‏16 אפריל 2016
הקורס: "פילוסופיה של החינוך"- 10765                                                               חומר הלימוד למטלה: שער ראשון                                                                       ממ"ן
1 2
שאלה 1
ג'והן דיואי, מחשובי הוגי הדעת בנוגע לחינוך הפרוגרסיבי, התייחס לחינוך כמילה נרדפת ל-"צמיחה", צמיחה לצורך צמיחה נוספת. דיואי האמין כי הצמיחה היא המטרה ולא התהליך להשגת המטרה.
בעבודותיו הרבות מציג דיואי את עמדתו כי הוא אינו מרוצה מכך שלעיתים רבות החינוך מהווה גשר למטרה כלשהי, וכי חיי ההווה של הלומדים מוקרבים לצורך השגת טוב עתידי.
דיואי גרס כי התנסות מחנכת אך ורק אם היא מחוללת צמיחה וכי על החינוך לאפשר לילד לבטא את עצמו, לגלות את יכולותיו, –
שאלה 2
כפי שציינתי בסעיף קודם, על פי גישתו של דיואי מטרת החינוך היא "עוד חינוך". דיואי רואה בחינוך לא רק כדרך וכאמצעי, אלא גם כמטרה עצמה. לגישתו יש להעביר ערכים לדור הצעיר באמצעות התנסות מעשית שלהם עצמם ולא רק באמצעות העברת חומר תאורתי. דיואי מעניק להתנסות מקום מרכזי וחשוב בחינוך ומדגיש את ההשפעה הייחודית שיש להתנסות ולתוצאותיו על כל אדם ואדם (משמעות אישית), את ההשפעה החברתית-תרבותית (יחסי גומלין). לדידו לחינוך יש קשר הדוק לבניית משמעות אישית ועל כן יש צורך בהמשכיות ההתנסות על ידי הלומדים. ציטוטו המוצג במטלה מבטא את עמדתו בנוגע לחשיבות הניסיון וההתנסות ולהמשכיותה על אף תוצאות קודמות. דיואי גורס כי כל ניסיון נוסף יוביל את הלומד-החוקר, לכדי שיפור תוצאותיו על ידי הגדלת תמרון וכיוון מהלכיו בניסיון הבא. הרעיון הבסיסי ביותר של …
שאלה 3
במאמרו של יחזקאל דר, "הזהות המשתנה של החינוך הקיבוצי", מוצגים מספר מאפיינים של החינוך הקיבוצי. בחרתי להתמקד בארבע מהם אשר הצלחתי לזהות כעקרונות מנחים גם במשנתו של יאנוש קורצ'אק כפי שהיא משתקפת במאמרו של יובל דרור- "חדשנותו של יאנוש קורצ'אק: חינוכי שהקדים במעשה את ההלכות החינוכיות בנות זמננו".     ·         אוטונומיה של נעורים- החינוך הקיבוצי, על פי דר, דגל בהענקת אוטונומיה לבני הנוער. אוטונומיה זו אמנם הייתה מונחית ומפוקחת על ידי מחנכים מבוגרים אך עדיין העניקה לבני הנוער עצמאות קבוצתית, אחריות, חרות אישית ומרחב תמרון התנהגותי. באוטונומיה זו שניתנה …
שאלה 4
כפי שהוזכר בשאלה הקודמת, קורצ'אק דגל בחינוך חברתי וחינוך לדמוקרטיה ויישם גישתו באמצעות הקמת "מוסדות דמוקרטיים" שלטוניים בבית היתומים. מוסדות אלו אשר נוהלו על ידי הילדים בפיקוח המבוגרים העניקו לילדים אוטונומיה וחירות מסויימת במסגרת הקיימת. קורצ'אק הקים בבית היתומים שלושה מוסדות: רשות מחוקקת- "הפרלמנט" שהורכב מעשרים ושניים ילדים שנבחרו ברוטציה ובראשו עמד קורצ'אק עצמו, רשות מבצעת- "המועצה" שהורכבה מעשרה חניכים ובראשה עמדה מורה ורשות שופטת- "בית המשפט של הילדים". באמצעות מוסדות אלו הותקנו תקנות, בוצע פיקוח על הסדר והניקיון ואף טופלו בעיות אחת לשבוע על ידי התכנסות של "בית המשפט". עוד מרכיב דמוקרטי בהתנהלות בית –