שאלה 1:
סעיף א' הלאנגים טוענים ששידור חדשות, שידורים חיים  ושסיקור אירועים מיוחדים נתפס כאמצעי המשקף את דעת הקהל עבור הצופה בבית, החוקרים ביקורתיים כלפי השפעה זו ומדגישים את פוטנציאל ההטעיה שיש במצב כזה. תפיסת הקהל בנושא מסוים עשויה להשפיע על הדעה של האזרח עצמו ואם הטלוויזיה מעבירה תמונה שגויה לגבי דעת הקהל, הדבר עלול להשפיע על דעת הצופה בבית שתהליך קבלת החלטות שלו מושפע מהחשיבות אותה הוא מייחס לדעת הקהל.
בנוסף, ההעברה של דעת קהל מסוימת ע"י הטלוויזיה עלולה להשתיק ביקורת של אנשים – 20 נק' סעיף ב' מה חסר במחקר של לאנג ולאנג לפי הפסקה מתוך המאמר של כץ ודיין: הז'אנר המתהווה כ 'אירועי מדיה'- (אירועי מדיה זה סוג מיוחד של משדרים שהם בשידור חי מתוכנן מראש בכמה ערוצים של אירוע טקסי כלשהו שהצפייה בו מאחדת קהל גדול בכל העולם והופכת אותו לסוג של כפר גלובלי).
למעשה אומרים כץ ודיין, הלאנגים זיהו והגדירו חלק מהמרכיבים של אירוע מדיה אבל לא הבינו שמדובר בסוג של משדר כזה שעתיד לעצב את הזיכרון הקולקטיבי של האנושות באירועים שונים של 40-50 השנים האחרונות (כמו נחיתה על הירח). מבחינת הלאנגים – 18
נק' שאלה 3:
איניס סבור שחברה יכולה לאזן בין זמן למרחב, בניתוח שלו הוא מראה שחברות שהצליחו להשיג איזון כזה- שגשגו.
לתהליך זה קורא בלונדיים "הטיית נגד"-"דטרמיניזם הפוך", היא מגיבה ביצירת הטיית נגד במהלך שצריך להחזיר את החברה למצב של איזון בין זמן למרחב.
הטענה של איניס ממשיכה ואומרת שברגע שהחברה בחרה אילו טכנולוגיות לשלב בתוכה, אותן טכנולוגיות מחוללות שינויים חשובים בחברה ובתרבות. וטיעון זה מתאים לדטרמיניזם הטכנולוגי. יש להגדיר את המושג הזה –