פרה סמינריון- השפעת הגורמים האישיותיים על הצלחת המוצב!!

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2016
מספר מילים 6894
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

תוכן עניינים:
פרק 1- מבוא –3-5.…… פרק 2- הצלחת המוצב וחשיבותו -.5-8
פרק 2.1- הגורמים המשפיעים על הצלחת או כישלון המוצב–9-10… פרק 3- המאפיינים האישיותיים -.10-13
פרק 4- השפעת מאפייני האישיות על הצלחת המוצב -.13-15
פרק 5- דיון ומסקנות -16-19
פרק 6- בביליוגרפיה -.20-22
1 .    מבוא
עקב תהליך גלובליזציה מתרחב ובמצב של התחרות הקשה ביותר בה פועלים עסקים בעולם כולו, למוצבים הנשלחים לעבודה בחו"ל עבור חברה רב לאומית קיימת חשיבות מרובה בהיותם קשר חשוב בין החברה ובין פעילויותיה בחו"ל (Kim & Slocum,2008  ,Deresky, 2003). כישלונו של המוצב במשימה בחו"ל הוא אישי ויפגע בקריירה האישית שלו וכפועל יוצא יפגע במשפחתו, אך מעבר לפן הזה, לכישלון האישי והמשפחתי ישנן השלכות העשויות להביא פגיעה בחברה הבינלאומית במוניטין שלה ויתכן גם יצירת נזק כספי ואף השלכות בעל השלכות לטווח הארוך (Kostohryz,2014
wells p., wathen c., Wilson d.).
Harzing & Christensen, (2004) ו Pires & Ostenfeld , (2006) מצאו כי בכדי למנוע את אי הצלחת המוצבים במשימתם בחו"ל על החברה השולחת אותם לראות בהם חלק אינטגראלי של האסטרטגיה הבינלאומית שלה . משום שהצלחת חברה בינלאומית בתחרות הגלובאלית הקשה תלויה בהצלחת המוצבים שהיא שולחת לביצוע משימות במדינות זרות מטעמה, והצלחת המוצב היא הצלחת החברה השולחת אותו למשימה, לדעתי מאד חשוב שהחברה השולחת את המוצב תשכיל לזהות לפני שליחתו מהם אותם הגורמים המשפיעים על ההצלחה (Deresky,
2 003). חברות בין לאומיות משקיעות תקציבי ענק במוצבים אך אחוז המוצבים המסיימים את משימתם בהצלחה הוא קטן יחסית ונע בין 40 ל –
6 0 אחוז בלבד ( Ashamalla & Crocitto, 1997 ב Harzing & Christensen,2004) וPires & Ostenfeld ,(2006) מציינים כי העלות הממוצעת של כישלון מוצבים היא בסדרי גודל של $65.000 – $300.000, מדובר אם כן בנושא בעל משקל וחשיבות רבה ו Shaffer et al.,(2006) מצוטטים ב Maertz ,et al , (2009) כי מצאו כי עלות החלפה והצבת מוצב לפני סיום משימה יכולה להגיע לכדי
5 0,000$.
מוצבים הם יקרים עבור חברות רב לאומיות ולמידת הצלחת מוצבים במשימותיהם  בחו"ל תהיה השפעה ישירה על השקעת החברה Wang & Nayir ,2006)). Mobley,(1982) מצוטט ב Reiche (2008) הדגיש את עלויות הגיוס, הבחירה וההכשרה המצטברות לחברה רב לאומית משום כישלון ונטישת מוצבים וכן את ההשפעה הפוגעת במוראל של העובדים הנשארים בה.
המוצבים מהווים קבוצת מיעוט במדינת היעד אליה הם נשלחים לבצע את המשימה, זו היא סביבת תרבות חדשה ולא מוכרת עבורם ובה עליהם לא רק להעביר תקופת חיים אלא גם לתקשר שוטפת בשפה זרה ולעבוד ולהגיע להישגים במשותף עם בני תרבות שונה שאינה מוכרת להם.
עליהם להשתלב בחברה בעלת מנהגים הזרים להם, ושבה כללי התנהגות וחוקים השונים מאשר הכירו. על פי החוקרים (2009, et al Maertz; Mol, Born, Willemsen & Van Der Molen , 2005;Harzing & Christensen ,2004 ) הבעיות והקשיים הניצבים בפני מוצבים בעבודתם בחו"ל כגון הלם תרבותי, הבדלים בסגנונות עבודה וניהול, רגישות לתרבות הארץ המארחת והתאקלמות לתנאים הגיאוגראפיים, ההיסטוריים ולשפה המקומית הזרה ועל כל אלו ההתמודדות והבעיות של התאקלמות המשפחה. על פי Tharenou, (2008) נשים שעמדו בפני שיקולים של עבודה בחו"ל הציבו תחילה את האינטרסים של המשפחה על הקריירה.
