העבודות בקורס: מבחן, סיכום למבחן, סיכום, ממ"ן 11, ממ"ן 12, ממ"ן 13, ממ"ן 14,
ממן 1 2 שאלה 1 א. מאמרם של לאנג ולאנג נכתב על רקע שנת 1953 בארצות הברית כאשר בתקופה זו מתחוללת מלחמה בין ארצות הברית לבין קוריאה . החוקרים ביצעו את מחקר הגישוש בצל המתיחות הנוצרת בין הנשיא טרומן לגנרל מקארתור ומטרתם הייתה לבדוק כיצד נצפה אירוע טלוויזיוני בעיני הצופים מהבית לעומת נראות האירוע מהמקום […]
קלאסיקה בחקר התקשורת: מבט מחודש "קלאסי" – מקור המושג בלטינית, ומשמעו המעמד הגבוה ביותר מבין חמשת המעמדות בחברה הרומית. במאות המאוחרות יותר, הביטוי "קלאסי" התלווה לתיאור סופרים דגולים, ובתקופת הרנסאנס מדובר היה בסופרים מוערצים. המושג "קלאסי" הינו מדרגה עליונה, נחשב לבעל ערך, מופת בתחומו (יצירה קולנועית, מוזיקלית, ספרותית), יצירות בעלות משמעות ורלוונטיות לאורך זמן, גם […]
ממן 1 2 1 )א. ההבדלים בין פועלו האומנותי של שחקן התיאטרון לבין זה של שחקן הקולנוע נעוץ בראש ובראשונה בעובדה ששחקן התיאטרון משחק אל מול קהל חי, כאן ועכשיו[u1] , ברצף עלילתי מתחילת ההצגה ועד לסופה, מה שניתן להגדיר כשחקן של טייק אחד. לעומתו שחקן הקולנוע משחק אל מול מצלמה, כאשר מספר אנשי צוות בלבד […]
ממן 1 3 1 ) א. ההבדלים[u1] העיקריים בין החוויה של הקהל שנכח באירוע עצמו לבין החוויה של הקהל שצפה בשידור האירוע בטלוויזיה (אירועי יום מקארתור): השידור בטלוויזיה שימר את הציפיות המוקדמות, יצר תחושה של אירוע מרגש ושל המון מתלהב ולא הזכיר כלל את תחושות האכזבה שהיו בשטח. התצפיתנים בטלוויזיה טענו שקיבלו רושם של המון […]
ממן 1 4 חלק א 1 ) המאמר שבחרתי הוא: יצירת האומנות בעידן השעתוק הטכני – וולטר בנימין. א. וולטר בנימין משתייך לאסכולת פרנקפורט, אסכולה ביקורתית ניאו-מרקסיסטית, המניחה כי החברה מחולקת למעמד שליט ומעמד נשלט כאשר המעמד השליט שולט גם על אמצעי הייצור וגם על התרבות. ישנו ניצול, המעמד העליון מנצל את מעמד הפועלים באופן […]
קלאסיקה החקר התקשורת- ממן 13 שאלה 1 א. המטרה הראשונית של המחקר הייתה לחקור אירוע ציבורי גדול (כגון המצעד שנערך עבור גנרל דגלאס מקארתור), שנערך בנוכחות קהל רב- כלומר לתצפת על האינטראקציה המתרחשת ברחוב תוך כדי האירוע. עם זאת, תוך כדי המחקר, השתנתה המטרה. הם הגדירו זאת כ- "שאיפה לחקור אירוע ציבורי כפי שהוא נראה […]
שאלה 1: סעיף א' 3 תפקודים של תקשורת ההמונים על פי לזרספלד ומרטון: 1. הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות- מצב שבו תשומת הלב התקשורתית לנושא, סוגיה או אדם כלשהו גורמת לעלייה במעמד החברתי של מושא הסיקור בעיני הקהל. לדעת החוקרים מדובר בקשר מעגלי שלפיו אם אתה מסוקר אתה נתפס כחשוב וברגע שאתה נתפס כחשוב התקשורת […]
