סרטי ילדים כיום הם מקור למספר רב מהסיפורים שילדים מכירים, סיפורים אשר יכולים להיות אחד מסוכני הזיכרון הקולקטיבי המרכזיים ביותר. מצד שני, קשה יהיה להעביר את העבר בכל מורכבותו והאירועים האלימים והקשים שהוא כלל דרך סרט לילדים, דבר זה מעלה את השאלה איך מבנים סרטים את הזיכרון הקולקטיבי הלאומי בקרב ילדים למרות מורכבות הסיפור ההיסטורי של חלק מהאומות, בעיקר אלו שההיסטוריה שלהן קמה במלחמות, כיבוש והריגה של בני עמים אחרים.
דוגמא לזיכרון קולקטיבי כזה הוא הזיכרון האמריקאי, המתיישבים האירופאים באמריקה, שנתפסים "כאבת המייסדים" וכגיבורים אמריקאים ומוצגים כך בספרי ההיסטוריה האמריקאים היו אחראים לרצח של מספר עצום מבני העם האינדיאני (Browne, 2004). שאלה שעולה כאן היא איך הזיכרון האמריקאי רווי הלחימה מועבר לילדים? דוגמא לניסיון לימוד היסטוריה כזה נמצא בסרטי הילדים של דיסני "פוקהונטאס 1" ו"פוקהונטאס 2".
הסרטים מציגים את סיפורה של בת הצ'יף פוהאטאן אשר מתאהבת בקפטן ג'ון סמית הבריטי ומצילה את חייו, ובסרט השני היא מתאהבת בג'ון רולף הבריטי, כאשר בכל אחד משני הסרטים היא מצליחה למנוע מלחמה בין עמה לבין האירופאים.
בעבודה זו שאלתי איך ממוסגר הסיפור של המתיישבים האירופאים והאינדיאנים? איך מוצגת המורכבות של שני עמים שנמצאים בסכסוך ומה ההבדל, אם קיים, בין האופן בו סרטי פוקהונטאס מציגים את הסכסוך לבין האופן בו ספרי ההיסטוריה מציגים סכסוך זה.
בכדי להשיב על השאלות שלי ערכתי ניתוח איכותני של שני הסרטים, וכמו כן ניתחתי את תגובותיהם של צופי הסרטים כשאני מסתכלת עליהם כקהילה פרשנית.
באופן יותר ממוקד, עבודה זו באה לשאול על מה שאינו מוצג בסרטים יותר מאשר מה מוצג, אני שואלת על הדמויות והאירועים השוליים ומנסה להבין אילו פרטים מועלמים ונדחקים ממרכז הסיפור ואילו מובלטים, ומה תפקיד העלמה או הבלטה זו במסגור הקבוצות המוצגות בסרטים.