הביקורת על יצירותיו של שי עגנון
מוסד לימוד | המכללה האקדמית גבעת וושינגטון |
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | ספרות, שפה ולשון |
מילות מפתח | והיה העקוב למישור, סיפור פשוט, ש"י עגנון, שני תלמידי חכמים |
ציון | 97 |
שנת הגשה | 2015 |
מספר מילים | 16409 |
מספר מקורות | 31 |
תקציר העבודה
תקציר עבודה הביקורת החברתית ביצירותיו של ש"י עגנון: "סיפור פשוט", "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו" ו"היה העקב למישור" עבודה זו קיבלה ציון 97.
העבודה היתה צריכה לבדוק ביקורת חברתית ביצירותיו של ש"י עגנון: "סיפור פשוט", "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו" ו"היה העקב למישור".
מבוא
מראשיתו זכה שמואל יוסף עגנון ויצירותיו להיתפס כמפנה בסיפורת העברית ועד מהרה עגנון הוכתר כגדול המספרים בספרות העברית ובמרוצת הזמן ראו בו "סופרה של האומה" בדומה לביאליק, ועם מתן פרס נובל לעגנון שמעו יצא גם בין קרב העמים. עגנון כתב יצירות רבות: שירים, סיפורים קצרים רשימות ועוד בעיתונים ובכתבי עת עבריים שיצאו לאור בגליציה, ותקצר היריעה מלהתייחס לכלל היצירות ולמאפייניה. עבודה זו עוסקת בשלוש יצירות ובמאפיינים חברתיים העולים בהם: "סיפור פשוט" – יצא לאור בשנת 1935, "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו" – יצא לאור בסתיו של שנת
1 946 ו"היה העקב למישור" – יצא לאור בסתיו של שנת 1911.
אמנות הסיפור כפי שעולה מסיפוריו של עגנון היא של מספר סיפורים ושל עגנון המציץ מעבר לכתפו. לנוכחותו של מספר הסיפורים קיימת משמעות חשובה כיוון שהוא מוצג כמי שיודע ידע מסויים ומשתף במידה מסויימת את הקוראים. הידע של המספר מורכב והוא קשור לכל מה שקיים בכל סיפור: ההתרחשות, נקיטת עמדה לגבי כל מה שקשור לדמויות – שמותיהם, מראיהם, אופיים, התנהגותם ועוד. מצד אחד, לא ברור שהמספר יודע הכל ועם זאת המסר המועבר לקורא שהוא די יודע בכל התחומים. מצד שני, מסיבות מסויימות המספר לא רוצה או לא יכול למסור את הידע כפשוטו וכאן למעשה הוא משחק בעלילה – אם המסר יועבר כפשוטו כדי להקל על הקורא אין טעם בסיפור, ואם המסר מועבר בדרך מתוחכמת ורבת זוויות היא הכרחית מסיבות שונות: כדי לעשות את החיים כדאיים, או כדי להראות שיש פגיעה בסדרי עולם, או שהמסר מעלה אפשרות שדרכי ההתנהלות אינן טובות על-פי קנה מידה של בן-אנוש. את יצירותיו כותב עגנון בצל החוויות שהוא עבר ואשר עיצבו את חייו בתקופות שונות, ובאמצעות המספר את סיפוריו הוא מעביר מסרים לקורא מאותה תקופה וביקורת על ההתנהלות של הדמויות. למשל:
"סיפור פשוט" "והיה העקב למישור" נכתבו על העיירה שבוש שהיא למעשה העיירה שבה נולד בוצ'אץ'. עיון ביצירותיו מראה כי יצירותיו של עגנון לא נוצרו בחלל ריק ואת הדמויות והמצבים שהופיעו ביצירות הוא הכיר בסביבתו הקרובה או שקרא עליהם בעיתונים ובספרים. דוגמא לכך אפשר למצוא בספרו של דוד כנעני המתאר את מה שסיפר לו עגנון: "פעם אחת שמעתי על ישיש מביטשוטש, בן 105, היושב כבר עשרות שנים בארץ. הלכתי אליו ושאלתי אם הכיר את אבי זקני… הישיש שימש לי דוגמא לר' אלטר ב'תמול שלשום'". דוגמא זו הינה אחת מיני רבות על כך שעגנון התייחס בסיפוריו למאורעות שעבר ואנשים שפגש ולמעשה יצירותיו מהוות ראי לתקופות בחייו ומהוות מין סיפור היסטורי לאותה תקופה בה הסיפור מסופר. עגנון מרבה להשתמש בתיאור מצבים חברתיים על מנת לבקר את החברה בה הוא חי ואת התנהגות האנשים באותה תקופה. את הביקורת החברתית אנו מוצאים בשלושת היצירות בהם עוסקת עבודה זו ולמעשה מובילה אותנו לשאלת המחקר:
כיצד באה לידי ביטוי הביקורת החברתית ביצירותיו של עגנון – "סיפור פשוט", "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו" ו"היה העקב למישור" ומה המניע שלה?