שאלה 1: סעיף א' הלאנגים טוענים ששידור חדשות, שידורים חיים ושסיקור אירועים מיוחדים נתפס כאמצעי המשקף את דעת הקהל עבור הצופה בבית, החוקרים ביקורתיים כלפי השפעה זו ומדגישים את פוטנציאל ההטעיה שיש במצב כזה. תפיסת הקהל בנושא מסוים עשויה להשפיע על הדעה של האזרח עצמו ואם הטלוויזיה מעבירה תמונה שגויה לגבי דעת הקהל, הדבר עלול […]
מבוא: קאנון: קלאסיקה המושג קאנון מבטא משהו קלאסי מהדרגה העליונה שיש לו ערך לאורך זמן. הוא מהווה איזושהי דוגמא ומופת בתחום מסוים. ביוונית המילה מבטאת מוט מדידה ומאוחר יותר חוק. בגלגולים המודרניים יותר הכוונה לחוק או מערכת תקנות שנקבעה ע"י הכנסייה ומשמשת כקוד להתנהגות ואמונה. כל תחום יצירה יש לו קאנון משלו. מידת הקנוניות של […]
שאלה 1 א. לזרספלד ומרטון אמנם סבורים שלתקשורת אין השפעה כה רבה על החברה (זו אמירה שאיננה מדויקת, אבל זה כבר רלוונטי לסעיף ד'), אך הם מדגישים את ההשלכות החברתיות של התקשורת: הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות – בכוחם של אמצעי התקשורת להעניק מעמד לאישים, לארגונים למדינות ולסוגיות, או לחזק מעמד קיים. כאשר זוכים לתשומת […]
שאלה 1 א. במאמרו, "יצירת האמנות בעידן השעתוק המכני", סוקר וולטר בנימין את השפעת טכנולוגיית השעתוק על התרבות ועל חווית הצריכה של הקהל, ומזהיר, בין היתר, מפני כוחות פוליטיים העושים שימוש בטכנולוגיה זו כדי לגייס את ההמונים ולהשפיע עליהם (דוגמת הפשיזם). בנימין מסביר במאמרו כי טכנולוגיית השעתוק היא ביטוי לתהליך ייצור המוני של עותקים רבים […]
אסכולת קולומביה מאמר קאנוני 1 – "תקשורת המונים, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת" / לזרספלד ומרטון מאמר תגובה – מחקר ביקורתי בקולומביה: "תקשורת ההמונים, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת" של לזרספלד ומרטון / פיטר סימונסון וגבריאל ויימן מאמר קאנוני 2 – "על חוויה שאולה: ניתוח האזנה לתסכיתי רדיו יומיים" / הרטה הרצוג מאמר תגובה – […]
ממ"ן 11 – קלאסיקה בחקר התקשורת 10712 ציון 93 שאלה מספר 1: שלושת התנאים לתעמולה יעילה למען מטרות חברתיות הינם : מונופוליזציה- מצב זה נוצר כאשר תקשורת ההמונים עוזרת ביצירת עמדה אחת בלבד ומאפשרת קידום של עמדה זו באופן חד משמעי. מונופוליזציה על אמצעיי התקשורת מתאפשרת במצב בו אין התנגדות- שאלה מספר 2 : א. […]
ממ"ן 1 3- קלאסיקה בחקר התקשורת :מבט מחודש שאלה מספר 1: א. במאמרם של בני הזוג לאנג :"הפרספקטיבה הייחודית של הטלוויזיה והשפעתה "/1953 מחקר שמטרתו העיקרית הייתה גישוש לקחו 29 סטודנטים , חלקם היו בשטח ערכו תצפית וראיונות עם האנשין ו 2 מהם נדרשו לצפות מהשידור בבית, החוקרים לאנג וללאנג אספו את הממצאים- ב. מתוך […]
