מבית לאומי למדינה בדרך
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 12 |
מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
קורס | מבית לאומי למדינה בדרך: היישוב היהודי בארץ-ישראל בין מלחמות העולם |
מילות מפתח | היסטוריה, ציונות |
שנת הגשה | 2015 |
מספר מילים | 1661 |
מספר מקורות | 3 |
תקציר העבודה
ממ"ן 12
1 . שאלה מספר 1.
א. בקטע מתוך ספר תולדות ההגנה בעניין קביעת קו הגבול הצפוני של ארץ ישראלי המנדטורית, יש אמירות שאינן מדויקות. על פי הכתוב בקטע: "שום מו"מ דיפלומטי בלבד לא היה בכוחו לעשות את אשר עשה כוחנו העובדתי בהגנת הגליל העליון…" פרי פרשנות הכותבים הינו שלחימה עיקשת כפי שנעשתה בתל חי, ועמידה על כך –
היה מקום להדגים ולהרחיב…
תהליך התווית הגבול הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית מהסכם "סייקספיקו" ועד לסימון הגבול בשטח, התחיל בכך שתהליך קביעת הגבול הצפוני היה מסובך מאוד. בהצעה שהגישו היהודים בוועידת השלום לגבי תווי הגבול הצפוני הייתה הצורך לכלול …היה מקום להדגים ולהרחיב…
21/
5
2 . שאלה מספר 2 – מאורעות תר"פ/תרפ"א.
מאורעות הדמים בפסח תר"פ– תרפ"א (1920 – 1921), היו ההתפרצות הערבית האלימה הראשונה בירושלים. מאורעות אלו נבעו משלוש מקורות עיקריים הקשורים זה בזה: האחד קשור בהתלהבות שסחפה את הערבים בעקבות המלכת פייצל בדמשק – עם התמוטטות האימפריה העות'מאנית,התנועה הלאומנית הערבית שאפה לחבר את א"י עם שאר המדינות הערביות.התנועה כללה תעמולה אנטי-ציונית שהביעה התנגדות לעלייה יהודית. השני נבע מהסתה מכוונת של גורמים לאומניים קיצוניים,שרצו בדרך זו ללחוץ על השלטון הבריטי, אחרי שהמושל הצבאי אישר שוב, כי בריטניה נאמנה …
היה מקום להציג את המאורעות אלה מול אלה , ע"פ הקריטריונים שנקבעו בשאלה…
21/
5 שאלה 3
בתקופת היישוב פעלו 3 גופים מרכזיים:
החוגים האזרחיים, מחנה הימין והמחנה הפועלי.
החוגים האזרחיים בתקופת היישוב על המפה המפלגתית היישובית נעשה בדרך השלילה: לא ימין ולא שמאל – אלא ביניהם – במרכז.
הגדרה זו משקפת את אופיים מהבחינה הארגונית והרעיונית ורומזת על חולשתם הפוליטית.
עיקר כוחם היה בעשייה והם היו בעלי השקפת עולם ליברלית, חילונית. תפיסתם הציונית של החוגים האזרחיים הייתה לאומית, ללא שאיפות למהפכה במבנה החברתי – כלכלי של העם היהודי במולדתו. החוגים האזרחיים הביעו את חותמם בעיקר על הכלכלה , ותרומתם ליצירת המשק היהודי בארץ ישראל הייתה מכרעת. עוצמתם הכלכלית לא תורגמה לתחום הפוליטי, יגאל דרורי הסביר זאת בכך ש: א. תכונתם היסודית שח אנשי המעמד הבינוני בארץ מנעה או עיכבה התארגנויות ציבוריות בהיקף רחב, ואפשרה שיתוף פעולה בעיקר בגבולות אינטרסים כלכליים ומקצועיים צרים. ב.חסידי המרכזיות, חיפשו לשווא את נוסחת הפשרה בין השניים, –
זו שאלת השוואה, ניתנו הקריטריונים בצורה ברורה בשאלה.
היה מקום להציג את המחנות אלה מול אלה , ע"פ הקריטריונים שנקבעו בשאלה…
40/50