מהי הצלחת מוצבים על פי המחקר בתחום? ניתן להגדיר את מושג ההצלחה באופן שונה בסיטואציות שונות תוך הסתמכות על תיאוריות פסיכולוגיות שונות. Mol et al,(2005) ערכו מטה אנליזה בה השוו והנגידו מחקרים אמפיריים ותיאורטיים קודמים שעסקו בשאלת הצלחת המוצב, ביניהם Arthur & Bennett,,1995; Brislin, 1981; Gudykunst & Hammer, 1984; Hannigan, 1990; Jordan & Cartwright, 1998;Kealey, 1996; Kealey & Ruben, 1983; Leiba-O’Sullivan, 1999; Mendenhall&Oddou,1985; Ones & Viswesvaran , 1997; Ronen, 1989 ולכן מחקרם יהווה מקור טוב לעבודה זו. אי הצלחת מוצבים- מוגדרת כחזרתם למדינת האם לפני הזמן ממשימה אליה נשלחו בחו"ל (Harzing & Christensen,2004) ומדדי הצלחת המוצב נוספים המוזכרים אותם מצאו Mol, Born, Willemsen & Van Der Molen , (2005)הם של:
שיבה מוקדמת לארץ המולדת, בין אם לפני סיום המשימה, או לפני תום החוזה עם החברה, הצלחה בעצם ביצוע המשימה לה נשלח המוצב והסתגלותו של המוצב לארץ המארחת בהיבטים החברתיים- תרבותיים –מקצועיים. עולה השאלה אם ישנם גורמים אינדיבידואליים אישיותיים שהם אלו המביאים לכך שאדם מסוים יצליח בקריירה של מוצב ואחר ייכשל בה?  במחקר האקדמי רווחת טענה כי מאפיינים אישיותיים יכולים לנבא בהסתברות גבוהה את מידת הצלחת המוצב במשימותיו בארץ המארחת ומחקרים עסקו בשאלה מהן תכונות האופי העיקריות היכולות לנבא הצלחה של המוצב ( Mol et al ,2005, 2009, et al Maertz; Harzing & Christensen,2004). את הגורמים האישיותיים ניתן לחלק לתכונות אופי אשר הן לרוב מולדות וקבועות באופן יחסי, וכן מיומנויות וכישורים אשר נרכשים בתהליך הסוציאליזציה במהלך החיים וניתנים לשינוי באמצעות למידה מכוונת Mol et al, 2005)).
Holopainen & Bjo¨rkman,(2005) פרטו תכונות האישיות של מוצב שלדעתם יהיה בעל סיכוי הצלחה גבוהים יותר. ביניהם הם ציינו את המוחצנות החברתית כשלדעתם בעלי תכונה זו הם בעלי יכולת למידה גבוהה של תרבות חברתית, יכולת העוזרת להם להצליח בתפקיד ולסיים אותו בהצלחה. ההנחה כי מוצב בעל תכונת מוחצנות גבוהה יותר יצליח יותר במשימתו וכן כי זאת יעשה גם אדם בעל נועם רב יותר .
בעבודתי אבדוק את הקשר בין הצלחת מוצב לבין מאפייני האישיות. שאלת המחקר: האם קיים קשר בין הצלחת מוצב במשימתו במדינת היעד ובין מאפייניו האישיותיים?
המשתנה התלוי:
1 . הצלחת המוצב במשימה אותה נשלח לבצע מוגדרת כשיבה מוקדמת לארץ המולדת, בין אם לפני סיום המשימה, או לפני תום החוזה עם החברה, הצלחה בעצם ביצוע המשימה לה נשלח המוצב והסתגלותו של המוצב לארץ המארחת בהיבטים חברתיים, תרבותיים ומקצועיים.
(2005, et al Mol, 2004,  Harzing & Christensen).
המשתנה הבלתי תלוי:
1.תכונות אישיותיות המוגדרות בספרות המקצועית כ "חמשת הגדולים", ומופיעות ב Holopainen & Bjo¨rkman,(2005), ו (2005 ), et al Mol: (1) יציבות רגשית; (2) נועם; (3) מצפוניות 4) מוחצנות; 5) פתיחות , "חמשת הגדולים" הסבר מפורט יוצג בהמשך העבודה .
אבהיר תחילה מהי הצלחת מוצב לפי הגדרתו בסקירת ספרות, לאחר מכן אבדוק במחקרים אלו מהם הגורמים המשפיעים על הצלחת וכישלון מוצבים במשימתם תוך התמקדות בהשפעת מאפיינים  אישיותיים על ההצלחה במשימה בחו"ל.