עבודה זו תעסוק בשני אירועים אשר קרו בו זמנית באינדונזיה בין השנים 1965-1968. ראשית, ניסיון הפיכה כושל אשר יוחס למפלגה הקומוניסטית האינדונזית הוביל לכך שהצבא האינדונזי יתפוס את השלטון במדינה, ובהובלתו ובעידודו של הצבא בתוך זמן קצר המפלגה הקומוניסטית הוצאה מהחוק, מנהיגיה נאסרו, ומאות אלפים מחבריה ותומכיה נרצחו במה שהוגדר כאחד ממעשי רצח ההמונים החמורים ביותר שהתרחשו במאה העשרים. שנית, באותה תקופה בה התרחשו הרציחות, במטרה לשנות את המציאות הכלכלית של המדינה, אותו שלטון צבאי החל בעבודה צמודה ואינטנסיבית עם ארגון קרן המטבע הבין לאומית (ה-IMF) על מנת לטפל בבעיות המוניטאריות של המדינה. הבו-זמניות של שני אירועים אלו מעלה מספר שאלות-  מה היחס של ארגון קרן המטבע הבין לאומית למדינות אשר בתחומן מתבצעות הפרות חמורות של זכויות אדם, באיזה מידה הפרות אלו משפיעות (או לא משפיעות) על עבודתה של הקרן מול אותן מדינות, ומי למעשה מפקח על מכלול הפעילויות, על השלכותיהן השונות, של הקרן?.
הטענה המרכזית שתוצג בעבודה זו היא שבמקרה האינדונזי רציחתם של חברי ותומכי המפלגה הקומוניסטית תרמה לשלב את  אינדונזיה לתוך המערכת הכלכלית הבין לאומית, ועל כן, למרות הידיעות על התרחשותן של מעשי הרצח, לא הייתה לכך השפעה בעבודה של הקרן מול המשטר הצבאי החדש. טענה נוספת שתוצג בעבודה זו היא שקרן המטבע הבין לאומית לא לוקחת בחשבון הפרות של זכויות אדם אשר מתבצעות בתחומי המדינות בעבודה עם המדינות החברות בארגון, ושלמעשה אין גוף עצמאי אחד אשר תפקידו לבקר ולפקח על מכלול הפעילויות (וההשלכות השונות הנובעות מהן) של קרן המטבע הבין לאומית. ****ללא רשימה ביבליוגרפית. הערות שוליים בלבד