הפרעת קשב וריכוז כגורם מעצים לאפקט האצה חברתית תקציר במחקר זה נבדק הקשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין רמת הביצוע של מטלה מורכבת, בנוכחות צופה ובלעדיו. במחקר נמדד הזמן שבו מאה תשעים ושניים משתתפים השלימו את הצופן במשחק "טנטריקס". המשתתפים חולקו לשתי קבוצות- אצל מחציתם קיימת הפרעת קשב וריכוז ואצל מחציתם אין קיום של הפרעת קשב וריכוז. כל מחצית חולקה לשניים באופן מקרי- בנוכחות צופה וללא נוכחות צופה. מדדנו את זמן השלמת החלקים במשחק של ארבעת הקבוצות והשוונו ביניהם. השערת המחקר לא אוששה, בקרב נבדקים עם הפרעת קשב וריכוז, פער הזמן גדול יותר בביצוע המטלה, מעבר לנוכחות אחרים. בנוסף, נוכחות צופה אכן האריכה את זמן השלמת המשחק אך לא נמצא קשר בין קיום הפרעת קשב לרמת הביצוע.   מבוא
קרה לכם שישבתם בהפסקה מהעבודה, סביבכם אנשים וניסיתם לפתור תשבץ קשה? האם הצפייה של העמיתים מהעבודה הפריעה לכם? האם זה נתן לכם תמריץ לפתור אותו מהר יותר או שמא קטע לכם את חוט המחשבה? תארו לעצמכם מצב בו אותם אנשים מושכים את תשומת הלב שלכם יותר מאשר התשבץ עצמו ולכם אין שליטה. אנחנו התעניינו לבחון האם יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז  לרמת הביצוע של מטלה מסוימת בנוכחות אחרים.                 האצה חברתית היא ההשפעה שיש לנוכחות אחרים על ביצוע משימה של הפרט. אפקט האצה חברתית נחקר על ידי פסיכולוגים וחוקרי התנהגות ומתאר את אופן ההשפעה של נוכחות אחרים על הביצועים של הפרטF.H.
Allport, 1920; Dashiell, 1930; Travis, 19
5 ) ). הסבר לתופעה זו הוצע על ידי חוקרים אחדים. קוטרל (1968) סבר כי אחת הסיבות לאפקט הוא חשש מהערכה ומשיפוט של אחרים. לטענתו ההגברה המרבית של התגובות הדומיננטיות מתקבלת כאשר אנשים חושבים שמעריכים אותם. התגובה הדומיננטית הינה התגובה המתעוררת באופן מהיר ועם כמה שפחות מאמץ מהפרט. בניסוי שערך, ביקש קוטרל לבדוק האם עצם הנוכחות של אחרים משפיעה על טיב ביצוע המשימה או עצם הצפייה על הנבדק. תוצאות הניסוי הראו שכאשר נבדקים ביצעו מטלות בנוכחות קהל שלבש כיסוי עיניים, טיב הביצוע היה זהה לביצוע כשהם היו לבד. מאידך, ביצוע מטלה מול צופים הניב תוצאה בה נפגע הביצוע.
קוטרל הסיק מכך שאפקט ההאצה החברתית נובע מהחשש הפנימי שאחרים יכולים להעריך את הביצוע במטלה. בניסוי של Worringham & Messick (1983) שנעשה באוניברסיטת קליפורניה, בדקו מהי תגובתם של רצים במסלול ג'וגינג בעת שחלפו על פני אישה שישבה על הדשא בסמוך למסלול. נמצא שכאשר האישה ישבה ופניה היו כלפי הרצים, הם האיצו את ריצתם ואילו כאשר היא ישבה עם הגב אליהם לא חל שינוי במהירות ריצתם.
מעדויות אלה ניתן ללמוד כי נוכחות אחרים משפיעה על המוטיבציה לביצוע מטלה וכן על טיבה.
חוקר נוסף שחקר את התופעה היה זאיונץ (1965) אשר לטענתו נוכחות אחרים משפיעה לשני הכיוונים. אם הפעילות פשוטה לביצוע או שגורה בחייו של הפרט, ההצלחה במטלה תהיה גדולה יותר, אך אם המטלה מורכבת, ההצלחה במטלה תהיה נמוכה יותר. לכאורה, מדובר בטענות סותרות אך זאיונץ הוכיח במחקרו כי עצם נוכחותם של אחרים מגבירה את העוררות הפיזיולוגית של הפרט. עוררות הינה נטייה מולדת וטבעית המגבירה את הפרט לביצוע תגובה דומיננטית במצב נתון. בנוכחות אחרים, כאשר המטלה היא פשוטה ושגורה אזי התגובה הדומיננטית תהה נכונה למצב והביצוע ישתפר ואילו במצב שהמטלה מורכבת או חדשה התגובה הדומיננטית לא תהה נכונה למצב ורמת הביצוע תחלש. הימצאות בתוך קהל או בתנאי צפיפות מעוררת אותנו וממריצה תגובות דומיננטיות עד כדי כך שהיא מפריעה לפעמים אפילו לביצוע התנהגויות שגורות .למשל אנשים בעלי גמגום, יגמגמו יותר בפני קהל גדול מאשר בפני מעט אנשים ((mullen,1986
קשב וריכוז משויכת לקבוצת לקויות הלמידה. לקות למידה מוגדרת כקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, על רקע נוירולוגי. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התפתחותיות בתחום הוויסות העצמי (דר. איריס קלקא יולי 2007). טגנסקי (2006) מתארת את מאפייני ההתנהגות של ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז על פי תחומי ההפרעה אשר אחד מהם הוא אימפולסיביות. ילדים אלו הם פזיזים ומגיבים לפני שבדקו את התוצאות למעשיהם, דבר אשר פוגע לרוב בחיי היומיום שלהם. הם מועדים לתאונות, מתקשים לחכות לתורם במשחק, מתערבים שלא לצורך, מתפרצים לדברי אחרים, לרוב יוצרים לעצמם שלא במתכוון בעיות חברתיות מיותרות ולעיתים נחשבים לעצלנים בעיני המורים או לחסרי מוטיבציה. במחקר נוסף שבחן השפעת הסחות דעת על צעירים עם הפרעות קשב וריכוז בביצוע פעולת הנהיגה נמצא שצעירים בעלי הפרעת קשב נמצאים בסיכון גבוה יותר לביצוע תואנות דרכים.
הממצעים מעידים על כך שישנו קשר בין כמות הגירויים וטיב ביצוע הנהיגה אצל אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז (0(Accdent Analysis & Prevention may 201 מנתונים אלו למדנו שישנו קשר בין כמות גירויים בכלל ונוכחות אחרים בפרט, על טיב ביצוע המטלה אצל אנשים עם בעיות קשב וריכוז. עצם נוכחותם של אחרים תסית את הקשב הן אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז והן אצל אנשים נורמטיביים ולכן בשני המקרים יתקיים אפקט האצה חברתית. אנשים נורמטיביים יצליחו ביתר קלות לווסת את הקשב למטלה, מה שיכול להקטין את אפקט האצה החברתית ואילו אצל אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז יהיה קושי גדול יותר לווסת את הקשב למטלה. לאור כל זאת, ציפינו לראות כי בקרב נבדקים בעלי הפרעת קשב וריכוז יתקבל אפקט האצה חברתית גדול יותר מאשר בקרב נבדקים נורמטיביים.