המשנה העבודה מוגשת לד"ר מנחם בן שלום במסגרת הקורס "התפתחות ההלכה" שנת הלימודים תשע"א
1 . עמדתו של אלבק לגבי הסוגית קדמות התורה שבע"פ:
לדעתו של אלבק התושב"ע היא קבלה,מסורת – ומשעת נתינת התורה ואילך הייתה קיימת הקבלה. כל זמן שהתורה שבכתב הייתה קיימת היה קיים גם פירושה.
השתמשו ב"גמר,גמרא,"  מהפועל "גמר" שהוראתו : השלם .משמע –השלמה וכינו את התושב"ע  "גמרא" כיוון שהיא משלימה את התורה שבכתב ,שכן שתי התורות ניתנו לישראל אחת בכתב ואחת בע"פ (ספרא בחוקותי סוף פ"ח ,ספרי וזאת הברכה פיס' שנ"א) "ונתן לנו את התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות ופרשום בתושב"ע פרטות" וכו'(תנחומא נח ,סי' ג').
התושב"ע היא ההשלמה לתורה שבכתב ואף קרויה קבלה בפני רבי מאיר מסכת אבות .שעפ"י פרשנותו של רשי משמעה מסורת ומנהג שקיבלנו מרבותינו.הוכחה לכך נמצאים בנביאים  וכתובים בהם מוזכרים חוקים בדרך של העברה אבל במשמעות ברורה ואילו בתורה הם סתומים ומשתמעים לשני פנים. וכן נמצאים בספרים אלו גם הרחבות לדיני תורה.
דוגמא לכך היא פרשת שקלים (שמות ל' יא-טז) אין משמעה אלא הוראת השעה –כאשר תפקוד את בנ"י ,ייתן כל איש מחצית השקל כופר לנפשו.
ואילו במלכים ב' י"ב  ,ה נאמר  "כל כסף הקדשים  אשר יובא בית ה' כסף עובר".
התושב"ע הייתה קיימת גם בתרגום שבעים לתורה שבו מתורגמים מס' חוקים בהתאם להלכה שלנו וכמה בשונה לכל דעות התנאים.
לדוגמא: שבעת ימי  מצות תאכלו ,אך ביום בראשון תשביתו שאור מבתיכם וגו'" (שמות יב,טו)השבעים מתרגמים תשביתו – במשמעות של סילוק ,איבוד –  להאביד,להעביר את השאור מן העולם.וחכמי ההלכה התירו להבעירו בכל דבר .ז"א מתרגמי השבעים ידעו על ההלכה הנהוגה בחיים ,שמבערים חמץ מן העולם.
זרם הקבלה לא פסק בתקופה שבין הנביאים והכתובים לבין התקופה של התנאים וביניהם היה תרגום השבעים שנעשה לצרכים אחרים ולאו דווקא ללימוד הלכה ולכן התושב"ע והתורה שבכתב משלימות זו את זו ולא ניתן להפרידן.
ההלכה הייתה קיימת גם בספרים החיצונים הראשונים  שאחד מהם הוא ספר "היובלות" שמחברו נמנה עם הכיתות וחלק ומהלכותיו  אינו מתאים להלכותינו. מטרתו הייתה להעריץ את מצוות התורה הקיימות  מעולם ועד עולם ללא שינוי ,והן ,עם כל הפירושים ההרחבות והשינויים שנתן המחבר וסיעתו ,משמשות יסוד לקיום העולם ולחיי ישראל.
ספרים  נוספים  הם ספר המקבים,וספר בן סירא שבהם ניתן למצוא הלכות או רמזים למנהגי חיים שמקורם בהלכה,במושגה הרחב.
ההלכות והמנהגים שבספרים החיצונים בין אם הם תואמי הלכה או מנוגדים לה הם עדות לקיום הלכה ראשונה בזמן קדום ולהמשך התושב"ע מן הנביאים ועזרא ונחמיה עד חכמי המשנה.
עפ"י דעתם של חכמי הקבלה משה קיבל את התורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע מסרה לזקנים והזקנים מסרוה לנביאים והנביאים מסרוה לאנשי הכנסת הגדולה.
–