תוכנית "מעגלי התעסוקה" טיפול באוכלוסיית תובעי הבטחת הכנסה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2016
מספר מילים 4404
מספר מקורות 18

תקציר העבודה

תכנית "מעגלי תעסוקה" לטיפול באוכלוסיית הבטחת הכנסה מגיש:
ת.ז.:
המנחה:
תוכן עניינים: מבוא
3
סקירת ספרות 7
רקע תיאורטי 9
יישום
1 2
סיכום
2 3
מבוא:
חוק שירות התעסוקה נכנס לתוקפו בשנת 1959
ומטרתו העיקרית הוגדרה כ: "ריכוז הידיעות על מצבו של שוק העבודה הישראלי, המגמות המתרחשות בו ואופן התפתחותו על מנת להסדיר אותו".
החוק עוסק בדרכים  להשגת עבודה לדורשים בכך, ובהפניה של עובדים למקומות העבודה באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו ברחבי הארץ.
שירות התעסוקה הוא גוף המרכז את הפעילות במטרה לתווך בין המעסיקים לבין דורשי העבודה.
שירות התעסוקה מפעיל סדרה של הכשרות מקצועיות אשר מטרתן היא: מתן אוו רכישת כלים מקצועיים לשילוב העתידי בשוק העבודה, כלים אלו נקראים "תמיכה בהשמה".
שירות התעסוקה הוא הרגולטור העוסק במתן אישורים לקבלת הקצבאות השונות. דורשי העבודה הזכאים לקצבה, אבטלה או הבטחת ההכנסה, ואשר עומדים בתנאים של המוסד לביטוח לאומי, מופנים אל לשכות שירות התעסוקה לממש את זכויותיהם.
אחד הקריטריונים הקובעים את הזכאות לקצבה הינו  "מבחן התעסוקה".
מבחן המבוצע על ידי שירות התעסוקה הממלכתי. החוק קובע מהי עבודה מתאימה בהתאם לסוג הקצבה. מהותו של המבחן, הינו מציאת התאמה בין המשרה המוצעת במקום העבודה, ובין העובד המיועד. זאת בהתאם לנהלים והחוקים הקיימים. בפרק העוסק בסקירת ספרות אציג את הנהלים הרלוונטיים לנושא הנחקר.
קצבת הבטחת ההכנסה נועדה להבטיח את אמצעי הקיום הבסיסיים עבור בעלי הכנסה נמוכה. החוק נכנס לתוקפו בשנת 1982.
קצבת הבטחת הכנסה אינה מוגבלת לזמן ספציפי. זאת בשונה מקבצת האבטלה. הקצבה משולמת מתקציבו של אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי. (צוובנר, 2010) בשנת
2 009, אוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה עמדה על 111.766 אלף אזרחים ישראליים, והסכום הכולל ששולם באותה השנה, עמד על כ- 2.7  מיליארד ש"ח. הסכום כולו הגיע מתקציבו של אוצר המדינה. (רבעון סטטיסטי, 2010, עמ. 15) לצורך ההשוואה, תקציבה הכולל של שירות התעסוקה באותה שנה, עמד על כ138 אלף שקל. (נתן, 2012, עמ. 5) שירות התעסוקה, נכון לשנת 2012, מונה 592 עובדים, מתוכם 384 הם פקידי השמה. (נתן, 2012 עמ. 7).
עיקר הפעילות בלשכות הינו בתחום ההשמה. אחד האתגרים הקיימים בארגון הוא אופן הטיפול בקהל תובעי הבטחת ההכנסה. בקרב תובעי הבטחת ההכנסה ניתן למצוא חלקי אוכלוסייה אתגרית בעליי קשיים וחסמים רבים, המהווים יעד חשוב לשילוב מחדש בשוק העבודה.
התוכניות השונות של הממשלה הופעלו במטרה לשלב את מקבלי הבטחת הכנסה חזרה אל שוק העבודה.