ממ"ן 1 2- קלאסיקה בחקר התקשורת :מבט מחודש ציון 96 שאלה מספר 1: א. מתוך הקטע המצורף מתוך מאמר התגובה העדכני למאמרם של אדורנו והורקהיימר : יחסם של אדורנו והורקהיימר בנוגע לתרבות הגבוהה היא בעצם יחס של הערכה. אדורנו וורקהיימר מפרידים את האומנות הגבוהה מציינים את קאנט ובטהובן , וטוענים כי דוגמאות אלה השייכות בעצם […]
הקורס מציג 5 אסכולות: 1.קולומביה 2 .פרנקפורט 3 .שיקאגו 4 .טורנטו 5.ברמינגהם המושג קאנון החוקר בלונדיים הגדיר את המושג קאנון כמורכב משלושה מרכיבים: 1.מהפכנות: הכוונה למאמר שהעלה דבר חדש שלא נאמר קודם לכן. למשל: נקודת מבט חדשה,תחום או ז'אנר חדש. 2.הערצה:הכוונה למאמר שלמרות הזמן שעבר מיום פרסומו הוא עדיין מצוטט ע"י חוקרים אחרים ,ממשיכים להתייחס […]
ממ"ן 1 2 2 6.04.13 שאלה 1: א. אדורנו והורקהיימר משתייכים לאסכולת פרנקפורט שמזוהה עם מסורת ההשפעות החזקות ומניחה כי החברה מחולקת למעמדות של שליט ונשלט ובה המעמד השליט שולט על אמצעי הייצור ועל התרבות. אדורנו והורקהיימר סבורים שהתרבות והאומנות האמיתית מכילה בתוכה אמת ויכולה לקדם תודעה מעמדית ושינוי חברתי. "מבחינתם של אדורנו והורקהיימר הגבוה […]
ממ"ן 1 3 17.05.13 שאלה 1: א. הטענה המרכזית של החוקרים היא שהתקשורת ובפרט הטלוויזיה גורמת לצופים בבית להרגיש תחושה של קירבה וקשר חברתי עם מגישי הטלוויזיה שאותם הם רואים לעיתים קרובות ובאופן עקבי ( לאורך זמן). החוקרים סבורים שמדובר באשליה של קשר ומכנים את המצב הזה " יחסים פארה חברתיים" , כלומר הצופים מרגישים […]
ממ"ן 14 30.05.13 חלק א-שאלה 1: בחרתי במאמר של בנימין:"יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" א. כותב המאמר משתייך לאסכולת פרנקפורט:אסכולה מרקסיסטית המכירה בכך שהחברה מחולקת למעמד שליט ונשלט ושבניהם קיים קונפליקט. הייחודיות של האסכולה היא שהתרבות היא לא רק חלק ממבנה העל בחברה,אלא מהווה תעשייה לכל דבר המייצרת תוצרים למטרות רווח. התרבות הממוסחרת יוצרת תודעה […]
ממ"ן 1 1 20.03.13 קורס:10712 -קלאסיקה בחקר התקשורת מנחה: שרון אשכנזי מצוין! שאלה 1: א. שלושת תפקודי התקשורת ע"פ לזרספלד ומרטון: תפקודים חיוביים: 1. הענקת מעמד: הסיקור התקשורתי של אישים מסוימים,ארגונים או נושאים שונים מפנה תשומת לב ציבורית אליהם והמעמד החברתי שלהם עולה. נושא או אדם שמסוקר בתקשורת,נתפס כחשוב בעיניי הציבור,לדוגמא: סלבריטאי שיופיע בסרט או […]
ממ"ן 11- קלאסיקה בחקר התקשורת- מבט מחודש 1 . א. על פי לזרספלד ומרטון, אלו הם תפקודי (השלכות) של תקשורת ההמונים: *הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות- כאשר אנשים, ארגונים, מדינות או סוגיות מופיעים באמצעי התקשורת, מעמדם בעיני הציבור עולה. מדובר למעשה במעגל קסמים- אם מישהו חשוב הוא יופיע באמצעי התקשורת, וכשהוא מופיע באמצעי התקשורת הוא […]
