת עוצמה גדולה יותר משום שבשטחים הנכבשים יכלה לייצא ציבור לקולוניות כשחרור לחצים פנימיים כגון: שוני במעמדות החברתיות, השפעת התיעוש על האבטלה וכדומה.
–