‏21 מאי 2016
הקורס: "פילוסופיה של החינוך"- 10765                                                               חומר הלימוד למטלה: שער רביעי                                                            ממ"ן
1 3
שאלה 1
אקזיסטנציאליזם- האקזיסטנציאליזם, הנובע מהמילה existence  (קיום), הינה סוג של פילוסופיה קיומית אשר במרכזה עומדים מספר נושאים מרכזיים ובניהם היחיד והמערכות, טבעה של בחירה ומשמעותה, טבעה של תקשורת וכמובן קיום ואבסורד. הביטוי המפורסם ביותר המקושר לפילוסופיה הקיומית הוא- "קיום קודם למהות". הדוגלים בגישה זו דוחים על הסף את הרעיון כי האדם נולד עם "טבע" מסויים וטוענים כי בני האדם נולדים עם חירות המאפשרת להם לבחור ולתכנן את מהלכיהם וכך ליצור את עצמם ו"מהותם". התומכים בגישה זו מדגישים את "חירות האדם" ומתנגדים נחרצות לעליונותן של מערכות על פני הפרט ובמקום זאת עוסקים ביתר דגש בפרט ובדרכו להגדרה עצמית תוך שימוש בחירותו.
 תפקידו של החינוך על פי גישת האקזיסטנציאליזם הוא לאפשר לכל אדם לפתח את הייחודיות שלו, את אישיותו ולבנות את עצם מהותו תוך שימוש בחירות ובזכות הבחירה החופשית. לדידם של תומכי גישה זו "אין כל האצבעות שוות", כלומר לא כל התלמידים מתעניינים באותם תחומי דעת ומסוגלים לאותן תוצאות ועל כן יש להתאים את תוכנית הלימודים ללומד וליכולותיו. –
תיאוריה ביקורתית- התיאורטיקנים הביקורתיים טוענים כי על הפילוסופיה מוטלת החובה לדון במאבקים הגדולים של התנועות החברתיות בזמנה, מאבקי הדור, ומטרתם העיקרית היא לקדם סוגיות חברתיות תוך שאיפה לשיוויון פוליטי וחברתי.
"מאבקי הדור" של זמננו לדידם הם אפליה, גזענות ושוביניזם ועל כן התמקדו הפילוסופיים הביקורתיים בשיוויון ובכבוד האדם. אחד התיאורטיקנים הביקורתיים שהשפעתם על הפילוסופיה של החינוך היא הגבוהה ביותר הוא אנטוניו גראמצ'י.
גראמצ'י ניתח את מערכות היחסים בין "קבוצה תרבותית שלטת" לבין הכפופים לה ושימושה של ההגמוניה התרבותית כאמצעי העיקרי לשימורו –
פוסטמודרניזם- הפוסטמודרניזם כזרם פילוסופי מתבטא בדחיית רעיונות מודרניים ובעיקר את ה-"נאורות". מרבית הוגי הדעות הפוסט-מודרניים זנחו את החתירה ל-"אמת מוחלטת" וערכים אבסולוטיים והתמקדו ב-"אמת מקומית", פלורליזם ובסוציולוגיה של הידע- הקשר בין ידע וכוח, פיתוח מומחיות אצל הפרט וכיוצא באלו. הדוגלים בפוסטמודרניזם גורסים כי הידע האנושי בנוי מנרטיבים אינדיבידואלים רבים ולא עובדות אבסולוטיות אשר אותם ניסה החינוך המסורתי למצב כ-"נרטיב על". פילוסופים פוסטמודרניים דוגמת ליוטר הצרפתי, עסקו רבות בהשפעת הידע על ריכוז הכוח וההשפעה בחברה וטען כי אנשים השואפים לשליטה וכוח מציגים עצמם כבעלי ידע על מנת לצבור אותם. ניתן לראות גם ביחסי מורה-תלמיד בחינוך המסורתי כמשקפים דגם זה.
תפיסה זו של דחיית האמת האבסולוטית העמידה בפני הפילוסופים החינוכיים בעיה כאשר אלו היו …
שאלה 2
נודינגס בדבריה, מתייחסת לסכנות העלולות לצוץ בעקבות התרחבות התופעה של הפוסטמודרניזם בחינוך. כפי שציינתי בשאלה הקודמת, השפעת הפוסטמודרניזם על החינוך עיקרה בביטול האמת המוחלטת ובקבלת עקרון הפלורליזם, הרב תרבותיות וריבוי הנרטיבים בחברה האנושית. בטרם החלו ההשפעות הפוסט-מודרניות לחלחל למערכות החינוך השונות, היו מוכתבים ערכים, מטרות, תכנים ושיטות הוראה למורה אשר היה משתמש בהם באופן אחיד על כלל תלמידיו. עקרון הפוסט מודרניות שולל את השימוש ב-"נרטיב העל" האחיד וכך הפכה המערכת להיות "אנומלית" ומורכבת מיחידים שונים רבים (הן בנוגע לאופי הלומדים והן בנוגע לשיטות ותכני הלימוד). האנומליה ניכרת בקשיים היומיומיים של הפעילות –
שאלה 3
א.      לדבריה של נודינגס, השפעותיהם של האקזיסטנציאליזם, התיאוריה הביקורתית והפנומנולוגיה על אנשי החינוך היית המועטה ביחס לחשיבותם הפילוסופית, בשל השפה הגבוהה בה השתמשו הוגי הדעות בזרמים פילוסופיים אלו אשר הקשו על המורים, המחנכים, מנחילי הידע לדורות הבאים, "להנגיש" את דבריהם לתלמידיהם. סיבה עיקרית נוספת למיעוט היחסי של השפעתם של זרמים פילוסופיים אלו על הפילוסופיה של החינוך היא רצונו הבלתי נלאה של המערב לקידמה, נאורות ופיתוח טכנולוגי. ההישגיות המונחלת –