ממ"ן 12- קלאסיקה בחקר התקשורת א. לפי וולטר בנימין, שחקן קולנוע ושחקן תיאטרון נבדלים בכך שהמשחק של שחקן הקולנוע עובר דרך מכשור (המצלמה המצלמת אותו) ואילו שחקן תיאטרון מגיש את משחקו היישר אל הקהל, ללא אביזר מתווך. שחקן התיאטרון יכול להתאים את המשחק שלו לקהל הצופה בו במהלך ההצגה, ואילו אצל שחקן קולנוע המשחק אינו […]
ממ"ן 13- קלאסיקה בחקר התקשורת א. קבלת הפנים של גנרל מקארתור, נחוותה באופן שונה בין צופים שצפו בשידור הטלוויזיה, לבין תצפיתנים שנכחו במקום האירוע. הצופה בשידור הטלוויזיה קיבל את הרושם כי הקהל הנוכח באירוע הוא נלהב מאין כמוהו, שואג משמחה והתרגשות וכי אנשים מוכנים לדחוף אחד את השני כדי לצפות מקרוב בגנרל מקארתור. לעומת זאת, […]
ממ"ן 12 1 א.לדעתם של הורקהיימר ואדורנו, תעשיית התרבות מורידה את רמת התרבות בכך שהיא פוגעת גם בתרבות הגבוה וגם באותנטיות של התרבות העממית, והתוצאה הסופית היא "תרבות פופולארית", דהיינו,תרבות שהפכה להיות מוצר צריכה ,ומנסה להיות מעין שילוב של תרבות גבוהה ונמוכה,ולעשות מיזוג של שני אלו למשהו קליל,שהורס את הבסיס של המקורות. ב. ראשית,ההגדרה של […]
ממ"ן 1 1 1 . שלושת התנאים לתעמולה יעילה למען מטרות חברתיות: בחלק האחרון במאמר מראים לזרספלד ומרטון כיצד לטענתם שלתקשורת אין השפעה חזקה ,משתלבת עם מצבים בהם דווקא יש לתקשורת השפעה חזקה. ולכן, מציגים שלושה תנאים,שמספיק קיומו של אחד מהם בלבד כדי לומר שלתקשורת יש השפעה חזקה: 1.מונופוליצזיה- התנאי הראשון מופיע בעיקר במדינות לא […]
ממן 13 בקורס 'קלאסיקה בחקר התקשורת' שאלה 1: א. בני הזוג לאנג התאכזבו לגלות שהטלוויזיה מסקרת את "המציאות" באופן כזה שהיא מסלפת אותה. כלומר, הם ציפו שהטלוויזיה תשחזר במדויק ובנאמנות את "המציאות"- את האירוע בשטח, אך בפועל הטלוויזיה סילפה את האירוע, לא הייתה נאמנה באופן חד משמעי למה שקרה בשטח וכמו כן, הטלוויזיה תיארה את […]
ממן 1 1 בקורס קלאסיקה בחקר התקשורת שאלה 1: שימוש בתקשורת לתעמולה למען מטרות חברתיות: החוקרים לזרספלד ומרטון מנסים להתמודד עם הסתירה בין הטענה שלהם, שלתקשורת אין השפעה מוחלטת/חזקה לבין מחקרים אחרים שהראו והוכיחו מצבים שבהם לתקשורת דווקא כן יש השפעה חזקה, בעיקר בכל מה שקשור לתעמולה למען מטרות חברתיות ולשינוי עמדות בנושאים פוליטיים וחברתיים. […]
ממ"ן 12 בקורס: קלאסיקה בחקר התקשורת שאלה 1 סעיף א: אדורנו והורקהיימר עושים הנגדה היררכיאלית בין שתי תרבויות: מחד גיסא לתרבות הגבוהה והנמוכה ומאידך גיסא לתרבות הפופולרית. אדורנו והורקהיימר תופסים את התרבות הגבוהה ככזו שמאופיינת בכך שהיצירות והטקסטים שלהם הם בהכרח מקוריים, אותנטיים וחד פעמיים, אשר אינם ניתנים לשכפול, מאחר והם נוצרים מתוך יצירות מקור […]