מאוגוסט 2005, החלה לפעול התוכנית "מהל"ב" (מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה), או בשמה האחר "תוכנית ויסקונסין”. מטרת התוכנית הייתה לתת מענה למקבלי הבטחת הכנסה תוך שילובם במעגל העבודה. הפעלת התוכנית הייתה בידיהם של חברות פרטיות (מיקור חוץ) ולא בידי שירות התעסוקה הממלכתי. (לוי, 2007 עמ. 3,7,20) התוכנית "ויסקונסין”, ספגה ביקורות רבות מעמותות לזכויות האזרח, הקשת הדמוקרטית האזרחית ושומרי המשפט – רבנים לזכיות האדם. התוכנית, יצרה התנגדות רבה בקרב עובדי שירות התעסוקה. (האגודה לזכיות האזרח,
2 013). דו"ח מצב זכיות האדם שפורסם ב2013 סקר וקבע: כי התוכנית יש בה פגיעה בזכיות האדם ובראשון הזכות לקיום בכבוד. (האגודה לזכיות האזרח, 2013). מאוקטובר 2007, התוכנית פעלה בשם אחר "אורות התעסוקה".
נעשה בה שינוי הקשור למודל התשלום לחברות המפעילות, מתן התמריצים הכספיים, ומסלולי טיפול מיוחדים. אך כמו קודמותיה, לאחר ביקורת וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הופסקה התוכנית בשנת 2010. התוכנית עוררה ביקורת רבה בדיון הציבורי עקב פגיעתה בזכיות האזרח, תקציביה הגבוהים וביצועים הנמוכים. התוכנית הוגדרה כחסרת יעילות ופוגענית –  ועוררה שיח ציבורי סוער.
בתחילת שנת 2014, שירות התעסוקה הישראלי, החל בהפעלת התוכנית – "מעגלי התעסוקה". התוכנית נועדה להחליף את התוכנית הקודמת, ולתת את המענה המתאים לאוכלוסיית "מקבלי הבטחת הכנסה". התוכנית תכלול, סדנאות להכשרה ולרכישה של מיומנויות  לחיפוש עבודה, מפגשי ייעוץ פרטניים עם יועצים (מאמנים) מטעם חברת ייעוץ המשתתפת בהפעלת התכנית. התכנית תופעל על ידי שירות התעסוקה בשיתוף פעולה עם חברת "יעדים".
אוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה היא לרוב אוכלוסייה חלשה ופגיעה. אוכלוסייה זו זקוקה לטיפול ולמענה המתאים לצרכיה. בעבודת המחקר זאת אתייחס בהרחבה אל החסמים העיקריים הקיימים באוכלוסייה.
כמו כן אבדוק את התאמת התוכנית לקהל זה. במחקר אנסה לבדוק את מאפיינים העיקריים של התוכנית, ואת הבסיס התיאורטי והרציונלי שבה.
הסיבה העיקרית לבחירת נושא זה למחקר:
קצבת הבטחת הכנסה הינה הקצבה ללא מוגבלות תוקף זמן מסוים ומשולמת מכספי אוצר המדינה. ובהיעדר טיפול מתאים עלולה ליצור, עוני ותלות הולכת בה מצד האוכלוסיות המוחלשות. שילוב האוכלוסייה הלא עובדת בשוק העבודה יהווה יתרון למשק הישראלי.
וחסכון בכסף הציבורי. כספי הציבור המשולמים עבור הקצבאות של הבטחת הכנסה מהווים חלק גבוה מהתקציב הכללי ושילובם מוצלח של דורשי העבודה בשוק התעסוקה בקרב מקבלי הקצבאות משיג שתי מטרות עיקריות: שמירה על "קופת" המדינה. וקידום המשק הישראלי.
עוד בודק המחקר: כיצד פועלת התוכנית, ומהם נהליה?
יציאה לעבודה מהווה ערך מוסף לחיי הפרט, כגון: ביטוי העצמי, עצמאות, ואמונה ביכולת עצמית. תוכנית מהל"ב הוגדרה כלא יעילה ופוגענית. המחקר בהסתמך על המידע העדכני יבדוק, האם התוכנית "מעגלי התעסוקה" יעילה כלכלית וחברתית לאזרח הישראלי?
האם ניתן להסיק בשלביה המקודמים שהתוכנית "מעגלי התעסוקה" טובה יותר מקודמיה, התוכנית "ויסקונסין", מהל"ב?