הפרק הראשון עוסק ביצירה "סיפור פשוט" המתרחש בעיירה שבוש, ומספר את סיפורם של הירשל הורביץ ואהבתו הלא ממומשת לבלומה נאכט ואת נישואיו הכפויים למינה צימליך. במהלך הסיפור עגנון מספר על דמויות נוספות, הוריו של הירשל, הוריה של בלומה והוריה של מינה ועוד דמויות נוספות המספרות על רוח התקופה. הפרק השני עוסק ביצירה "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו", ומספר על שני תלמידי חכמים, האחד עני והשני עשיר ומיוחס. ההבדלים בין שני החכמים מייצג את המתח הכלכלי והחברתי בין המעמדות באותה תקופה. הפרק השלישי עוסק ביצירה "והיה העקב למישור" המתרחשת גם היא בעיירתו של עגנון בוצ'אץ', עוסקת בסיפורם הטרגי של מנשה חיים הכהן ורעייתו קריינדיל טשארני. באמצעות היצירות הללו עגנון מבקר את החברה בה הוא חי את רוב שנותיו כילד וכנער. עגנון מציג ביצירותיו דמויות שונות המספרות את סיפור העלילה כאשר כל דמות ייחודית ומשמשת לביקורת, כאשר גם השם של הדמויות לא ניתן להם סתם, אלא לכל שם יש משמעות. במהלך העבודה ארחיב על הדמויות השונות, משמעותן ומצבים חברתיים שונים המופיעים בסיפורים הללו.
תוכן העניינים עמוד מבוא. 1
פרק
1 : "סיפור פשוט". 3
1 .1 תקציר הסיפור. 3
1 .1.1 תיאור התקופה בה מסופר הסיפור. 4
1 .1.2 תיאור התקופה שבה הסיפור נכתב. 5
1 .2 מרכיבים אירוניים בסיפור. 6
1 .3 סמלים חברתיים בסיפור. 7
1 .4 הביקורת החברתית בסיפור. 8
1 .4.1 הקונפליקט בין יחיד לחברה. 9
1 .4.2 העולם הדתי המכתיב דפוסי התנהגות. 10
1 .4.3 שימוש ציני בשמות הדמויות. 11
1 .4.4 אהבה ופערי מעמדות על רקע חברתי 12
1 .4.5 השיגעון הפיזי והמטאפורי בסיפור. 13
1 .5 המניעים לביקורת החברתית בסיפור. 14
פרק
2 – "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו". 16
2 .1 תקציר הסיפור. 16
2 .1.1 תיאור התקופה בה מסופר הסיפור. 17
2 .1.2 תיאור התקופה שבה הסיפור נכתב. 17
2 .2 הסמליות בשמות הגיבורים.. 18
2 .3 הביקורת החברתית בסיפור. 19
2 .3.1 פער המעמדות בראי התקופה. 20
2 .3.2 היחס בין חיי התורה לחיי הקהילה בראי התקופה. 21
2 .4 המניעים לביקורת החברתית בסיפור. 22
פרק
3 – "והיה העקב למישור". 24
3 .1 תקציר הסיפור. 24
3 .1.1 תיאור התקופה בה מסופר הסיפור.
5
3 .1.2 תיאור התקופה שבה הסיפור נכתב. 26
3 .2 מבנה העלילה ומשמעותו הפרשנית. 27
3 .3 הניגוד בין החיים האמיתיים המורכבים ובין האגדות הפשוטות. 28
3 .4 הביקורת החברתית בסיפור. 29
3 .4.1 המצב הכלכלי-חברתי 30
3 .4.2 הלכות היהדות כמניע לטרגדיות משפחתיות. 31
3 .5 המניעים לביקורת חברתית בסיפור. 32
סיכום ומסקנות. 33
ביבליוגרפיה. 35