קלאסיקה בחקר התקשורת הקורס בנוי מחמישה שערים- כל שער מייצג אסכולה שמייצגת את אמצעי תקשורת ההמונים: 1. אסכולת קולומביה 2 . אסכולת פרנקפורט 3 . אסכולת שיקאגו 4 . אסכולת טורנטי 5. אסכולת בירמנינגהם כל שער מורכב ממאמר קאנוני+ מאמר תגובה. המשולש הקאנוני: הערצה ß מהפכנות ß רלוונטיות. קלאסיקה- יש מוזיקה קלאסית, ספרות קלאסית, מחול […]
קלאסיקה בחקר התקשורת – סיכום למבחן קאנון – מקור המילה מהשפה היוונית. ביוונית פירוש המילה הוא "מקל מדידה"/"חוק". מאוחר יותר, בימי הביניים, המילה קאנון קבלה 2 משמעויות: אוסף של טקסטים שונים אשר הוגדרו ככאלה ע"י הכנסייה עצמה. מערכת תקנות של הכנסייה הקתולית. בשימוש המודרני, המשמעות של המילה קאנון הינה קריטריון לשיפוט מקרים ומצבים, או עיקרון […]
ממ"ן 14 המאמר של הול-האסכולה אליה משתייך המאמר הינה "מחקרי התרבות הבריטים" נקודת המוצא של האסכולה היא הגדרה חדשה של תרבות, מדובר על התרבות במשמעות רחבה, כל מעשי ידי אדם נחשבים כתרבות הטיעונים המרכזים במאמר הינם כי הקהל אינו פאסיבי ביחס לתכנים אותם הוא מקבל והוא מסוגל לפענח את המסרים שארגוני ההפקה שידרו להם אומנם […]
הממצאים והמסקנות המרכזיות של בני הזוג לאנג הם: 1. בני הזוג לאנג נדהמו לראות כיצד הטלוויזיה לקחה אירוע משעמם והכניסה לתוכו רוח חיים. הטלוויזיה יצרה רצף באמצעות הקריין ולמעשה יצרה דרמה עבור הצופים בבית לעומת השעמום שחוו הצופים בשטח. מסקנה נוספת, הצופה בבית מושפע יותר מהצוםה בשטח, בעקבות המסרים הלא ביקורתיים של הטלוויזיה ובגלל חוסר […]
א. החששות אותם מעלים לזרספלד ומרטון הם: חשש מעוצמת התקשורת- החשש נובע מכך שאמצעי התקשורת נמצאים בכל מקום- טלוויזיה, רדיו ועיתונים עפ"י המאמר של סימונסון ווימן הביקורת שנמתחה על לזרספלד ומרטון במשך השנים אנשי התאוריות הביקורתיות האשימו אותם כי הם מייחסים לתקשורת רק השפעות מוגבלות והם מנסים למדוד בצורה אמפירית נתונים שלא ניתנים למדידה. חשיבות […]
קלאסיקה בחקר התקשורת – ממ"ן 11 שאלה 1 : א. בתת הפרק "מבנה הבעלות והשליטה", מעלים לזרספלד ומרטון טענות ביקורתיות על תקשורת ההמונים: כותבי המאמר הם פונקציונליסטים בהשקפתם והדבר ניכר בכמה נקודות במאמר. ראשית, הם אמנם מציגים את החששות הקיימים בציבור מפני תקשורת ההמונים, אבל לא בהכרח מסכימים עם כל החששות הללו. הם אינם […]
לוונטל משתייך לאסכולת פרנקפורט: מאפייני האסכולה: 1. פוזיטיביזם – ניסיון של מדעי החברה להידמות למדעי הטבע, כלומר: לחקור תופעות חברתיות בכלים מדעיים "מחקר אמפירי" ( ע"י מבדקים, סקרים, ראיונות ועוד). 2. פונקציונליזם / גישה מבנית תפקודית – החברה היא כגוף האדם, בנויה מערכות חיוניות להמשך תפקוד המערכת כולה. אמצעי התקשורת הם חלק אינטגרלי מהחברה ( […]
