לימוד הספרות התנאית –אמוראית  לפיתוח "תרבות ישראל" מגישות:
התורה שבעל פה אחת השאלות המהותיות בעולם היהודי היא כיצד התפתחה התורה שבעל פה.
ישנן שתי גישות לסוגיה זו ,אחת – הגישה המסורתית ,והשנייה – הגישה המדעית – אקדמית.
הגישה המסורתית  טוענת שמשה ירד מסיני עם התורה שבכתב והתורה שבעל פה,וכל שלמדו וחידשו תלמידי הדורות כבר ניתן למשה מסיני.
המדרש אומר:"… מקרא ומשנה ותלמוד ואגדה ,ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו , כבר נאמר משה מסיני.הדא הוא דכתיב (קהלת א י)   "ואמר רבי לוי בר חמא אמר שמעון בן לקיש:
מאי דכתיב (שמות כד יב.) 'ואתנה לך את לוחות האבן והתורה המצווה – זו משנה ,אשר כתבתי להורותם' ,לוחות- אלו עשרת הדברות ,תורה – מקרא ,והמצווה – זו משנה,אשר כתבתי –אלו נביאים וכתובים ,להורותם –זה גמרא ,מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני"(בבלי ,ברכות ה ע"א) יחד עם זאת במקורות חז"ל  הייתה עמדה נוספת בהכירה בהתפתחות ההלכה ובכך שכל דור מוסיף משלו לבניין , ועולם ההלכה הא מבחינת עץ הפרה ורב."(ואו אינן חסירין ולא יתירין? תלמוד לומר נטועים)מה נטיעה פרה ורבה ,אף דברי תורה פרין ורבין"(תוס' סוטה פ"ז הי"א ומקבילות רבות) החכמים ראו בשתי העמדות השלמה אחת את השנייה ,כיוון שסברו שחכמים אמורים להיות כבור סוד שאינו מאבד טיפה ,ומחייב לשמירה קפדנית על המסורת וממילא נמנע מחידוש ,ובמקביל גם כמעיין המתגבר ,יוצר ומתחדש תדיר.
הגישה המדעית – אקדמית טוענת שהתרחש תהליך של גיבוש הלכה ,ההלכה התפתחה במשך –
"תקופת הסופרים" ה"סופרים"  הם קבוצה קדומה של חכמים שפעלו אי שם בימי הכנסת הגדולה ונקראו בשם זה כיוון "שעשו את התורה ספורות , ספורות" (ירו', שקלים פ"ב ה"ב , מח ע"ג) מדבריהם של התנאים והאמוראים  אין קביעה שהסופרים פעלו דווקא בעבר הרחוק עם זאת ה "סופר"  הוא מונח מקראי ובימי חז"ל הוא משמש בעיקר לתיאור הלבלר (כותב הספרים) או –
התפתחות התורה שבעל פה:
תהליך התפתחות של התורה שבעל פה הוא שבתחילה הציבור יזם את ההלכה ומאוחר  יותר בבתי המדרש עסקו בניסוחה ובעיצובה המשפטי.
בתי המדרש הביאו את הדוגמאות השונות לכלל מערכת משפטית ולעיתים קבעו מחדש את  …