האסלאם: מבוא להיסטוריה של הדת

תקציר העבודה

ממ"ן 15
חלק א':
1.      השינוי בתחום החינוך החל במאה ה-10 במזרח איראן כאשר השאעפים פתחו הוראת משפט על פי המד'הב שלהם ובעצם כך הניחו אבן יסוד למדרסה, המייסד הראשון של המדרסה היה הווזיר הסלג'וקי שהקים את מדרסת "אלנטאמיה" בשנת 1058. במדרסה העמידו אוקאף שגובה את ההכנסות (כעשירית מהכנסות המדינה), ההכנסות שימשו לצדקה ובכך הבטיחו שהמוסד ימשיך להתקיים לנצח. בהמשך לדגם המדרסה הראשוני שהקימה סלג'וקי התחילו להקים עוד מדראסות בערים רבות של סוריה, מצרים וישראל וכך המדרסה התפשטה במהרה בעיקר בארצות בהן הושב שלטון הסונה. מן המדראסות המפורסמות בירושלים המוכרת ביותר היא " אל מדרסה אלטנכזיה" שנבנתה על ידי אמיר תנכז שליט סוריה, במדרסה נבנו ארבע אולמות המובילים אל חצר מרכזית, אחד עבור לימוד אחדית, השני למשפט חנפי, השלישי לצופיות והרביעי שימש כמסגד. בנוסף בנו בה חדרי מגורים לתלמידים ובית מחסה לאלמנות. כוח משיכתה של המדרסה הלך וגבר עם הזמן והתפתחותה התאפשרה כפורום הלימוד העיקרי במזרח התיכון האיסלאמי בדומה לאוניברסיטאות המערביות של ימינו אנו, כל מי שביקש להשיג השכלה דתית משפטית וסיכוי למשרת עבודה מכובדת פנה לאחת מן המדראסות הפזורות בערי האיסלאם.

חלק ב' – מושגים: ·         כתאב- בית ספר קוריאני, כמעט כל ילד נמצא ולומד בו עוד משנות ילדותו, לחינוך וללימוד יש ערך עליון בדת האיסלאם. לא היה גיל קבוע לשליחת הילד לכתאב אך מומלץ היה לעשות זאת בגיל 7, הגיל שבו אמורים לקבל את היכולת להבחין בין טוב לרע, עיקר יעודו של הכתאב היה ידיעת הקוראן בקרב הילדים.
·         הבית הצופי- המכונה "ח'אנקה", בו סופקו כל צרכיו של הצופי והוא יכול היה להקדיש את כל זמנו לעבודת אלוהים, הוקדמו כמוסדות מקבילים למדארס בתמיכת האוקאף ובפיקוח השליטים.
·         זיארה-מקום מפגש, ביקור באתרים מקודשים למען תפילה, כינוי לעלייה לרגל, תחילה היוותה פינה שמורה רק לשיח' ולתלמידיו אך עם הופעת הצופיות הפכה למבנה עצמאי ששימש מקום לקיום טקסים לחברי ה"טריקה".
כראמת- כינוי למעשה ניסים ומעשים מופלאים ששייכו לקדוש שנקרא "ולי אללה" (ידיד אללה), שנתפס כמי ששורה עליו שפע חסד אלוהי, הניסים שמשויכים היו למשל-