ממ"ן 13 בימי שואה ופקודה:
תשובה לשאלה 1:
סעיף א': הבחנה בין המושג "ג'נוסייד" למושג "שואה":
ג'נוסייד=רצח עם,מדובר בניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מובחנת-עם,קבוצה לאומית,אתנית או קבוצה דתית-באמצעות רצח המוני.
את המונח טבע רפאל למקין,משפטן יהודי-אמריקני.
…
סעיף ב':
הנאצים האמינו שקיים גזע ארי (מושג שציין מקור של לשונות שיש קירבה ביניהן), בתוכו יש היררכיה ברורה:
1 .      העמים הנורדיים  (גרמנים ועמים דוברי גרמנית באירופה הצפונית והמערבית).
2.      הלטינים (צרפתים, איטלקים, ספרדים) קרובים לעמים הנורדיים.
.,.
לגבי הסלבים:
חלק מהסלאבים נועדו ל"גירמון" = ילדים רבים נועדו להילקח מהוריהם, להיות מאומצים על ידי משפחות גרמניות וכך לעבור "השבחה" גזעית.
חלק אחר נועד ל"יישוב מחדש" = גירוש לאזורים של מזרח אירופה שהגרמנים לא תכננו להתיישב בהם. חלק אחר לעבודת כפייה. חלק אחר, בעיקר האליטה והמתנגדים לנאצים-לרצח.
ניתן לציין בצורה די משכנעת כי הם לא הביאו בחשבון השמדה פיסית מוחלטת של הסלבים כחלק מתוכניתם.
–
.תשובה לשאלה 2:
לפי דברי פרופסור יהודה באואר מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה שמבוססת על אידיאולוגיה,לא על כלכלה,פוליטיקה או צבא:
ככל שהמשטר הנאצי גבר,כן הוא הושפע פחות משיקולים מעשיים והביא בחשבון יותר נימוקים אידיאולוגיים. אם למשל,נטה היחס ליהודים בשנות ה-30 המוקדמות להיות מושפע ע"י שיקולים של מדיניות חוץ,הרי שבשלבים מאוחרים של המלחמה עיכבו שיקולים מעשיים פחות את רצח היהודים. ואכן ב-1,945 השתמשו בצי קרונות רכבת חיוני להסעת מאות אלפי אסירים של מחנות ריכוז,יהודים ולא יהודים,הלוך ושוב בכל גרמניה,בעוד יחידות הצבא סבלו מחסור בציוד מלחמתי ובהספקה.
הפתח הראשון לפתרון רצח היהודים היה יומיים לאחר ליל הבדולח בישיבת גרינג החשובה –
תשובה לשאלה 3:
היקפו המלא של מבצע רצח היהודים לא נודע ברבים במשך תקופה ארוכה למרות שמבצע זה היה אדיר מימדים ואנשים רבים לקחו בו חלק:
הנקודה הראשונה שגרמה לכך היא:הטשטוש וההסוואה בה נעשו הדברים:
הרצח היה אדיר בהיקפו ובשלביו הראשונים היו מעורבים אנשים רבים. עם זאת, המידע אודותיו התגלה אט-אט והיקפו המלא לא נתגלה תקופה ארוכה גם לאחר השואה וזאת בזכות פעולות ההסוואה והטשטוש שבוצעו בקנה מידה עצום, בידי מארגני הפתרון הסופי. הרצח אורגן בסודיות מרבית מתוך רצון להסתירו מהעולם החיצוני, ומהאוכלוסייה הגרמנית, שנתפסה כלא מודעת מבחינה  נפשית ואידיאולוגית לצעד הכרחי זה. מפעילי הרצח ראו עצמם כיחידת חילוץ אידיאולוגית המבצעת משימה אידיאולוגית ומרכזית אשר מרבית האנשים עדיין לא בשלים להבין את חשיבותה. כל העוסקים בפעולה היו מחויבים לשמור על דיסקרטיות.  הנאצים פיתחו לשון הסוואה מיוחדת מעין שפת צופן שבה דובר על הרצח מבלי להשתמש במושגים מפורשים. –