ממ"ן 14 – בין ציון לציונות שאלה 1
המציאות הקשה, הבעייתית והמורכבת של היישוב בארץ ישראל, הציבה בפני הזרם החלוצי של העלייה השנייה אתגרים רבים. העולים שעלו לארץ ישראל משנת 1904 לא ידעו מה צפוי להם. הם נתקלו בקשיים שהשלטון העות'מאני הערים עליהם: בגלל האיסור הרשמי להיכנס לארץ ישראל הם נאלצו לשחד את הפקידות שהנפיקה להם "פתקה אדומה" – שאפשרה שהייה בארץ לזמן מוגבל. כשלא הצליחו בכך מאלצו לחזור לארץ מוצאם או להיכנס בדרכים בלתי חוקיות. רוב העולים לא הגיעו בדרכים מאורגנות, הם עלו כיחידים ונתקלו בקשיי קליטה ופרנסה. הייתה העדפה של איכרי המושבות להעסיק פועלים ערבים, הגורמים לכך היו: פועלים הערבים דרשו שכר נמוך ולכן הייתה העדפה להעסיק אותם על פני עולי העלייה השנייה, גורמים נוספים להעסקת פועלים ערבים היו כושר גופני, מיומנות יחסית בעבודה חקלאית ותפוקת עבודה גבוהה יותר. אנשי העלייה השנייה היו צעירים יותר מאיכרי המושבות והשקפות שלהם היו זרות להם. איכרי המושבות היו שמרנים והשקפת עולמם שילבה חומרנות וקיום מצווות היהדות. הפער בין אנשי העלייה הראשונה לאנשי העלייה השנייה נסב גם סביב המחלוקת של הפיתרון הציוני.
אנשי העלייה הראשונה ראו בפתרון הציוני פתרון חסר תקווה. הסירוב של איכרי המושבות להעסיק את פועלי העלייה השנייה יצר בעיה אנושית וחברתית חריפה ויצרו מתח בין הצדדים. …
שאלה 2
תיאודור הרצל,בספרו "אלטנוילנד" (1902), מתאר את חזונו בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל. הספר הוא חיבור אוטופי שהרצל הגדירו כרומן בו מתוארים 
2 אנשים – ד"ר פרידריך ומר קינגסקורט שעוברים דרך פלשתינה בדרכם לאי בודד באוקיינוס השקט. כעבור 20 שנה הם מגיעים שוב לארץ, ומגלים מדינה יהודית תעשייתית ומודרנית, סוציאל – דמוקרטית ומשגשגת. במדינה זו כל התושבים, יהודים וערבים, שווים ובעלי זכות בחירה וחיים בשלום אלה עם אלה. כוונתם לראות כיצד התפתחה ארץ ישראל מאז נסיעתם. במקום ארץ שוממה ולא מפותחת, שראו בביקורם הראשון, הם מגלים מדינה חדשה, מודרנית ומשגשגת, פרי עמלם של היהודים שחזרו למולדתם ההיסטורית. הרצל תיאר בספרו את הישגי הטכנולוגיה של המדינה היהודית המתקדמת ואת ההזדמנויות הבלתי מוגבלות העומדות לפני המשכילים היהודים לניצול כישרונותיהם המגוונים. במדינה זו ישמשו החדש והישן בערבוביה – ההמשכיות לצד המסורת. השינויים המתוארים בספר כוללים התפתחויות דמוגרפיות, כלכליות, טכנולוגיות, תעשייתיות, תרבותיות וחברתיות. החברה החדשה, לפי האוטופיה של הרצל, מאמצת את התרבות האירופאית אך דוחה חלק ממנה, כגון את המתחים המעמדיים והדתיים, באמצעות הקמת חברת רווחה שוויונית.  מרכזה הכלכלי של המדינה העתידית היא חיפה.
מבחינת התפתחותו של היישוב העירוני, ניתן לראות שבשלושת הערים הגדולות: ירושלים,תל אביב וחיפה – הוקמו מרכזי השכלה ומגורים המעידים על התפתחות ועל מדינה מודרנית ומשגשגת –כפי שתיאר הרצל בספרו. בירושלים הייתה תנופת פיתוח בשנים 1900-1914.האוכלוסייה היהודית הוכפלה ושכונות יהודיות נוספות הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה. רחוב יפו הפך לרחוב מסחר מרכזי. השירותים לאוכלוסיה היהודית הורחבו, …
שאלה 3
א.עלפי מאמרו של יוסף גורני, מסכת היחסים ששררה בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בארץ ישראל לפני שהחלה ההתיישבות הציונית הייתה מלווה תמיד במתחים. העימות הלאומי היהודי – ערבי החריף עם העליות הציוניות הראשונות. זאת מכיוון שהציונות ביקשה להחזיר לעם היהודי את הריבונות על ארץ ישראל.
לפני ההתיישבות הציונית היה המתח בין היהודים למוסלמים מלווה ברגשי בוז והתנשאות הדדיים. התנשאותם של המוסלמים נבעה מיחסם המסורתי אל הכופרים היהודים,הנהנים מחסות השלטון אבל ראויים להשפלה לפי החוק והמנהג. היהודים היו מיעוט חלש מבחינה מדינית וכלכלית, והשיבו לבוזיהם של המוסלמים במחשבה ובהערכה. למעמדם הדו משמעי של יהודי ארצישראל, ככופרים נסבלים, אך מופלים לרעה מבחינת החוק והמנהג וכבעלי זכויות יתר משפטיות, היה ביטוי בשני תחומים: הדמוגרפי והמדיני. היחס הדמוגרפי היה יהודי אחד כמעט לכל שבעה ערבים. שיעור המתיישבים היהודים היה בערך 2.7%מכלל הא אוכלוסיה הכפרית לפני העליות. לכן, גם לאחר שהתיר השלטון העות'מאני לזרים לרכוש קרקעות – היהודים היו מופלים לרעה. –