א. כ"ץ ודיין מבקשים לבדוק את המחקר של לאנג ולאנג ולראות מה הדברים שהם מצאו בשטח ואילו דברים חמקו מעיניהם? פותחים את המאמר בשאלה: מה ראו בני הזוג לאנג? · הם נדהמו להיווכח שהטלוויזיה הפיחה רוח חיים באירוע מקוטע ומשעמם– הטלוויזיה יצרה דרמה. · הם הופתעו לראות עד כמה הטלוויזיה סילפה את המאורע "האמיתי". יכולת […]
א. המאמר של לוונטל משתייך לאסכולת פרנקפורט. חברי האסכולה פיתחו תאוריה חברתית המבוססת על מרקסיזם, על הפילוסופיה של הפילוסוף הגרמני בן המאה התשע-עשרה פרידריך הגל ועל היבטים פסיכואנליטיים, אקזיסטנציאליסטיים. הם השתמשו בעקרונות מרקסיסטים בסיסיים, כמו המטרייליזם ההיסטורי, על מנת לנתח את היחסים החברתיים בתוך חברה קפיטליסטית. גישה זו המוכרת כתאוריה ביקורתית הניבה מאמרי ביקורת רבים […]
ממ"ן 12 שאלה מספר 1: א. לפי הקטע מתוך מאמר התגובה של פיטרס ניתן להבין שאין זה נכון לחשוב שאדורנו והורקהיימר רוצים לצרוך אך ורק תרבות גבוהה. לדעתם תעשיית התרבות הפופולארית מנוונת ומשתקת לא אך ורק את פירות התרבות הגבוהה, אלא שהמצב הינו זהה לגבי התרבות הנמוכה גם כן, שלה הם גם מייחסים חשיבות גדולה […]
מטלת מנחה 11 1 . א. שלושת החששות הרווחים מפני תקשורת ההמונים,עפ"י המאמר של לזרספלד ומרטון: שליטה חברתית נתונה בידי קבוצות אינטרס חזקות בחברה. קבוצות הכוח העיקריות נוטות יותר ויותר לנקוט שיטות של השפעה על ההמונים באמצעי תעמולה במקום באמצעי שליטה ישירים יותר. ניצול פסיכולוגי, בעיקר ע"י הפצת תעמולה באמצעי תקשורת ההמונים. קונפורמיות חברתית. התאגידים […]
א. שלושת החששות הרווחים מפני השפעת אמצעי תקשורת המונים: (1) חשש מן הכוח הרב הטמון באמצעי התקשורת – חשש הנובע מן העובדה שאמצעי התקשורת נוכחים באופן מתמיד ומאסיבי בכל מקום ובכל תחומי החיים,הימצאות מתמדת זו מקנה להם מעמד של מכשיר רב עוצמה שבכוחו טמון פוטנציאל עצום להשפעה לטוב או לרע. הנוכחות המאסיבית הזו גורמת לתחושה […]
קלאסיקה בחקר התקשורת ממ"ן 13 שאלה 1 א.הציפיות המוקדמות של הקהל שהגיע לאירוע לכבודו של הגנרל מקארתור היו גדולות.הקהל שהגיע לאירוע ציפה שהמונים יציפו את הרחובות,שאספסוף מתלהם יגרום לכאוס,להמולה,להתפרעות ולשיבושי תחבורה.הקהל ציפה למופע ראווה גדול,לביקורת כנגד הנשיא טרומן,להתלהמות ההמונים ולהפגנות תמיכה בגנרל מקארתור.כמו כן,היו ציפיות לקהל תקיף הרבה יותר ולשיחות פוליטיות אנטי-קומוניסטיות המבקרות את הנשיא […]
קלאסיקה בחקר התקשורת ממ"ן 14 חלק א' – 3 על סמך המאמר של איניס ומאמר התגובה של בלונדהיים א.איניס משתייך כמובן לאסכולת טורונטו(אם כי מאוחר יותר נשמעו טענות בדבר היותו דטרמיניסט חלקי בלבד ודטרמיניסט תקשורתי ולא טכנולוגי – אסכולה דטרמיניסטית טכנולוגית הגורסת כי טכנולוגיית התקשורת המרכזית והשולטת בחברה בכל תקופה משפיעה באופן עמוק וחד משמעי […]